התעודות היכו את המשקיעים

אמנם כבר כתבנו לא פעם אודות החיסרון בניהול כספים "טיפש", כזה שלא מפעיל שיקול דעת אם לקנות חברה במכפיל 5 או במכפיל 20, אך מכיוון שטור זה משווה כל שבוע בין ניהול אקטיבי לניהול פסיבי, הרשינו לעצמנו לעסוק זה השבוע השני ברציפות בנושא שנוי במחלוקת זה.



החלפת המניות במדדים שהתרחשה בסוף יוני היתה אחת ההחלפות האגרסיביות ביותר בשנים האחרונות, והוכיחה שוב שתעודות הסל שעוקבות אחר המדדים הקטנים (כמו ת"א 75, יתר לסוגיו ותל דיב) פוגעות במשקיעים בצורה חמורה. בתעודות הסל האלה מושקעים מיליארדי שקלים של משקיעים גדולים וקטנים, שקראו כתבות ונחשפו לפרסומות שקבעו שאף אחד לא מכה את המדדים לאורך זמן כאשר הוא גובה דמי ניהול מעל 1%.



הטבלה המצורפתמציגה חלק גדול מהמניות שנכנסו למדדים השונים או יצאו מהם, ואת הביצועים של מניות אלה - חודש לפני הכניסה אויציאה ושבוע אחריה - אל מול המדד שאליו הן משתייכות.



זה לא שאנחנו נגד תעודות סל באופן גורף. אם משקיע ישראלי ואפילו מנהל תיקים החליט שהוא רוצה לקנות מניות של חברות יפניות שמחלקות דיווידנדים גבוהים, הדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות תעודת סל (אם יש תעודה העוקבת אחר נכסים אלה), אבל לנו נראה שהקמפיין הארוך בעד תעודות הסל ונגד ניהול כספים אקטיבי שגובה דמי ניהול גרם לכך ששוק תעודות הסל גדל בצורה מוגזמת.



מבדיקה שערכנו במערכת בלומברג מתברר שבישראל ישנן 335 תעודות סל בעוד שבכל העולם קיימות 6,250 תעודות, כלומר נתח השוק של ישראל הוא יותר מ-5%. זהו נתון מדהים. אחד ממנהלי חברות תעודות הסל סיפר לנו בגאווה ששוק ניהול הכספים הפסיבי בישראל גדול פי שלושה משוק הניהול הפסיבי העולמי ביחס לכלל הכספים המנוהלים בכל שוק.



בדיקה של מדד היתר מראה כי בשנה האחרונה הוא הניב 21%, בזמן שקרן הנאמנות הגרועה ביותר מבין 15 קרנות היתר הקיימות בשוק הניבה 22.7% בניכוי דמי ניהול. הקרן הטובה ביותר הניבה יותר מ-38%. ככל שהמדד סחיר יותר מצטמצם הפער בין הקרנות לתעודות. ועדיין, אם מחפשים היטב ישנם כמה מנהלים שמכים את המדדים לאורך כל הדרך.







מפאת חוסר מקום אנחנו לא מפרסמים כאן השבוע את טבלאות תיק חו"ל, והן ישובו להתפרסם בשבוע הבא. בתיק הישראלי חיסלנו את פוזיציית השורט בטאואר.



רן שחם הוא מנכ"ל משותף באלטשולר שחם. יותם עירוני הוא אנליסט. הכתבה אינה מהווה המלצה לרכישת ני"ע