צחי קינן : "הבנקים והמוסדיים לא מבינים במימון ביניים"

>> "בתחילת 2008 איש העסקים דן טהורי נתקל בקושי להשיג מימון ללקוח שלו נתן שירותי ייעוץ. טהורי, זיהה תחום שהיה בו חסר בישראל וזהו תחום מימון המזנין ויחד עם יאיר סרוסי, הקים את קרן מוסטנג.

"את יאיר סרוסי הכרתי מהרבה עסקות, ויום אחד קיבלתי טלפון ממנו. הם שאלו אותי אם אני רוצה לנהל את הקרן. הייתי כבר הרבה שנים בבנקאות להשקעות, ראיתי הרבה סוגי עסקות, בניתי מערך של קשרים עסקיים, והייתי בשל אז לצאת מתעשיית נותני השירותים ולקבל אחריות. לבצע עסקות ולא רק לתת עצות. אז עברתי לקרן והתחלנו לנסות לגייס כספים - ואז העולם התמוטט". כך מתאר צחי קינן, מנכ"ל קרן מוסטנג את ההתחלה הלא פשוטה של הקרן שהוקמה במהלך שנת 2008.



"זה היה סרט בלהות. אתה מנסה לגייס כספים לקרן, וזו קרן ראשונה שלנו, ואתה לא יודע אם זה יצליח. אחרי נסיונות גיוס של חודשים ארוכים ומצגות לוועדות השקעה של משקיעים פוטנציאליים, באוגוסט 2008, הגענו למצב שבו קיבלנו אור ירוק ממשקיעים שרצו להשקיע בנו, אבל לא היו לנו עדיין את הניירות החתומים. ב-15 בספטמבר עדיין היינו באותו מצב. שלושה לילות לא ישנתי מהלחץ, אבל בסוף ברח לנו רק משקיע אחד וגייסנו 90 מיליון דולר. ואז עמדנו בפני בעיה אחרת: כולם היו צריכים אז כסף, התור שהיה לפני המשרדים שלנו היה עצום, אבל במצב עולם כזה שכולם חוטפים, איך אתה יודע לתת כסף לחברות שלמרות שהן נפגעות מהמשבר, לא יתמוטטו מחר? טעות על ההתחלה בקרן חדשה יכולה להיות קטסטרופה", מספר קינן.



מאז עבר העולם טלטלה, את הירידות של 2008 החליפו נסיקות ב-2009 וב-2010 המצב נראה עדיין מעונן. עם זאת, קרן מוסטנג עשתה כברת דרך, ומתוך 90 מיליון דולר, היא כבר השקיעה כמעט 60 מיליון דולר ב-7 עסקות. במוסטנג כבר מדברים על הקמת קרן שנייה: "המשקיעים שלנו מרוצים, הם רמזו לנו שאחרי הקרן הזאת כדאי להקים קרן נוספת", מציין קינן. במוסטנג משקיעים כלל וכור מקבוצת אי.די.בי, לאומי פרטנרס, מזרחי טפחות, אגוד, פסגות ועוד.



למה בנקים כמו מזרחי טפחות ואגוד ומוסדיים גדולים כמו כלל צריכים אתכם בשביל לתת אשראי?



"הבנקים והמוסדיים לא יודעים לתת אשראי מהסוג הזה. גוף מוסדי ירשום צ'ק על 200 מיליון שקל חוב, והם מסתכלים על תקופה, ריבית וכו'. אבל יש עסקות שדורשות רמת הבנה אחרת בסקטורים מסויימים, ניסוחים של שיעבודים ואמות מידה פיננסיות, הבנה בסביבה המשפטית. זה דורש הרבה אנרגיה ותשומת לב לעסקות שהן לא מאוד גדולות. זה לא המודל של הגופים המוסדיים והבנקים שהמודל שלהם זה הרבה עסקות, בהרבה כסף".



מה דמי הניהול שלכם?



"2% מהכסף המנוהל ו-20% מהרווח, והקרן שלנו כבר רווחית, והיא רווחית תזרימית, כלומר לא בגלל שיערוכים חשבונאיים. עקומת ה-j אצלנו שטוח. בנינו את העסקות ככה שיהיה תזרים שנכנס לכל אורך העסקה. אין הלוואות בולט, ההחזר הוא ברמה הרבעונית או החצי שנתית כך שכל הזמן יהיה תזרים".



