קוצר ראייה ותאוות המעמד

בשעה שהמסים ושכר השרים והח"כים בעלייה, דווקא שכר המינימום נשאר במקומו. עמי מי טל טוען שאין מנוס מלהודות: קובעי המדיניות הכלכלית בישראל מנותקים מהמציאות שבשטח

עמי מי טל

לאחר העלאת המיסים האחרונה ואי הורדת 0.5% במע"מ, אנו מתבשרים כי שכר השרים והח"כים יעלה באלפי שקלים. ישנם עכשיו שלושה נושאים עיקריים על סדר היום הכלכלי: הראשון שכר הבכירים, השני שכר המינימום והשלישי העלאת המסים שאושרה לאחרונה על ידי הממשלה.

העלאת המסים(סיגריות,דלק,אלכוהול) מטרתה, בין היתר, לאפשר את מימון תקציב המדינה הדו שנתי שתופח באופן קבוע כאשר המרכיב המשמעותי בו הוא תקציב הביטחון. אם שר הביטחון אהוד ברק יעלה את גיל הפרישה למשרתי הקבע, הדבר יאפשר לממן את מרבית שיגעונות התקציב של משרד הביטחון. נכון להיום גיל הפרישה עומד על 42 עד 45. השמועות אומרות כי צה"ל מוכן להתפשר ו"לסגור" עם האוצר על גיל 49, גיל מופלג לפתיחת קריירה שנייה. העלאת גיל הפרישה, במיוחד למפקדים לא לוחמים, הוא נושא שמדברים עליו שנים, אך לא באמת עשו מאומה.

פיתוח ישראלי

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה

שכר הבכירים מול שכר המינימום

750 שקלים חדשים זו התוספת שניסה להשיג עמיר פרץ לשכר המינימום. שר האוצר שטייניץ הודיע נחרצות ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי מהלך שכזה יביא לגידול באבטלה. רוצה לומר, רווחיות החברות תיפגע כתוצאה מעליית השכר ותביא לפיטורי עובדים. במידה ושכר גבוה גורם לחלק מהרעות החולות אז כיצד שכר מנהלים בכירים לא מביא לאותה תוצאה? יש כאן רטוריקה כפולה. מדוע משנה מי הוא בעל השכר הגבוה אם אלו הן תופעות הלוואי? לשטייניץ הפתרון. מנהלים בכירים כנראה אינם נכנסים לסטטיסטיקת האבטלה.

אם העלאת שכר גורמת לתגובת שרשרת שכזו במה נבדל שכר הח"כים והשרים? מדוע יש כוונה להעלותו בכ-8%? להזכירנו, כבר אמר האוצר שהעלאת שכר גורמת לאבטלה. מדוע לגבות מאיתנו עוד מסים ולא משנה אילו, אם ניתן לדחות את העלאת השכר של נבחרי הציבור? חומר למחשבה. איך זה שאנחנו צריכים לחשוב פעמיים כשאנחנו ממלאים מיכל דלק מלא במקום להעלות את גיל הפרישה של משרתי הקבע למשהו מעט יותר הגיוני, הרי תוחלת החיים גדלה, וה-30 של פעם הם ה-40 של היום. איך זה שבמקום לחשוב על הבריאות כשמציתים סיגריה, חושבים על המחיר. לכולם ברור שמי שמעשן ימשיך, זה רק יעלה לו יותר.

עוברים לאאודי A6

בואו ננסה להיות יותר מציאותיים. השרים והח"כים רוצים להתפרנס וגם חושקים ברכב יוקרתי מסוג אאודי A6. אבל, בגלל שעלות אחזקתו יקרה, נבחרי הציבור מבקשים פטור חלקי מגילום המס. הם מרוויחים שכר של כ-17 אלף שקלים נטו לשר וכ-16 אלף שקלים נטו לח"כ וזה לא מספיק. לכן דורשים תוספת שכר של 1,500 שקלים לשר וכ-1,000 שקלים לח"כ- יוקר המחיה קוראים לזה. כאילו שיוקר המחיה לא חל על כלל הציבור.

כדאי לזכור כי מי שהגיש את ההצעה להעלאת השכר לכנסת הוא שר המשפטים, יעקב נאמן, שנוסע ברכב פרטי משלו. נאמן לא אמור להיות מושפע ממהלך כזה. הצעתו הוגשה כמובן בלחץ השרים, אבל אף אחד מהם אינו מעז לעמוד בגלוי מאחורי המהלך. ממש פתטי. תנו להם משט, מו"מ, אירא, והם עומדים בתור לפטפט חופשי.

עולם כמנהגו נוהג, וכמו תמיד לכל צד במאבק השכר יש את המחקרים המובהקים להוכחת צדקתו. מחקר חדש קובע כי העלאת שכר המינימום תביא לירידה של 9% בתוחלת העוני. מספר המשפחות שיצליחו להיחלץ ממעגל העוני נאמד בכ-34 אלף. אז מי באמת צודק בויכוח, האוצר שטוען לגידול באבטלה או התומכים בגידול שכר המינימום הטוענים לצמצום מימדי העוני בישראל. את התשובה האמיתית לא נדע כנראה שנים ארוכות.
אפרופו מציאות, גם עמיר פרץ וגם מאיר שטרית היו שרים בכירים בממשלה הקודמת ולמרות שהמצב הכלכלי היה בזמנו טוב יותר הצעת שכר מינימום לא הועלתה על ידם בעבר. מה השתנה היום? כלום. פשוט דברים שרואים מכיסאות האופוזיציה שונים בתכלית ממיצגים שרואים מכיסאות הקואליציה.

*עמי מי-טל, רו"ח, MBA, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמאיים, אור יהודה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully