"התייעלות היא לא דיאטה חריפה"

>> "תהליך ההתייעלות של הצבא היה קשה וכואב, הביא לצמצומים של ממש", אומר תת-אלוף יעקב אייש, שמוביל מטעם צה"ל את "עת האסיף" - שם הקוד שניתן לשלב א' של תוכנית ההתייעלות שגיבשה בעבור צה"ל חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי. אייש אינו מדבר עדיין על צה"ל, אלא על הצבא הבריטי שמיישם כבר כמה שנים תוכנית התייעלות מבית היוצר של מקינזי. התייעלות שמביאה לחיסכון של 4.8 מיליארד ליש"ט בשנה.

אייש, שסיים ב-1995 לימודים במכללה לפיקוד ומטה של הצבא הבריטי, נסע לבריטניה לפני שמקינזי החלה לנתח את צה"ל, כדי ללמוד מקרוב במה מדובר. לדבריו, מקבילו הבריטי בתפקיד סיפר לו כי כמה מחבריו ניתקו עמו קשר כשתוכנית ההתייעלות יושמה בצבא הבריטי.



גם בישראל לא קיבלו את אייש וצוותו בזרועות פתוחות. "אף אחד לא אוהב שנכנסים אליו הביתה ומחפשים במגירות, אבל קיבלנו גיבוי מלא מהרמטכ"ל", אומר אייש בראיון בלעדי ל-themarker, ומצהיר כי צה"ל יעמוד ביעד ההתייעלות שקבעה ועדת ברודט.



דו"ח ברודט, שאושר בממשלה ביולי 2007, המליץ להגדיל את תקציב צה"ל ב-100 מיליארד שקל ב-2008-2017. המלצה זו נועדה לאפשר לצה"ל לבנות תוכנית עבודה לטווח ארוך, שמבוססת על תקציב ידוע ולא על התאמות ספונטניות-שנתיות. עוד המליצה הוועדה כי כ-30 מיליארד שקל מסכום זה ינבעו מהתייעלות הצבא בכל הקשור לעניינים ביורוקרטיים.



הרמטכ"ל גבי אשכנזי מינה את אייש להוביל מטעם צה"ל את יישום המלצות ועדת ברודט, ולשם כך הוקם מנגנון עבודה וניהול, יחד עם משרד הביטחון. לצורך יישום ההתייעלות שתביא לחיסכון של 30 מיליארד שקל בעשר שנים החליטו בצה"ל לשכור את שירותיה של חברת ייעוץ חיצונית - מהלך חסר תקדים בתולדות מערכת הביטחון. פורסם מכרז ומקינזי זכתה בו.



ועדת היגוי, בראשות סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, אחראית על יישום תוכנית מקינזי. אייש מנהל את התוכנית מטעם צה"ל ואת משרד הביטחון מייצגת חמדה מרק, היועצת הכלכלית של המשרד.



אייש: "מסקנות מקינזי הוצגו בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל גבי אשכנזי, וגם בפני ועדת ההיגוי העליונה של משרד הביטחון וצה"ל. מתנהל מעקב בדרג הכי בכיר של המדינה אחר התקדמות תוכנית במקינזי. סוכם עם ראש הממשלה שנחזור אליו מדי כמה חודשים, ונציג בפניו את התקדמות הפרויקט".



"צבא מתעצם"



המלצות שלב א' בתוכנית שגיבשה מקינזי פורסמו במסיבת עיתונאים בנובמבר 2009. אבל ביצוען התעכב במשך כחצי שנה בשל סכסוך עבודה בין משרד הביטחון לוועד עובדי המשרד. לפני כחודש הסכסוך הסתיים ויישום התוכנית יצא לדרך.



יישום שלב א' אמור לייעל את מערך הבינוי של משרד הביטחון ושל צה"ל וכן את מערכי הרכש והאחזקה של הצבא. השלב השני בתוכנית מקינזי אמור להביא לייעול בתחומים רגישים יותר: כוח אדם ומפקדות. תכנון השלב השני החל רק באחרונה, ואייש מבטיח מסקנות ראשונות בעוד חודשיים. "סוגיית השינויים במבנה כוח האדם בצה"ל לא ירדה מעולם מסדר היום של המערכת הצבאית - והדיון בה בוודאי לא החל כשהאוצר דרש להעלות את גיל הפרישה", מדגיש אייש.



צה"ל הציע באחרונה לאוצר להעלות את גיל הפרישה הממוצע של אנשי הקבע, שאינם חלק מהמערך הלוחם, ל-49 שנה (במקום 44-45, כיום). האוצר דחה את ההצעה, בינתיים. גיל הפרישה שאליו מכוונים במשרד הכלכלי הוא 56-57.



גם בנוגע לתוכנית ההתייעלות התגלעו חילוקי דעות בין משרד האוצר למערכת הביטחון. האוצר טוען כי הצבא "לקח" את ה-100 מיליארד שקל שהוקצו לו בדו"ח ברודט, אבל "שכח" שעליו לבצע התייעלות שתביא לחיסכון של 30 מיליארד שקל. תגובת מערכת הביטחון: אנחנו מתייעלים באופן שיביא לחיסכון גדול יותר.



