>> תארו לעצמכם שאתם משקיע אמריקאי מתוחכם המעוניין להיחשף לבורסה זרה ומעניינת מעבר לים. אתם מעוניינים לבחון את הנתונים הכספיים של החברות השונות לפני שתבחרו באיזו מניה להשקיע. נאמר שהתקינה החשבונאית של המדינה שבה בחרתם להשקיע מחייבת את החברות באותה מדינה לדווח בשפה בינלאומית, כך שגם אם אינכם דוברים את שפת המדינה המזרח-תיכונית, את הנתונים הכספיים של החברות הציבוריות בה אתם מקבלים בכפית ישר לפה.
עכשיו תארו לכם שלאחר עיון בדו"חות הכספיים אתם מגלים שביותר משליש מהדיווחים המוגשים לכם יש חוסרים ואי תאימויות לדיווחים הכספיים המקוריים - למשל היעדרם של שורת הרווח או ההפסד, הנתון המתאר את תזרים המזומנים מפעילות שוטפת או הרווח למניה.
זוהי הסיטואציה שבה נתקל משקיע זר המעוניין להשקיע כיום במניות ישראליות על סמך הנתונים שהן מפרסמות בשפת הדיווח הבינלאומית, xbrl, שבה מדווחות החברות הישראליות.
עיני העולם נשואות אלינו
"עיני רשויות ניירות ערך בכל העולם, כולל ה-sec (רשות ניירות ערך האמריקאית), נשואות אלינו כדי ללמוד מאתנו ומן הניסיון שנצבור בהטמעת פרויקט זה" - כך התבטא לפני כשנתיים יו"ר רשות ני"ע הקודם משה טרי.
טרי עשה זאת עם השקת חובת הדיווח לחברות ישראליות בשפת xbrl, אבל התחום שבו ציפו ברשות שהבורסה הישראלית תהיה אור לגויים מזכיר יותר את מגדל בבל. xbrl הוא מונח חשבונאי שנכון ל-2010 אולי מצלצל כמוכר לרבים מרואי החשבון הפועלים מול חברות ציבוריות בישראל, אבל רבים מהם אינם זוכרים מאיפה בדיוק.
ממחקר שביצעו באחרונה שלושה חוקרים, אמריקאים בהווה וחלקם ישראלים לשעבר, עולה כי נכון לדיווחים של 2008, ב-34% מדיווחי החברות היתה אי תאימות בין הדיווחים ב-xbrl לדיווחים הבורסאיים בעברית. ב-11% היה מידע חסר, וב-27.9% הדיווח ב-xbrl לא היה זהה לדיווח הבורסאי הרגיל.
שלושת החוקרים הם אריאל מרקלביץ' מאוניברסיטת סאפולק (suffolk) שבבוסטון, לואיס שו מאוניברסיטאות סאפולק וחיפה וחגית וייס מאוניברסיטת ברנדייס. מאמרם המלא מופיע באתר social science research network, בכתובת www.ssrn.com.
"היו מקרים שבהם חברות היו צריכות לשים נתון של פחת שנצבר, ושמו במקומו 'הוצאות פחת'. היו מקרים שבהם חברות הציגו הפסד למניה כרווח למניה ב-xbrl, והיה מקרה של חברה ששמה במאזן את הנתונים ל-2008, ובאמצע המספרים הופכים להיות הנתונים של 2007. היו 15 חברות שפשוט לא הציגו דוח רווח והפסד ב-xbrl", הסביר אתמול מרקלביץ' בשיחת טלפון מבוסטון.
מהו שיעור הטעויות האלה בארה"ב?
"בארה"ב שיעור הטעויות הוא בין 1% ל-5%, אבל הן מתגלות ומתוקנות מיד".
אבל אלו אינן טעויות שנעשות במזיד.
"נכון. זה חוסר מודעות: אנשים לא מתייחסים ולא מסתכלים על זה".
העובדה שהטעויות קיימות ביותר משליש מהחברות, ושמדובר בחברות הגדולות ביותר בשוק, יוצרת בעיית אמינות למאגר xbrl כולו. כשסיפרנו על כך לאמריקאים שמעורים בחשבונאות בארה"ב, הם נרעשו מהיקף הבעיה.
הגויים והיהודים
רשות ני"ע היא שמתרגמת את הדיווחים לשפת xbrl, לאחר שהחברות מעבירות לה את הנתונים באופן המאתים לשפה זו. עם זאת, הרשות דואגת לכך שכל חברה תצהיר כי במקרה של סתירה בין הדיווחים, הדיווח העברי הוא הקובע.
מלבד טעויות הקלדה שעשויות להביא לשגיאות, ישנן כמה דרכים להסביר את הפערים בין הדיווחים לגויים לדיווחים ליהודים: הטמעת הדיווח ב-xbrl נעשתה במקביל למעבר לדיווח לפי התקינה הבינלאומית, ה-ifrs. מצב זה הביא לכך ששדות הדיווח ב-xbrl לא תאמו לאלה שעל פיהם דיווחו החברות הישראליות. ה-ifrs גם משאיר שיקול דעת מסוים לחברות הישראליות בחלק מהדיווחים, לגבי פרסום פרמטרים פיננסיים מסוימים, שעשוי להסביר חלק מהמידע החסר. בנוסף ישנם מקרים שבהם נעשתה שגיאה בדיווח העברי, שתוקנה בדיעבד בדיווח העברי אך לא ב-xbrl. רשות ניירות ערך גם מיידעת במפורש כי עשויים להיות פערים בין הדיווחים החשבונאיים ב-xbrl לאלו שבעברית.
לא בטוח שנימוקים אלה יניחו את דעתו של המשקיע הזר במניות ישראליות על סמך הדיווח ב-xbrl, וייתכן שיימצא מי שינסה לבדוק את גבולות החבות המשפטית בעניין זה.
חשיפתם של המשקיעים הזרים למניות הישראליות עשויה לצמוח בימים אלו, עם כניסתה של ישראל למועדון המדינות המפותחות, oecd. מרקלביץ' סירב להתייחס לחברות ספציפיות, אולם מי שניסה ב-2008 לאתר את הרווח הנקי של כיל, את היקף המזומנים מפעילות שוטפת של ביטוח ישיר או את הרווח המדולל של קבוצת דורי עשוי היה להיתקל בבעיה.
חזון אחרית הימים
ה-xbrl הוא חזון אחרית הימים החשבונאי. מדובר במהלך שעשוי לאפשר את הורדת הדו"חות של עשר חברות לקובץ אקסל בשבריר שנייה, תוך השוואה בין נתוניהן והחלטה מיידית במי מהן להשקיע.
הרעיון שמאחורי האימוץ היה למשוך משקיעים זרים שלא יצטרכו לדעת עברית, וישוחררו מהצורך להכיר את התקינה המקומית. נכון להיום נראה שהכאוס בתחום עשוי לגרום דווקא לתוצאה ההפוכה: דחיית משקיעים זרים ויצירת חשדנות לגבי השקעה בחברות ישראליות.
מגדל בבל של הדיווח החשבונאי
מאת חגי עמית
12.7.2010 / 6:48