תחרות העובדים החלשים

>> שוק העבודה בישראל הוא שוק דואלי, כלומר שוק המורכב בעצם משני שווקים.

האחד הוא שוק מתקדם והעובדים שבו הם מיומנים ובעלי השכלה גבוהה. שוק זה זוכה לתשומת לב רבה ומתאפיין בפריון גבוה ובגמישות רבה. השוק האחר הוא בעייתי. זהו שוק של עובדים פחות מיומנים ובעלי השכלה נמוכה. בשוק זה יש תחרות בין קבוצות שונות של עובדים חלשים. מדובר בערבים, עולים מאתיופיה, חלק גדול מהחרדים, חלק גדול מעובדי חברות כוח האדם, עובדים זרים ועובדים פלסטינים. לחלק מהקבוצות האלה יש מאפיינים אתניים או תרבותיים ולחלק מאפיינים תעסוקתיים. המשותף להם הוא מיומנות נמוכה יחסית והיעדר התאגדות תעסוקתית. מאפיינים אלה מביאים לשכר נמוך ולחסמים משמעותיים בקידום תעסוקתי. השוק "הנמוך" אינו קטן ומהווה כשני שלישים משוק העבודה הישראלי. אנשים אלה הם גם הנזקקים ביותר בקרב העובדים לסיוע של קצבאות ותמיכות ממשלתיות שונות.



התופעה המעצימה את חולשת הקבוצות האלה היא התחרות ביניהן. מדובר בעובדים המתחרים לא פעם על אותן עבודות, למשל, בבינוי או בתעשייה. מכיוון שאפשר למצוא בקלות רבה עובדים חלופיים יכולים המעסיקים להעסיקם בשכר נמוך יחסית ולא להעסיק עובדים אחרים, "יקרים" יותר. כך למשל, העובדים הזרים תופסים לא פעם את מקומם של עובדים ערבים ישראלים ועובדים יוצאי אתיופיה.



תהליך זה יוצר מלכודת עוני: כל הקבוצות הן חלשות, עם שיעורי אבטלה גבוהים יחסית; מי שמועסק, עובד בשכר נמוך יחסית. לקבוצות אלה אין אפשרות למוביליות כלפי מעלה, ולכן הן נשארות במצב של הכנסה נמוכה. הילדים של עובדים אלה מוגבלים ברכישת השכלה ובמיומנויות עקב המגבלות הכספיות של הוריהם. בנוסף, אופק הקידום המקצועי של ההורים מוגבל, ולכן לא פעם נמצא כי הילדים בוחרים בעצמם מסלול השכלה נמוך יחסית, מכיוון שאינם מאמינים באפשרות להתקדם. כך מונצח מצבן של הקבוצות החלשות.



מבחינה פוליטית, פרט לחרדים, אין לקבוצות אלה כוח להביא לשינוי. מצבן הרעוע הוא לא פעם טוב לרווחיות של מעסיקיהם, שבידיהם כוח פוליטי. למשל, קבלני הבניין נהנים מהעסקת עובדים בשכר נמוך כמו גם מכוח פוליטי לא מבוטל; קבלני כוח אדם נהנים מרווחיות גבוהה תמורת התווך של עובדי קבלן ועובדים זרים, והשיגו מהממשלה מכסות והיתרים להבאתם.



המצב הזה לא ישתנה מעצמו. הוא יכול להשתנות רק אם יהיה שינוי במדיניות הממשלתית. בטווח הקצר, השינוי יכול לבוא עם שינוי מדיניות בתחום המיסוי והסבסוד. מיסוי מעסיקים וסבסוד עובדים חלשים הם כלי מדיניות היכולים ליצור שינוי ממשי במצבן של קבוצות אלה. לגבי העובדים, דוגמה אחת היא מס הכנסה שלילי בהיקף משמעותי הרבה יותר מהנהוג כיום; הסכום המשולם כעת נמוך מאוד ומן הראוי שישולש. לגבי הפירמות, ניתן לנקוט במיסוי משמעותי של מעסיקי עובדים זרים וחברות כוח אדם.



בטווח הארוך, רק השקעה גדולה ויעילה יותר בחינוך של ילדי עובדים אלה יביא לשינוי של ממש. ואולם אם יימשך המצב של אי-עשייה, המשק לא ימריא ומלכודת העוני תישאר במקומה.



הכותב הוא פרופסור-חבר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר בלונדון סקול אוף אקונומיקס