פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקרב על דמי הקישוריות הוא רק הסחה

      הפחתת הקישוריות היא צעד חשוב מאוד, אך אינה מספיקה. אמיר טייג טוען כי על מנת לייצר תחרות אמיתית בענף הסלולר, על כחלון לפעול על מנת להוריד חסמים נוספים, חשובים לא פחות

      המהלך שמובילים בממשלה שר התקשורת משה כחלון ומשרד האוצר עשוי להתגלות כרפורמה התחרותית החשובה ביותר בשוק התקשורת הישראלי מעולם. כוחה של הרפורמה נגזר מהטיפול הכולל שהיא מעניקה לענף: לראשונה תוגש לממשלה רפורמה רחבה שמטפלת בעת ובעונה אחת בכמה חסמים, ויקודם מהלך רגולטורי שישפר את מצב הצרכן גם בטווח הארוך.

      שוק התקשורת בישראל סובל באופן מבני מתחרות בין מעטים. החסמים הגבוהים בכניסה לשוק, כלומר הדרישה להשקעה עצומה בתשתיות תקשורת, מונעים מצב של ריבוי מתחרים. מסיבה זו נדרשת רגולציה הדוקה יחסית כדי לדאוג לרווחת הצרכן. באופן מעט מוזר, במחצית העשור האחרון הזניחו שרי התקשורת דווקא את התחום המשמעותי ביותר בשוק - הסלולר. החברות גדלו והתעצמו, הרבה בזכות הרגולציה הרופסת שלא עצרה את ההידרדרות בתחרות.

      ככל שעלה כוחן, כן גדל הלחץ מכיוונן לשמר את המצב הקיים. תזכורת לכך ניתנה בשבוע שעבר, כאשר סוללות היועצים, עורכי הדין, הרגולטורים לשעבר, בעלי השליטה ושליחיהם פקדו את משרד התקשורת, לא לפני ששטפו את העיתונות בעמדותיהם. ההחלטה של כחלון להביא את הרפורמות לאישור הממשלה קשורה לכך: הוא הבין כי כוחן האדיר של החברות עשוי לטרפד רפורמות אלה באמצעים חצי כשרים, כמו התנצחות משפטית אינסופית או עיכובים באמצעות ח"כים בעלי מחויבות ציבורית גבולית.

      עיקר תשומת הלב מתרכז בהפחתת הקישוריות, אך מדובר בהסחה בלבד. הפחתת הקישוריות חשובה מאוד, אך לבדה היא לא תגביר את התחרות. חברות הסלולר יודעות כי אם יציגו עצמן כמסכנות לאחר שספגו את הפחתת הקישוריות, ייתכן כי ייחסכו מהן שינויים נוספים. הן יודעות למרות הפחתת הקישוריות, הן עדיין יוכלו לחסום בפועל כניסה של מפעיל נוסף ולהמשיך לרשום רווחים מנופחים. החשש הגדול שלהן הוא מפני ההחלטות האחרות שמקדם כחלון. השילוב בין הקישוריות לבין נדידה פנים ארצית, שיתוף אתרי סלולר ופטור מאישורי בנייה בעת הקמת מתקני גישה, עשוי למנוע מהן לחסום בעתיד את הרחבת התחרות.

      אך כחלון ומשרד האוצר לא מסתפקים בטיפול בסלולר. הם מכוונים גבוה יותר. הכשל בסלולר הוא אומנם בעל ההשפעה המהותית על התוצר (כ-4 מיליארד שקל בשנה, לפי ירון זליכה), אך הוא פתיר. מנגד, נושא נייטרליות רשת האינטרנט נהפך והולך לסוגיה החשובה ביותר עמה יתמודדו הרגולטורים בעולם.

      שמירה על נייטרליות תמנע מספקיות תשתיות אינטרנט כמו בזק, סלקום, פרטנר ו-HOT להמשיך ולשלוט בתוכן ובשירותים שעוברים ברשת. סלקום לא תוכל להמשיך ולמנוע את שירותי הטלפון באמצעות האינטרנט הסלולרי (VoIP) ו-HOT ובזק לא יוכלו למנוע שירותי טלוויזיה מתחרים שירכבו על תשתיות האינטרנט המהיר שלהן.

      נייטרליות אפקטיבית של הרשת תוציא מידי טייקוני התקשורת את השליטה בתוכן ובשירותים ותעביר אותה לידי הציבור. נייטרליות היא תנאי הכרחי להמשך מהפכת האינטרנט ושמירה בטווח הארוך על תחרות חזקה. כללים ברורים של נייטרליות רשת יהפכו את ישראל לפורצת דרך בתחום, ויבטיחו את כוחו של הצרכן לאורך זמן.