הצעת חוק: להקפיץ את התמלוגים על הגז

תמלוגי הנפט, הגז והמחצבים שישולמו למדינה יועלו; יוטל מס מיוחד בגין "רווחי הפקת משאבי טבע"; יבוטלו הפטורים השונים שחלים על התאגידים המפיקים משאבי טבע; יוגבל המחיר בו יוכלו התאגידים למכור את משאבי הטבע שהפיקו לצרכנים; תוקם קרן לאומית למשאבי טבע שתנהל את הכנסות המדינה על מנת לדאוג ליציבות הכלכלה ולפיתוח ראוי של המשק והחברה - כך עולה מהצעת חוק מקיפה: "קרן לאומית למשאבי טבע ולפיתוח חברתי" שהגישה קבוצת הח"כים שלי יחימוביץ' (עבודה), כרמל שאמה (ליכוד), יצחק וקנין (ש"ס), משה גפני (יהדות התורה, יו"ר ועדת כספים) יעקוב אדרי (קדימה), אורי אורבך (הבית היהודי) ניצן הורוביץ (מרצ), דב חנין (חד"ש) ואריה אלדד (האיחוד הלאומי).

על פי המצב הקיים, שנקבע לפני יותר מ-60 שנה, נהנית מדינת ישראל מחלק קטן בלבד מההכנסות של אוצרות הטבע שבשטחה: כ-25% לכל היותר. זהו שיעור ההכנסות מאוצרות טבע מהנמוכים בעולם. גובה התמלוגים מההכנסות על הפקת נפט וגז טבעי בישראל נקבע ב-1952 ועומד מאז על 12.5% (אפקטיבית כ- 10%), ואילו גובה התמלוגים על הפקת מחצבים ומתכות נקבע ב-1925 ועומד על 3%-5%. הצעת החוק קובעת כי שיעור התמלוגים על אוצרות טבע המופקים בישראל יעמוד על 20%.

יחד עם זאת, על מנת לאפשר למפיק להחזיר את השקעתו בתוך פרק זמן קצר ולעודד את פיתוחם המהיר של מקורות ההפקה, יעמוד שיעור התמלוגים בחמש השנים הראשונות מיום תחילת ההפקה על 10% בלבד.

התמורה למדינה תופקד בקרן השקעות לאומית אשר תוקם לשם כך. בראש הקרן יעמוד שר האוצר, ויהיו חברים בה נגיד בנק ישראל, נציגי משרדי ממשלה שונים, יו"ר ההסתדרות ונשיא התאחדות התעשיינים. כספי הקרן ינוהלו על ידי בנק ישראל וישמשו להשקעות ארוכות טווח מחוץ לגבולות המדינה. כך תובטח טובת אזרחי המדינה וטובתם של הדורות הבאים.

בדברי ההסבר להצעת החוק, אשר נכתבה בשיתוף עם מומחי אנרגיה ומומחי מיסים, מציינים חברי הכנסת את "המחלה ההולנדית" - מונח המתאר תהליכים כלכליים שליליים במדינות בהן נתגלו בתקופת זמן קצרה כמויות גדולות של אוצרות טבע. הכנסות גבוהות מהפקת אוצרות טבע הביאו לייסוף חד של המטבע המקומי, לפגיעה עמוקה בייצוא ובמגזר התעשייתי, לאינפלציה ולעלייה באבטלה. גילוי מאגרי הגז הטבעי הגדולים מול חופי ישראל, כותבים הח"כים, מעורר חשש כי "המחלה ההולנדית" תפגע גם במשק הישראלי.

חה"כ שלי יחימוביץ' אמרה כי "זה מסוג המאבקים אשר בלי שום ספק ייתקלו בלובי נגדי רב עוצמה מכיוונם של גורמים אינטרסנטיים, אולם מדובר על מאבק כלכלי-חברתי-סביבתי צודק ונכון שתוצאותיו עשויה להיות בעלת משמעות היסטורית לאזרחי המדינה. זהו מאבק על חלוקה הוגנת של המשאבים הלאומיים".

יחימוביץ' בירכה את הרב מיכאל מלכיאור ואת הקמפיינר רון ורבר על הקמת העמותה האזרחית בעד חלוקה צודקת של משאבי האנרגיה, ואמרה כי "העמותה יכולה להיות שותפה חשובה בקידום הצעת החוק באמצעות יצירת לחץ ציבורי על הממשלה וכוח נגד לכוחם של בעלי הממון".

בהצעת החוק מאזכרים חברי הכנסת את המודל הנורווגי: "ניהול מושכל של משאבי המדינה הביא מדינות אחרות להתמודד בהצלחה עם תופעות אלו. לדוגמה, ממשלת נורווגיה בחרה להשקיע את הכנסותיה מהפקת נפט וגז טבעי בקרן פנסיה לאומית (לשעבר קרן הנפט). בזכות מדיניות זו - עליה ממליצה גם קרן המטבע הבינ"ל - נהנים אזרחי נורבגיה מרווחה כלכלית, והמדינה נמצאת במקום הראשון במדד הפיתוח האנושי".

עוד מתקנת הצעת החוק את יחס חלוקת ההכנסות מהפקת אוצרות הטבע של ישראל, בין המדינה ובין בעלי רישיונות ההפקה. היא קובעת כי יוטל מס "רווחי-על מהפקת משאבי טבע" על הכנסות מהפקת אוצרות טבע בשיעור של 60%. שיעור זה נועד לאפשר לחברה המפיקה רווח סביר על השקעותיה. כמו כן קובעת הצעת החוק כי תבוטלנה הטבות המס והקלות אחרות המוענקות כיום לחברות העוסקות בתחום הפקת אוצרות טבע. יצויין, כי מדינות נוספות בעולם, בהן ארה"ב ואוסטרליה, בוחנות לאחרונה אף הן את העלאת שיעור המיסוי על אוצרות הטבע המופקים בתחומן.

הצעת החוק גם קובעת כי מחירו של נפט או גז טבעי המופק בישראל בעבור צרכנים יהיה נתון לפיקוח שר האוצר. זאת, על מנת למנוע מספק המפיק חלק עיקרי מתצרוכת הנפט או הגז שבבעלותם של אזרחי ישראל, להעלות באופן בלתי סביר את מחירו בעת שהוא מוכר להם גז זה בחזרה.