אייש מדגיש כי להעלאת גיל הפרישה השלכות מרחיקות לכת: "צריך לפעול בזהירות - נבדוק מי אנחנו רוצים שיישאר אם נעלה את גיל הפרישה ל-49. מהיכן יצמח הפיקוד ואיך ייראו הגופים הטכנולוגיים. זו לא רק שאלה של שכר וגמלה - גם קריירה שנייה. ניצבות בפנינו שאלות ערכיות. אנחנו רוצים צבא מתעצם שיהיה מוכן לכל המשימות".



"שינוי תרבותי"



אייש, 47, נשוי ואב לארבעה. הוא קצין שריון והיה מפקד חטיבה 7, מפקד אוגדה בפיקוד הצפון, ראש אגף מבצעים במטכ"ל וראש מטה זרוע היבשה - בתפקיד זה הופיע בפני ועדת ברודט.



"תוכנית ההתייעלות אינה דיאטה חריפה, אלא שינוי סגנון חיים...הטמעת שיקולים כלכליים באימונים ובפעילות מבצעית, זה שינוי תרבותי - זה לא נעשה בשיטת 'זבנג וגמרנו'. התוכנית תוטמע בתוכנית העבודה של צה"ל ב-2011-2012. התייעלות צה"ל תעמוד במתווה ברודט".



בדומה לנציגים אחרים של מערכת הביטחון, מדגיש אייש כי תוכנית מקינזי היא רק חלק מתהליך ההתייעלות של הצבא, וכי החיסכון הנדרש, בסך 30 מיליארד שקל, יושג גם מתהליכי התייעלות אחרים. "יצאנו לאנליזת עומק בתחום כוח האדם בצה"ל בשיתוף אגף כוח אדם (אכ"א) ואגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה (אט"ל). נבדוק, יחד עם מקינזי, את ההשלכות של העלאת גיל הפרישה בצה"ל - לא רק על תקציב הביטחון, אלא גם על היכולת המבצעית של מערכת הביטחון וצה"ל.



"בשלב א' החלטנו ללכת על תחומים שפוטנציאל ההתייעלות בהם גבוה - רכש, בינוי ואחזקה - כדי להוכיח את עצמנו ולשכנע את הצבא שניתן לחסוך, ואז נעבור לשלב ב', לתחומים הבעייתיים יותר. תחומים אלה מהווים 39% מתקציב משרד הביטחון, המסתכם ביותר מ-50 מיליארד שקל בשנה, כולל הסיוע האמריקאי".



על ההתייעלות בתחום הרכש אומר אייש: "הרכש שלנו מסתכם ב-12 מיליארד שקל בשנה. מצאנו כי ניתן להתייעל ב-8%-10% בממוצע. הגענו להתייעלות שוות ערך ל-1.1-1.2 מיליארד שקל בשנה - הרבה כסף. גם פעילותה של משלחת הרכש בניו יורק נבדקה; המלצות מקינזי היו שיש צורך במשלחת, אבל צריך להקטין אותה בשליש (המשלחת מונה כ-50 איש - מ.ב)".



על התייעלות הבינוי הוא מספר: "דו"ח מקינזי המליץ לסגור את אגף הבינוי במשרד הביטחון ואת מרכז הבינוי בצה"ל, ולהקים במקומם מרכז תשתיות במשרד הביטחון. מערך הבינוי במשרד הביטחון ובצה"ל בונה בהיקף של 3.3 מיליארד שקל בשנה. יישום ההמלצות יביא לחיסכון של 400-450 מיליון שקל בשנה - כ-14% מעלות הבינוי. זהו צעד מורכב, שיעביר את הבנייה בצבא למיקור חוץ".



לדבריו, המלצות מקינזי כוללות גם התייעלות במערך האחזקה של חילות האוויר והיבשה, שתביא לחיסכון של 140-170 מיליון שקל בשנה - מתוך תקציב שנתי כולל של 2 מיליארד שקל.



"ניהול רזה"



"שלושה ארגונים ביטחוניים (המוסד, שב"כ והמשרד לביטחון פנים; מ"ב) פנו אלינו והתעניינו בפרויקט ובאיך זה לעבוד עם חברת ייעוץ חיצונית. נפגשתי, בהנחיית ראשי הארגונים, עם נציגיהם והצגתי בפניהם את ההישגים שלנו. עבודה עם חברת ייעוץ חיצונית יוצרת בעיה של סיווג ביטחוני, אם כי למקינזי סניף בהרצליה וכמעט כל מי שעבד הם ישראלים, כך שלא התעוררה בעיה עם הסיווג שלהם.



"יש יתרון גדול בעבודה עם חברה בינלאומית שפועלת בכל העולם. יש לה מומחים, ידע, ניסיון. הם עושים השלכות רוחב, מקיפים כל נושא מקצה לקצה. כשהיה צורך, הם הביאו את המומחים שלהם. מקינזי דוגלת ב'ניהול רזה' והם מיישמים זאת בפרויקט ההתייעלות של צה"ל, בלי לפגוע ביכולת המבצעית".