הגביע העולמי הוליד תקווה לחיים טובים יותר בדרום אפריקה

ניו יורק טיימס

>> כמארחת אירוע הספורט הנצפה ביותר עלי אדמות, דרום אפריקה ביקשה להמציא עצמה מחדש לעיני העולם - ולהתנער מהמוניטין של מקום המוגדר על ידי אלימות, עוני ואיידס. באופן מרשים, היא הצליחה להשיג זאת. ואולם עם סיומו של הגביע העולמי, מה שהפתיע את מרבית הדרום-אפריקאים הוא השינוי בתדמיתם בעיני עצמם.



"הגביע העולמי הבליט את המלאכים הטובים של דרום אפריקה", אמר שון ג'ונסון, סופר המוביל קרן צדקה שהוקמה על ידי נלסון מנדלה. "במדינה זו, המפולגת בפערים גזעיים, קשה להאמין עד כמה קירב בינינו הגביע העולמי".



הדמוקרטיה הצעירה שנאבקה להילחם בחוליים החברתיים שלה גילתה כי היא תוכל לקיים אירוע ענקי שדורש שנים של השקעה ותכנון. מדינה שבאחרונה נפגעה הפוליטיקה שלה מהאשמות גזעניות מרות, הציעה למאות אלפי מבקרים קבלת פנים חמימה.



בגרנד פארייד, כיכר ציבורית שבה הוצבו לרווחת האוהדים מסכים גדולים שהקרינו את המשחקים, הצטופפו ביחד דרום אפריקאים מכל גזע ומעמד. מלצר שחור וסטודנט לבן חלקו סיגריה בעודם מפטפטים על המשחקים בכיכר, שם הוקמה ההתיישבות הלבנה הראשונה ב-1650 ובה נאם מנדלה לראשונה עם שחרורו לאחר 27 שנים בכלא.



עובד תיאטרון ממוצא מעורב, שבעבר חשש מתקיפה, נסע ללא חשש ברכבת הלילה ביחד עם דרום אפריקאים שתקעו בוובוזלות ושרו את שירי הנבחרת. "החוויה הזאת תישאר בלבי לנצח", אמר ריקרדו אייברמס, 35, מנהל הפקות בתיאטרון ארטסקייפ. "זה משהו יוצא דופן".



לבנים שנהגו לצפות בענפי ספורט המזוהים כאן עם הלבנים, כמו רוגבי וקריקט, נסחפו גם הם בקדחת הכדורגל, המזוהה כאן עם השחורים, ועודדו את הנבחרת המקומית, בפנה בפנה, שהפסידה בשלבים המוקדמים. שחורים עודדו במשחק הגמר את הולנד, שיוצאיה הקימו את המושבות הלבנות הראשונות בדרום אפריקה.



לפני תחילת המשחקים, דובר רבות ברווחים הכלכליים של הגביע העולמי עבור דרום אפריקה, ופחות בהישגים הרוחניים. האם היה מוצדק להוציא 5 מיליארד דולר על מסיבת ענק שבה משתתף כל העולם, בשעה שלדרום אפריקה יש צרכים חברתיים דחופים משלה? הוויכוח על כך נמשך, אך האופטימיסטים מדברים על רווח לטווח קצר ולטווח ארוך גם יחד.



ממשלת דרום אפריקה מעריכה כי ההשקעה באצטדיונים, כבישים, שדות תעופה ומערכת תחבורה ציבורית חדשה, בין יתר ההשקעות הקשורות לגביע העולמי, סייעה ליצור 130 אלף משרות. בכך רוככה השפעתו של המיתון הגלובלי שעלה לדרום אפריקה ביותר ממיליון מקומות עבודה. חלק מהאצטדיונים, אם לא רובם, ייהפכו לפילים לבנים, אולם הכבישים המהירים המשופצים, שדות התעופה המשוכללים ומערכת האוטובוסים המהירים ידרבנו את הצמיחה, לדברי כלכלנים.



הדרום אפריקאים מקווים שהשיפור במוניטין של דרום אפריקה יתבטא בסופו של דבר בגידול בהשקעות הזרות הישירות, ובפרץ תיירות שיסייע להעסיק את המוני העובדים נטולי ההכשרה המקצועית במדינה.



הפשיעה החליפה את האפרטהייד



דרום אפריקה ממתינה בדריכות לראות אם יהיו התקפות חדשות על מהגרי עבודה עניים מזימבבואה ומוזמביק, הנחשדים כמי שגוזלים עבודה מהעניים של דרום אפריקה. אם יקרה כך, מזהיר תאבו לשילו, עורך "סאנדיי טיימס". "נוכל להיפרד לשלום מכל הרצון הטוב והמיליארדים מתיירות שאמורים לזרום לארצנו", אמר.



בחודש האחרון חמקה דרום אפריקה משביתות או ביטויים לאי שקט אזרחי. ואולם מתחת למזלה הטוב מסתתר משהו יסודי בהרבה: בתקופת גביע העולם סימנה הממשלה מתחמים ציבוריים שזכו להגנה מתוגברת של כוחות המשטרה, והקלו חייהם של אזרחיה מפני פשיעה. לדברי מבקרים, לא יהיה אפשרי לשמור על רמת אבטחה דומה לאחר המשחקים.



בשאר ימות השנה מחליף הפשע את האפרטהייד כגורם המפלג החברתי הגדול ביותר פה. בני המעמד הבינוני, שחורים ולבנים, חיים מאחורי חומות וגדרות חשמליות, ונוהגים למרכזי קניות מאובטחים להפליא במכוניות שדלתותיהן נעולות.



בחודש האחרון הוצבו 44 אלף מתוך 190 אלף השוטרים המקומיים במטרה להגן על תיירים, ובכך שיחררו גם את בני ארצם מאימת הפשיעה שמחוץ לבועות המוגנות שלהם. לדברי נציגי המשטרה, נרשמה ירידה כללית בפשיעה באותה תקופה.



אייברמס מספר שהשיטור המוגבר הפיג את פחדו משודדים. "לא הייתי צריך לחשוש מדברים נוראיים".



תחושה של נורמליות



הגביע העולמי הביא תחושת נורמליות לחיים בדרום אפריקה. "יש תחושה שהגביע העולמי איננו מורשת האפרטהייד, אלא שיפור אמיתי בחיים", אמר ההיסטוריון ביל נאסון.



תיירים בקייפטאון לא הזכירו את נלסון מנדלה כנשאלו מה הם חושבים על דרום אפריקה, אלא הביעו הערכה למרכזי הקניות המפוארים, לכבישים המהירים האיכותיים ולמלונות המהודרים.



"מה שמפתיע את רובנו הוא רמת המקצועיות של רוב הדרום אפריקאים, היודעים להגיש בקבוק יין כמו שצריך", אמר פיליפ קרופורד, מעצב בתי יוקרה מאוסטרליה.



דרום אפריקאים רבים השתוקקו שחגיגות הגביע העולמי לא יסתיימו, וכבר שואלים כיצד המדינה תוכל לשמר את האחדות ורוח העשייה הנדרשות כדי לטפל בבעיות כרוניות יותר. ואולם לעת עתה, הם מתענגים על הנצחון המתוק שבו זכתה ארצם. "היה זה הרגע הגדול ביותר של אפריקה", כתב "סאנדיי אינדיפנדנט".