מה התשואה הפנימית (irr) שלכם?



"אני לא רוצה לדבר על מספרים מדויקים כי זו לא חוכמה להשיג את זה בשנה אחת, זו חוכמה להשיג את זה לאורך כל שנות הקרן. בינתיים אנחנו כבר מעל 10% כי בממוצע הריבית שאנחנו מקבלים היא מעל 10%. עד סוף חיי הקרן אנחנו מכוונים ל-irr של 15%-20%. זה לא בשמיים ואנחנו נשיג את זה. העסקות שלנו בנויות ככה שיותר מחצי מה-irr יגיע מריבית, והיתר ממרכיבי אקוויטי".



15%-20% זה לא יעד מאוד שאפתני לקרן פרייווט אקויטי?



"למרות שאנחנו קרן מזנין, אנחנו הולכים על הצד היותר שמרני של המזנין. אנחנו יודעים שלא נרוויח 10 פעמים על כל עסקה, אבל אנחנו בודקים טוב טוב מה יקרה בחברה בתרחיש רע. אנחנו מנסים לבנות עסקות ככה שבפירוק נהיה הבאים בתור אחרי הבנקים. כבר היו לנו עסקות שבהן אנחנו היינו החוב הבכיר".



אז איך תשפיע עליכם ועדת חודק שבמסגרתה יינתנו שיעבודים לבעלי האג"ח?



"לנו זה מצוין. רוב הגופים המוסדיים בישראל לא ערוכים ליישום התקנות, ואחרי תקופה מסוימת חלקם יעשו את זה וחלקם יעדיפו פשוט לוותר על עסקות. הם יחליטו שזה גדול עליהם - יותר מדי פרוצדורות בעסקה אחת. זה יוריד לחברות מסוימות את הפוטנציאל של קבלת המימון בשוק המוסדי. זה יסנן החוצה מהאשראי החוץ בנקאי גופים קטנים וגופים בינוניים ויפתח לנו יותר הזדמנויות".



איזה סוג השקעות אתם מחפשים?



"אנחנו מתרחקים מחברות במצוקה (דיסטרס), ולא מחפשים חברות שעומדות לפני שינוי. בדרך כלל אנחנו נותנים מימון לשם מטרה מאוד מסוימת. למשל אבגול היתה צריכה מימון של כמה עשרות מיליוני דולרים למימון קו ייצור שני בסין, אז נכנסנו לעסקה. אגב באבגול אנחנו לא המממן היחידי של העסקה, וזה חשוב לנו. אם חברה לא הולכת קודם כל לבנק ומנסה להשיג אשראי - משהו לא בסדר.



"עד היום פנו אלינו 170 חברות, ועשינו שבע עסקות. לא מספיק לנו שתהיה חברה טובה בשביל לתת מימון. היא צריכה להיות עם מובילים אמינים כי אנחנו רוצים גם אקוויטי אפסייד. ואנחנו לא רוצים חברות שההחזר שלהם מותנה על זה ש: 'ייפתח השוק ונגייס ויהיה בסדר, או מקסימום נמכור נכס'".



עם כל רשימת התנאים הזאת, מוכנים לשלם לכם 15%-20% ריבית?



"לפעמים כן ולפעמים לא. גם זה קורה".



למה לחברה לבוא אליכם ולא ללכת לקרנות המינוף? הן הרי לוקחות ריבית נמוכה יותר.



"קרנות המינוף לא פועלות בשוק משוכלל, יש להן גב של הממשלה שמאפשר להן רמות סיכון יותר גבוהות בתמחור יותר נמוך. אבל עדיין, הן חייבות לעשות עסקות רק בחברות שעיקר פעילותן הוא בישראל. אנחנו נותנים מימון גם לעסקות בחו"ל, בהן יש סיכון כי הפעילות לא נעשית תחת החוק הישראלי. למשל עסקת אי זי אנרגיה שעשינו ביחד עם הבנקים בארה"ב".



לא עשיתם אף עסקה בתחום הנדל"ן. למה?



