הרצוג שוקל לעזוב את ועדת נאמן: "אם ארגיש שהוועדה לא רצינית אתפטר"

שר הרווחה יצחק הרצוג שוקל להתפטר מוועדת נאמן הבוחנת הצעה להגבלת שכר הבכירים לנוכח הסחבת בעבודתה של הוועדה ואי גיבוש קו ברור בעבודתה.



הרצוג אמר הבוקר בראיון לקרן נויבך בתוכנית "סדר יום" ברשת ב' כי "אם אני אראה שהוועדה לא רצינית אני כמובן אסיק את מסקנותיי לגבי ההשתתפות בה. אני מקווה מאוד שהדיונים יימשכו כדיונים רציניים ושנראה כיוון ותוצאה שהציבור יוכל לברך עליה".




הרצוג מתח ביקורת על יו"ר הוועדה השר יעקב נאמן ועל הוועדה כולה, "אני חושב שזאת היתה טעות חמורה ואני מאוד מקווה שלאור הלחץ הציבורי ולאור הדרישה שעלתה גם מקרב חברי הוועדה שתמכו בסוף בדחייה של שלושה חודשים, אנחנו נראה מוצר סופי כפי שאכן התחייב שר המשפטים תוך שלושה חודשים". נאמן והרצוג היו שותפים במשרד עו"ד הרצוג-פוקס-נאמן.



הרצוג תומך בהצעת החוק להגבלת שכר הבכירים שהגישו הח"כים שלי יחימוביץ (עבודה) וחיים כץ (ליכוד). "החוק הוא חיוני כי הוא נותן איתות וכיוון מוסרי אמיתי לעד כמה ניתן בעצם לקחת מן החברה הכנסות - כשהכסף הוא כסף של הפנסיה שלך ושלי. יש איזה שהוא גבול של טעם טוב. מצד שני זה לא נכון להכריז מלחמה על כל המנהלים בישראל, הם רובם מנהלים טובים, אנשים מצוינים שעושים עבודה טובה. תפקידנו לקבוע אמת מידה מוסרית וסבירה להוצאות בחברה ציבורית, ויש הצעות משמעותיות מאוד שבאו בפני הוועדה. הגיע הזמן פשוט להכריע לאיזה כיוון ללכת".



"השתתפתי כמעט בכל דיוני הוועדה. הדיונים היו אכן רציניים מאוד, אני חושב שיש לחץ משמעותי מאוד לכך שהוועדה תוציא חוק תחת ידיה. איפיינתי בערך שלושה פתרונות אפשריים שעלו מתוך הדיונים וצר לי מאוד שהוועדה לא נתנה קריאת כיוון ולא אמרה 'אני הולכת לכיוון הזה או הזה'".



לדבריו, "אני חושב שברור לכולם שהמצב היום הוא בלתי אפשרי, אז ישנם שלושה כיוונים אפשריים. הכיוון הראשון זה הכיוון שמוצע בחוק עצמו, בהצעת החוק עצמה, דהיינו להגביל פשוט בסכומים בתקרה ברורה ומוגדרת את שכר הבכירים".



הרצוג מנה אפשרות נוספת והיא "להטמיע מנגנוני בקרה ואישור בתאגיד כך שלא תהיה השפעה זרה על המנהלים, מכיוון שאנחנו מצאנו וראינו, גם כתוצאה מדיוני הוועדה, שהמוסדיים למשל בהרבה מקרים התנהגו כחותמת גומי ומצד שני הקרבה היתרה בין בעלי המניות והמנהלים לבין הדירקטורים החיצונים הביאו למצבים מאוד בעייתיים ומורכבים שבהם לא היה נעים לדירקטור העצמאי כביכול להתנגד להעלאת השכר של הבכירים. ראינו דוגמאות, מודלים לכך".



"הנושא השלישי שעלה זה בכלל לעשות סדר בכל המשטר התאגידי בישראל. יש טענה שמבנה התאגידים בישראל הוא ארכאי, שהוא לא משרת את טובת הציבור. אני מדבר על תאגידים ציבוריים כמובן, על חברות ציבוריות. יש לדוגמא מודל מגרמניה שבו בכלל כל הגופים המאשרים הם גופים חיצוניים לחלוטין לתאגיד. אתמול אמר שר המשפטים שהוא מתכוון להביא הצעה מקיפה. אני חשבתי שהיות ונקבע מראש משך כהונתה של הוועדה, יש שישים יום והתוצאות יהיו תוך שישים יום. היה אפשר לדרוש שתהיה הצבעה שתאפשר פשרה זמנית, לפיה תועבר הצעת החוק של יחימוביץ' וכץ לקריאה טרומית ותחכה עד שתבוא הממשלה או יבוא משרד המשפטים עם ההצעה שלו תוך שלושה חודשים. זה לא הסתייע, היה לחץ מסיבי נגד ואנחנו עכשיו נמתין ונראה".



הוועדה בראשות שר המשפטים יעקב נאמן שבה משתתפים גם שר האוצר יובל שטייניץ, שר התמ"ת בנימין בן אליעזר, הרצוג ופרופ' יוג'ין קנדל יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הוקמה בסוף אפריל 2010. בוועדה קיים רוב נגד הגבלת שכר הבכירים: נאמן, שטייניץ וקנדל מתנגדים להגבלת שכר הבכירים. הרצוג הוא היחיד שתומך. בן אליעזר טרם הביע את עמדתו.



הוועדה קיימה שורה של דיונים שבה האזינה לאנשי משק, שוק ההון, בנקים ועוד. ואולם, לפני שבועיים הודיע נאמן שיש צורך להאריך את עבודתה ב-3 חודשים על מנת לגבש עמדה. אתמול, האריכה ועדת השרים לחקיקה ב-3 חודשים, כלומר עד לאמצע אוקטובר 2010 את עבודתה של ועדת השרים להגבלת שכר הבכירים.



יחימוביץ' וכץ מתחו ביקורת על הארכת עבודתה של ועדת השרים וטענו שיש בכך סחבת. הבוקר (יום ב') מתכנסת הוועדה על מנת לבדוק אם יש בכלל בעיה בגובה שכר הבכירים בחברות ציבוריות, ואם כן, כיצד צריך לטפל בה.



גורמים ממשלתיים מעריכים שהוועדה לא תקבע תקרה לשכר הבכירים אלא עשויה להציע לחזק את כללי הממשל התאגידי ולהציע את חיזוקם של הדירקטוריונים וועדות הביקורת בדירקטוריונים בקביעת שכר הבכירים.



כך למשל הוצע ששכר חמשת הבכירים בחברה ייקבע על ידי האסיפה הכללית לאחר המלצה של ועדת הביקורת. הצעה אחרת מתייחסת לחיזוק הדירקטורים מקרב הציבור כך שיהיו עצמאיים ולא תלויים בבעלי השליטה בחברות הציבוריות. כמו כן הוצע שהשכר והבונוסים לראשי החברות הציבוריות יותנו ברווחיות מצטברת של החברה למשך כמה שנים.