משרד התמ"ת ביטל עשרות אישומים נגד מלונות באילת בגין העסקת עובדים זרים

>> לפני שבע שנים החליטו במשרד התמ"ת לתקוף את התופעה הרווחת של העסקת עובדים זרים באילת, ופתחו בחקירה נגד מלונות ובכירים בהם ונגד חברות כוח אדם. באחרונה נמלך המשרד בדעתו וביטל במפתיע 48 כתבי אישום בנוגע להעסקת עובדים זרים ללא היתר. בכך חלפה הסכנה לקנס של 9 מיליון שקל שריחפה מעל ראשי בעלי המלונות, בהם הרודס, דן אילת, הילטון מלכת שבא וקלאב הוטל.

כתבי האישום הוגשו ב-2008 בגין העסקה של 90 עובדים זרים בבתי המלון ללא היתר בשנים 2003-2004. הקנס הפוטנציאלי חושב לפי מפתח ענישה של 100 אלף שקל לכל עובד זר. רוב כתבי האישום כללו מלון, נושא משרה - שהיה בדרך סמנכ"ל משאבי אנוש - ולעתים גם חברת כוח האדם שתיווכה בהעסקה של העובד.



טענת המלונות היתה כי ההעסקה היא כורח המציאות, בשל היעדר היענות של עובדים ישראלים, שדחו הטבות שונות. אפילו ירידי תעסוקה של בתי המלון ויוזמות אחרות נכשלו. בלית ברירה ובידיעת המדינה, מסבירה עו"ד רחל תורן, שייצגה את כל המלונות, גייסו המלונות עובדים זרים.



לאחר שהוגש כתב האישום ניהלו עוה"ד תורן, אהרון שליין ואריאל סלטו דיונים עם בכירי משרד התמ"ת. בחלק מהדיונים נטלו חלק גם נציגי המלונאים.



בסוף מאי השנה הודיע משרד התמ"ת לבית הדין לעבודה בבאר שבע כי הוא חוזר בו מהאישומים כלפי 30 נאשמים, שנגדם הוגשו 48 כתבי אישום. השופטת יעל אנגלברג-שהם קיבלה את הבקשה.



לסבול את עבירות החוק



הסנגורים טענו בפני משרד התמ"ת כי הגשת כתבי האישום היא הפרה של הבטחה שלטונית של המדינה. "המדינה ניסתה לגרום לכך שיעסיקו ישראלים, אבל היתה ערה למצב שבו ישראלים אינם מוכנים לבצע סוג מסוים של עבודות ושהפתרון היחיד הוא העסקת עובדים זרים", אומרת תורן. "לא ייתכן שהמדינה תיהנה מההכנסות בגין התיירות המשגשגת באילת, תוך שהיא מודעת לאילוצים של בתי המלון ותוך שהיא מבטיחה בהתנהגות ובאופן מילולי כי ניתן להעסיק עובדים כאלה - ומצד שני, תבקש להטיל קנסות בגין אותה העסקה".



לדבריה, "משרד הפנים היה בעיצומים בדיוק באותה תקופה ולכן לא היה ניתן לטפל בבקשות להעסקת עובדים זרים, ולפיכך חלק מהעובדים עבדו ללא היתר". היא מוסיפה כי "למדינה היה ברור שיש צורך להתיר את ההעסקה. המחלוקת היתה אם להלבין עובדים קיימים או לייבא עובדים חדשים".



עו"ד קוגן היה הממונה על התביעות במשרד התמ"ת בתקופה הרלוונטית וכיום מכהן באותו תפקיד ברשות ההגירה במשרד פנים. לדבריו, חלק מכתבי האישום בגין עבירות של העסקה שלא כדין שנעברו ב-2004-2003 נמחקו "לאור המדיניות הלא ברורה של המדינה ככלל ומשרד התמ"ת בפרט באותן שנים". לדבריו, "אין מדובר בעבירות פליליות מובהקות. במקרה שהיתה מדיניות לא ברורה, צריך לשאת בתוצאות של מדיניות זו". הוא הדגיש כי שאר כתב האישום שמתייחסים לעבירות שנעשו בשנים מאוחרות יותר, הן עבירות שמהוות העסקה בניגוד לתנאי ההיתר והן נשארו על כנן או הומרו לקנסות מינהליים.



מה שסייע לטיעון המשפטי, מסבירה תורן, הוא תכתובות ששמר נציג המלונאים. מסמכים אלה, שהוחלפו בין המלונאים לנציגי הממשלה מבססים את הטענה שהמדינה ידעה על הצורך בעובדים זרים בתקופה הרלוונטית, ובמקרים מסוימים אף עודדה את ההעסקה.



בשלהי 2001 החליטה ועדה בכנסת, בראשות ח"כ יורי שטרן, שדנה בבעיית העובדים הזרים באילת בנוכחות נציגי המלונאים, שיינתנו אשרות עבודה לבתי המלון בשיעור של עד 20% מהעובדים במלונות.



במקביל, מי שהיה יועץ השר לביטחון פנים, חגי הרצל, דיווח לוועדה על מבצע לגירוש עובדים זרים באילת. נציג משרד הפנים הזהיר אז כי כל מלון שיעסיק עובדים ללא אשרות עלול להיפגע. נציגי המלונאים טענו כי אין להם עובדים וכי הישראלים לא מוכנים לעבוד בשטיפת כלים. דוד בלום, נציג התאחדות המלונות באילת, אף הצהיר, "עד שלא נקבל הקצאות ניאלץ לעבור על החוק".



הוועדה קראה אז לשר העבודה והרווחה לכנס בדחיפות דיון בנוגע לעיר, כדי "למנוע מהמעסיקים להפר את החוק ולסייע בצמיחת העסקים בעיר שעומדים בפני קריסה". בישיבה נוספת של הוועדה שעסקה בעובדים זרים, אמר שטרן "כאשר מערכות השלטון יוצרות מצב אבסורדי, שאינו עומד במבחן המציאות, אז אחר כך הן חייבות לסבול את עבירות החוק".



ממשרד התמ"ת הבהירו כי הם אוכפים ללא הבחנה את הפרות החוק בנוגע להעסקה לא חוקית וכי מאפריל רשות ההגירה היא שאחראית לכך. ממשרד הפנים נמסר בתגובה, בנוגע לעובדים הסודנים, כי "נושא חוקיות ההעסקה נמצא בשלבי גיבוש החלטה".