"לדעתי בעוד חצי שנה כן תראי עסקות בתחום הנדל"ן. כדי שאנחנו נהיה בנדל"ן, צריכים להתקיים כמה תנאים. אנחנו לא הולכים לחברות שאין תזרים תפעולי חיובי, זה מוציא אותנו אגב מכל תחום הפארמה, סטראט-אפים, וכמובן גם מיזמות הנדל"ן. בתחום הנדל"ן המניב, רוב העסקות שהגיעו אלינו היו הזדמנויות שרמת התמחור בהם לא קשורה למה שאנחנו מאמינים שמשקף את הסיכון".



נוחי לא יכול לאכוף החלטה



קינן מציין כי גודל הקרן טוב בעיניו: "90 מיליון דולר לקרן מזנין הוא גודל מצוין לקרן הראשונה במשפחה של הקרנות שנייצר. אנחנו כיום חושבים ומרגישים שנוכל לשרת ביקוש יותר גדול".



זה נכון גם ברמת הריביות הנמוכה של היום?



"ביקוש למזנין יש תמיד. זה גם חוב וגם תחליף לאקוויטי למי שלא רוצה לגייס ולדלל את עצמו. יהיה גם ביקוש בתקופה הקרובה. יש ניתוק בין הבורסות ובין התמחור היום ברחוב לבין המצב של החברה. הפער יותר גדול ממה שצריך להיות ויהיה דשדוש יותר גדול. חוסר יציבות בעולם יגרום לכך שרמת התל"ג תרד, הביקוש ליבוא שירותים ומוצרים בין היתר מישראל קטן והולך, ולכן כמה רבעונים קדימה חברות ירגישו סוג של תקרה בפעילות העסקית שלא מתומחרת עדיין בבורסה לדעתי".



לקרן שלך יש יו"ר שמקורב מאוד לבעלים של אי.די.בי, נוחי דנקנר. עד כמה הוא מעורב בהחלטות ההשקעה?



"זה שהוא מהמשקיעים שלנו זה לא נותן לו שום אפשרות להחלטה, או לאכוף החלטה".



מי נמצא אצלכם בוועדת ההשקעות?



"השותפים בקרן, היו"ר דן טהורי, אני ונציגי המשקיעים הגדולים".



בפורום הזה לאי.די.בי אין יכולת השפעה?



"בשביל שעסקה תגיע לוועדת ההשקעות, היא צריכה לעבור אותנו. אנחנו עושים לגביה משא ומתן ואז היא עולה לוועדת ההשקעות. חוץ מזה אם העסקה לא טובה, את רואה שיש מצב שמישהו יכול לאכוף על נציגים של המזרחי או לאומי פרטנרס עסקה?"



אולי האכיפה היא דרך יו"ר הקרן?



"בסופו של דבר כולם רוצים לעשות כסף ולהרוויח, אי אפשר להתעלם מהמימד האנושי של הניהול. אם הקרן היתה עושה עסקה אחת שהוחלטה לא על בסיס כלכלי טהור, איך היינו יכולים לחשוב על סיכוי לגייס את הקרן הבאה שלנו? זה לא מודל אפשרי".



יאיר סרוסי כבר לא פעיל בקרן?



"לצערנו לא. מהרגע שהוא התמנה כיו"ר בהפועלים הוא עזב".



עד כמה הקמת הקרן השנייה קרובה?



"אנחנו מתחילים לחשוב על הקרן הבאה ומתקדמים מהר, כיוון שיש צורך. אין כיום בישראל כמעט קרנות שפועלות בתחום המזנין. חוץ מזה אנחנו בהמשך של עשייה ועבודה, ומקבלים פידבקים ואינדיקציות שחלק מהמשקיעים שלנו ממשיכים איתנו הלאה".



*מימון מזנין



צורת מימון ביניים בין חוב להון עצמי. המממן מסתפק בביטחונות מופחתים ביחס לחוב רגיל, אולם הוא מצפה להשתתפות ברווחים, בנוסף לשיעור ריבית בסיסי והחזר הקרן. מבחינת סדר הנושים במקרה של פירוק חברה או חלוקת רווחים, המזנין נמצא נחות לחוב אבל קודם לבעלי המניות



*עקומת j



עקומת רווחים אופיינית לקרנות השקעה בצורת האות j שלפיו בשנים הראשונות יש הפסדים למשקיעים, והרווחים מתחילים לעלות באופן חד לאחר 4-3 שנות השקעה בקרן



*הלוואת בולט



הלוואה שבה גם הריבית וגם הקרן מוחזרות בסוף התקופה