ביהמ"ש נגד תמ"א 38: לא ניתן לכפות על דיירים בבניין את יישום התוכנית לפני השגת היתר בנייה

>> מימוש תכנית המתאר לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, תמ"א 38, עלול להישאר רחוק מאוד מיישום בבתים רבים שבהם יש לפרויקט מתנגדים. פסיקה שהתקבלה באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, אליה הצטרפה דחייה של בקשת ערעור בבית המשפט העליון בנוהל פרוצדורלי פשוט, קבעה כי אי אפשר לכפות את ביצוע התוכנית על מתנגדי מימושה בבניין מסוים, לפני שמוציאים לפיה היתרי בנייה.

מדובר בנוהל שמעוגן בחוק המקרקעין מ-2008, לפיו, בשעה שעומד על הפרק יישום של תמ"א 38 במבנה מסוים, די ברוב של שני שלישים מבעלי הדירות כדי לאפשר למפקח על רישום מקרקעין לאשר את ביצוע העבודות על אף ההתנגדות. ואולם, לפני שפונים למפקח בבקשה לאשר את העבודות, יש להוציא היתר בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.



ברחוב זרובבל 4 בחיפה נוצר מצב כזה, ואולם רוב הדיירים אינם מצליחים לקדם את הפרויקט, עקב התנגדות מיעוט. הבעיה היא, שהם אינם יכולים לקבל את אישור המפקח על רישום מקרקעין לבצע את העבודות, מאחר שלא הוציאו היתר.



הדיירים לא הוציאו היתר בנייה משום שמדובר בצעד שכרוך בשכירת שירותי אדריכל, קונסטרוקטור, תשלום אגרות בנייה ועורך דין, במה שמסתכם, להערכת בא כוחם של המצדדים עו"ד מוטי דורפברגר, ב-200 אלף שקל. לפיכך פנו בעתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בבקשה להקדים את אישור המפקח להוציא היתר בנייה.



השופט יצחק כהן דחה את העתירה, והדיירים שתומכים בביצוע התוכנית, פנו לבית המשפט העליון בבקשה לערער על פסק הדין, אך נדחו. השופט אליקים רובינשטיין כתב בהחלטתו, כי "אכן עסקינן בשאלה יפה, העשויה להיות בעלת משמעות מעשית במציאות הישראלית, ואולם היא קוראת להידרשות המחוקק. גם אם החוק שיצא מתחת ידו מעורר, כנטען, קושי מעשי - ראוי לציין בנשימה אחת, כי הוא מבטא גם איזון קנייני עדין בין הרצון להוציא לפועל את תוכנית המתאר הארצית לבין שמירה על זכויות הקניין של בעלי דירות בבתים משותפים".



בסופו של עניין, מסכם עו"ד דורפברגר, "החוק לא פתר את הבעיה עמה היה אמור להתמודד, והיא, הימצאות מתנגדים בבניין שעליו רוצים לבצע פרויקט לפי תמ"א 38. במיוחד במבנים קטנים, עם דיירים מועטים".