האם כספי המדען משחיתים? הוויכוח הציבורי מתלהט לקראת דיוני התקציב

>> חשיפת themarker של ההצעה בחוק ההסדרים שלא לאשר החל משנת התקציב הבאה מענקי מו"פ לחברות גדולות הרושמות הכנסות הגבוהות מ-100 מיליון דולר בשנה מעוררת לא מעט הדים בהיי-טק הישראלי.

הוויכוח ההיסטורי אם כספי המדען משחיתים את החברות הגדולות מתעורר מחדש ביתר שאת. משרד האוצר הכליל בחוק ההסדרים סעיף הקובע, כי חברות היי-טק שמכירותיהן עוברות את רף ה-100 מיליון דולר בשנה לא יוכלו לקבל מענקי מחקר ופיתוח. חברות אלה מקבלות כ-80 מיליון שקל בשנה, המהווים 15% מתקציב קרן המו"פ. "חברות תעשייתיות גדולות נתקלות באופן חלקי ביותר בקשיים בהשגת מימון פרטי לפעילויות המחקר והפיתוח, וזאת בניגוד לחברות קטנות יותר שרמת הסיכון של תמיכה בהן היא גדולה יותר", מוסבר בחוק ההסדרים.



מתנגד צפוי להצעה זו הוא רפי מאור, נשיא ומנכ"ל חברת אי.סי.איי טלקום, שיאנית מקבלי מענקי מו"פ מהמדען הראשי בשנים האחרונות - ב-2009 היו המענקים שקיבלה יותר מ-30 מיליון שקל. "נודה לכם מאוד אם תפעלו מיידית להסרת החלטה בעייתית זו מהצעת המחליטים (מחוק ההסדרים, ג"ג וא"ק)", כתב מאור לשר האוצר יובל שטייניץ. "אי.סי.איי החליטה להעביר חלק ממרכזי הפיתוח שלה לאזור באר שבע והחלה בביצוע התהליך על בסיס ההחלטות הקיימות. נסיגה מתוכנית הפריפריה תגרום לנזקים גבוהים ולפיטורי עובדים. הפסקת מענקי מדען לאי.סי.איי תביא להערכתי להסטת משרות רבות למרכזי פיתוח של החברה בסין, בהודו ובארה"ב ולשינוי מרכז הכובד של החברה בישראל", הוסיף.



"גם אם הפרויקט נכשל, הידע נשאר במשק"



מי שתומך בהחלטה להפסיק את התמיכה בחברות הגדולות הוא דב מורן, מייסד ומנכ"ל חברת מודו. "בהיותי מנכ"ל אם-סיסטמס נמנעתי מלבקש כספי מדען מרגע שהחברה עמדה על רגליה". מורן טען לפני חמש שנים בסכסוך מתוקשר עם המדען הראשי כי "כספי המדען משחיתים" כשהם ניתנים לחברות גדולות. "אפשר לטעון שכל כסף משחית, כי במקום למכור או לפנות למשקיעים הוא מרגיל חברות לקבל מענקי מו"פ. השאלה החשובה היא האם נוצר ידע חדש שתורם למשק. אני בעד להפריד את מנגנון המו"פ מכל מנגנון אחר. לא לעזור למי שגדול או קטן או יפה או מכוער", אמר מורן.



ההחלטה על מתן תקציבי מו"פ לחברות גדולות התקבלה ב-2001 על ידי המדען הראשי לשעבר, כרמל ורניה. ורניה, כיום מי שעומד מאחורי קבוצת ההשקעות סטארט-אפ פקטורי, אומר ל-themarker כי הוא נגד החלוקה של חברות גדולות וקטנות. "המדען הראשי צריך לממן את מי שמייצר ידע שיכול להתפזר במשק", אמר ורניה. "גם אם הפרויקט נכשל, הידע נשאר במשק. נכון שבאופן כללי לחברות הגדולות יש לקוחות ומוצרים לתמוך בהם ולכן הן משקיעות את מרצן וכספן בתמיכה בכך ופחות בייצור ידע חדש, אבל אם הן עושות פרויקט מו"פ חדשני ולוקחות סיכון אני לא רואה סיבה מדוע לא לתמוך בכך, לא צריך לתמוך בחברות קטנות רק בגלל שהן קטנות.



"הפרמטר להחלטה האם להשקיע צריך להיות במישור אחר ולא גודל חברה. בזמנו היתה בעיה שחברות גדולות החזירו תמלוגים בהיקפים שלא השתלם להן לקבל מענקי מו"פ מהמדען הראשי. לכן החלטנו לקבוע שאם הן יקבלו מענקי מו"פ זה יהיה עבור מו"פ גנרי בלבד. עבור ייצור ידע עליו אין חילוקי דעות שהוא מהווה השפעה חיובית ומוסיף למשק".



אלישע ינאי, לשעבר מנכ"ל מוטורולה ישראל, יוצא נגד ההחלטה למנוע מענקי מו"פ מחברות גדולות. "הכל נובע מכך שאין מספיק כסף לאוצר, ואז תקציב המדען הוא מטרה להתעללות. אני מתנגד לכך שחברות גדולות לא יקבלו מענקי מו"פ כי הן מעסיקות גדולות בעוד סטארט-אפ קטן מעסיק בקושי עשרה אנשים ומקבל תמיכה. אבל אם אתה שואל אותי מה עדיף, חברות גדולות או קטנות, אז עדיף לתת לחברות קטנות כי הן זקוקות לכסף יותר מהחברות הגדולות. אבל אני לא אומר לא לתת לחברות הגדולות".



גם היזם הסדרתי גיורא ירון סבור שהחלטת האוצר היא טעות קשה. "כספי המו"פ מאפשרים לעודד ארגונים לקחת פרויקטים בסיכון גדול יותר. חדשנות אמיתית לא מגיעה בחינם. היא מצריכה סיכונים, שלא תמיד נלקחים על ידי תאגידים גדולים שצריכים לעמוד במטרות פיננסיות קצרות טווח, כפי שוול סטריט דורש. לקחת כספי מו"פ מארגונים גדולים יכול להגביל את החדשנות לטווח ארוך, וכתוצאה מכך להפוך את החברות הגדולות לפחות תחרותיות בשווקים הגלובליים".