1.אילן ישועה. עסקת וואלה-יד2, בשווי 156 מיליון שקל, היא אחת הגדולות שידע האינטרנט בישראל בשנים האחרונות. לשם השוואה, היא גדולה פי שלושה מעסקת רכישת חצי מנענע10 על ידי ערוץ 10.
מצדה של וואלה, מי שדחף את העסקה מזה כשנה היה המנכ"ל אילן ישועה. הוא נדרש להוכיח יכולות להתרחב ולהתפתח, לאחר שעסקת רכישת הרשת החברתית 'מקושרים' תמורת 9 מיליון שקל, שאותה הוביל, נכשלה. מקושרים הוכתה על ידי פייסבוק, שצמחה בקצבי שיא בכל העולם וגם בישראל, ורמת הגלישה בה צנחה בעשרות אחוזים. זאת, לאחר שוואלה נכשלה גם בתחום החיפוש, לאחר שמנוע החיפוש שהשיקה נכשל ולא הצליח לייצר הכנסות משמעותיות כתחרות לגוגל.
ישועה החליט להפוך את זירת הלוחות לאחת המרכזיות שממנה יגיעו הצמיחה והמשך ההתרחבות של וואלה. וכך, בעוד ynet של נוני מוזס מקדמת את winwin , רקם ישועה את העסקה עם יד2. בתחילה ניסתה טייגר הולדינגס, שהחזיקה כמחצית מיד2, לרכוש את חלקה של "הארץ" בוואלה, אך לאחר שהבינה כי בזק תפעיל את זכות הסירוב שלה כבעליה של החברה, החליטו הצדדים להפוך את הגלגל - כך שוואלה תהיה זו שתרכוש את יד2.
רכישת יד2 פותרת לוואלה בעיה נוספת: היא מחזקת אותו בזירת הגולשים הבוגרים, שכן כיום האתר חזק מאוד בעיקר בקרב צעירים. אמנם, בזכות שירותי המייל שלו ואתר המכירות יש לו גם גולשים בוגרים, אך הללו אינם דומיננטים בוואלה. הגולשים בתחום הלוחות הם אנשים שרוכשים ומוכרים דירות, מכוניות וכדומה. אם יצליח להשאיר חלק מהם גם כגולשים באתר באופן שוטף, הוא הרוויח תנועת גולשים מהותית, של אוכלוסיות מחוזרות על ידי משרדי הפרסום.
2. שון תל. עבור תל מדובר באקזיט משמעותי. תל, בן 40 בלבד, זיהה מוקדם את המגמה של מעבר תקציבי מודעות מהדפוס לאינטרנט והצליח להקים אתר שעמד איתן מול ניסיונות חוזרים ונשנים של אחד האנשים החזקים בישראל, נוני מוזס, להכות בו. מוזס, בעל השליטה ב"ידיעות אחרונות" רואה גם הוא כיצד בעשור האחרון יותר ויותר מההכנסות בתחום הלוחות המודפסים זולגות לרשת, שם הכל בחינם. אם לפני עשור הצליח ידיעות אחרונות להכניס מאות מיליוני שקלים בשנה מתחום הלוחות, הכנסות אלה הידלדלו והלכו ככל שעברו השנים. הניסיונות של מוזס לבלום את יד2 באמצעות winwin נכשלו לעת עתה, אבל גם תל מבין שכדי להמשיך ולפתח את יד2 ולעמוד מול יריב עם כיסים עמוקים, נדרשים כיסים עמוקים לא פחות בדמות כיסיו של שאול אלוביץ' - בעל השליטה בבזק, שמחזיקה בוואלה.
3. התחרות. רמת התחרות באינטרנט בישראל אינה גבוהה. בזירה יש שני אתרים גדולים, וואלה ו-ynet, ששואבים אליהם את עיקר ההכנסות של המפרסמים הגדולים הבינוניים, ומנוע חיפוש אחד שאליו מגיעות כמעט כל ההכנסות בתחום החיפוש בישראל. רמת התחרות באינטרנט בישראל קטנה עוד יותר כעת, כשגם יד2, אחד האתרים העצמאיים הגדולים היחידים שעוד נותרו על מפת האינטרנט המקומי, נהפך גם הוא לחלק מהדואופול.
וואלה מרוויחה, התחרות מפסידה
איילה צורף
12.7.2010 / 6:48