משקיעים מוסדיים ירכשו 25% מכביש 6 תמורת 240 מיליון שקל

>> קונסורציום גופים מוסדיים בהובלת קרן תשתיות ישראל (iif) סיכם עקרונית על רכישת 25% ממניות דרך-ארץ, זכיינית פרויקט חוצה ישראל (כביש 6), תמורת סכום של כ-240 מיליון שקל. מדובר במניות חברת התשתיות הקנדית canadian highway שליוותה את הפרויקט מראשיתו, והציעה את אחזקתה למכירה כבר לפני כשלוש שנים. ואולם, המגעים שקיימה החברה עד היום עם כמה גופים במשק לא הבשילו לכדי סיכום.



היקף העסקה מגלם לפרויקט כביש 6 שווי של כ-960 מיליון שקל - וזו מותנית בבדיקת נאותות כלכלית שתושלם בימים הקרובים. כמו כן, מנהלת iif מגעים ראשוניים עם קבוצת אפריקה ישראל, המחזיקה ב-37.5% מדרך-ארץ, שגם ניהלה בעבר מגעים למימוש אחזקותיה בפרויקט. לצדה מחזיקה בפרויקט קבוצת שיכון ובינוי (37.5%).

לפי הערכות, את מרבית העסקה יממן קונסורציום של שלושה עד ארבעה גופים מוסדיים. ככל הידוע, המגעים מתנהלים כרגע עם קרנות הפנסיה הוותיקות (עמיתים), לאומי פרטנרס והראל ביטוח. את הקונסורציום תוביל iif המוחזקת בידי קבוצת הראל (40%), עו"ד יהודה רווה (40%) וירון קסטנבאום (20%). זאת, על בסיס מודל הרכישה של מניות ספקית הגז המצרית emg בידי הקרן, וקבוצת חברות ביטוח.



באחרונה, החלה iif במגעים לגיוס הון בסך כמיליארד שקל. מדובר בגיוס שני של הקרן, לאחר שבארבע השנים האחרונות גייסה כבר בשוק ההון המקומי 700 מיליון שקל להשקעות בפרויקטי תשתית, אנרגיה ותחבורה.



דרך-ארץ סיימה את 2009 עם הכנסות בסך כ-547 מיליון שקל, למרות גירעון בסך של 432.5 מיליון שקל שהיא נושאת. בשנה האחרונה נקלעה דרך-ארץ למצוקה תזרימית בעקבות הקדמת ביצוע ההרחבות בכביש - ונתמכה בהלוואות בעלים. החברה סיימה ביצוע הרחבות בהיקף כ-150 מיליון שקל - אך עומדת בשלוש השנים הבאות בפני פרויקטי הרחבה נוספים היקף כולל של כ-270 מיליון שקל.



הרווח תפעולי של דרך-ארץ ב-2009 היה כ-231.5 מיליון שקל - לעומת 127.3 מיליון שקל בלבד ב-2008. ואולם, רווח זה נמחק כתוצאה מהוצאות מימון בסך 472.4 מיליון שקל, ואת 2009 סיימה החברה בהפסד של 230.9 מיליון שקל.



המדינה חידשה ביולי את המהלכים למכירת זכויותיה בכביש 6, כאשר לפי הערכות, תעדיף את מתווה הנפקת האופציה (לרכישת 49% מהזכיינית) למשקיעים מוסדיים. שווי האופציה הוערך בינואר 2006 ב-400 מיליון שקל לפחות, אך הערכת שווי מעודכנת לפרויקט צפויה להסתכם בסכום גבוה יותר.



בין המדינה לזכיינית נקבע מנגנון לפיו תהיה המדינה רשאית למכור אופציה זו לצד ג' - תוך מתן זכות סירוב ראשונה לדרך-ארץ, או לחלופין להנפיק אופציה זו בדיסקאונט של 10% - כלומר, בערך השווה ל-90% מערך סכום המכירה שלו סירב הזכיין.