פרופ' קרלו שטרנגר: "חברות צריכות לשלוח את עובדיהן ללמוד מדעי הרוח ולא תחום מקצועי"

"חברות צריכות לשלוח את עובדיהן ללמוד מדעי הרוח ולאו דווקא דברים שקשורים לתחום המקצועי שלהם. על ידי כך הם יצרו חוזה של winwin - בין ההשקעה בצמיחה לאורך זמן של האנשים שנמצאים בחברה, בוודאי היצירתיים שבהםלבין התוצאות העיסקיות", אמר פרופ' קרלו שטרנגר, אוניברסיטת תל אביב, מחבר הספר "אני פרויקט מיתוג: אינדיוידואליות בעידן המודרני".



"לכולם ברור היום שמשתלם לתת אופציות כי זה קושר את גורלך לגורל הפיננסי של החברה. מה היה קורה אם כל כמה זמן היה לך שבתון וכחלק מהתוכנית החברה תומכת בכך שאתה תלך ללמוד דברים שלאו דווקא קשורים לג'וב הספציפי שלך", אמר פרופ' שטרנגר, "בגולדמן סאקס גילו את זה לפני עשר שנים. כשהם מגלים אנשים עם פוטנציאל - שואלים שם 'מה אתה הולך ללמוד', ואומרים 'רצוי שתלמד משהו במדעי הרוח'. בהתחלה היחס היה ציני. אבל ככל שמתפתח הזמן מתחיל לבצבץ רעיון - שצריך להפסיק את הלחץ התמידי של חשיבה לטווח קצר. החברות ירוויחו מזה, אנחנו נרוויח מזה והגלובוס ירוויח מזה".



"בשנות ה-90 של המאה ה-20 נוצר מעמד חדש בחברה הגלובלית שקוראים לו המעמד היצירתי - עובדים שעובדים בצורה לא רוטינית ומכנית בתחומים שבהם הם מתמצאים. במעמד היצירתי יש הרבה יותר מוביליות מבעבר. קריירות רצות קדימה, עובדים עוברים בין חברות. זה נותן להם חופש. לא צריך לחיות עם אותו בוס לנצח".




"במאה ה-19 או שהיו לך חיים שלווים יציבים, מעמד חברתי בטוח, והמחיר היה שאת התשוקות שלך אתה צריך להדחיק והיצירתיות שלך לא מעניינת אף אחד. הצד השני הוא הבוהמה - אותם אנשים שחיים את התשוקות שלהם כל הזמן ומשלמים על זה מחיר כי הם לא יודעים איפה יאכלו מחר אם בכלל.
כך היה גם חלק ניכר מהמאה ה-20. בשנות ה-90 כבר לא היה צריך לבחור בין מעמד לבין למלא את התשוקות, בין יציבות ליצירתיות - לכן המעמד החדש הוא ה"בו בו".



"היום כולם עסוקים בלהיות יצירתיים ולממש את עצמם. אז מה אם אני עובד 16 שעות ביממה - הרי אני מממש את עצמי - כך נולד העולם שכולו טוב, שבו אני לא צריך לבחור יותר ואין יותר דילמה".



"השקר הגדול שמיתוס ה'בו בו מכר הוא שלא צריך לשלם מחירים", מציין ברופ' שטרנגר, "זו אשליה: שאנחנו צריכים לתת הכל בטווח הקצר ואז נקבל את הפרס הגדול. המחיר האיום ונורא הוא שכל סיפורי ההצלחה שמספרים לנו הם של אנשים שהגיעו לשיאם בגיל 30. אם יש לך 'את זה' בפנים זה יפרוץ החוצה מהר מאוד. לא צריך לסיים תואר אקדמי, תראו את סטיב ג'ובס, ביל גייטס, לא סיימו תואר, מארק צוקרברג...איפה זה משאיר את כולנו?".



"זה הרי לא נכון. מה אנחנו יכולים לעשות כדי ליצור ברית חדשה בין חברות לעובדים שבה אותה חרדת אימים שרובנו חיים בה תעלם? אחת האפשרויות היא לתת להם ללמוד, למשל מדעי הרוח, ההשקעה הזאת נותנת משהו אדיר להתפתחות שלהם".