צדק נוסח שופטי ישראל

>> האם השופטים שלנו מקיימים בעצמם את עקרונות הצדק והיושר שלאורם הם שופטים אותנו?

ביום ראשון הסתיימה שביתה ממושכת בת שלושה שבועות בהנהלת בתי המשפט, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם על שיפור תנאי העסקתם של כ-500 עובדים. מתברר שהנהלת בתי המשפט מצאה דרך מקורית להעסיק את אותם 500 עובדים, שכוללים מספר רב של קלדניות. היא העסיקה אותם במשך שנים רבות בשבע שמיניות משרה במקום במשרה מלאה, וכך היתה יכולה להעסיק יותר עובדים - כי ספר התקציב מגביל את מספר העובדים שניתן להעסיק.



כתוצאה מהעסקה בשבע שמיניות משרה, נפגעה הפנסיה והטבות סוציאליות אחרות של אותם עובדים. חלק מהעובדים אמנם עשו שעות נוספות לפי הצורך, כך ששכרם השוטף היה דומה לשכר של משרה מלאה, אך גם הפנסיה שלהם נפגעה - כי שעות נוספות לא נכנסות לחישוב הפנסיה. מעניין מה היה אומר על כך בית הדין לעבודה, שגם הוא נמצא תחת פיקוח הנהלת בתי המשפט.



בכל מקרה, ההסתדרות תמכה בשביתה ודרשה את השלמת המשרות החלקיות למשרות מלאות. יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, שניהל את המשא ומתן מול האוצר, הצליח להגיע לסיכום שלפיו עד סוף 2012 כל המשרות החלקיות יהפכו למשרות מלאות. כמו כן, נקבע שהעובדים יקבלו מענק בגובה 1.2 משכורת שיחולקו בשתי פעימות.



"מדובר בהישג חשוב לעובדי בתי המשפט, בהפסקת התופעה של העסקת עובדים ובמיוחד עובדות במשרות חלקיות ללא הצדקה", אומר ניסנקורן.



ניסנקורן ועובדי בתי המשפט אולי לא יודעים, אך הם חייבים תודה למונדיאל. ליתר דיוק, למשחק חצי הגמר שהתקיים ביום רביעי שעבר, בין ספרד לגרמניה. הפגישה הקובעת בין מנהל בתי המשפט משה גל לבין אנשי אגף התקציבים בקשר לתוספת העלות הכרוכה בהסכם החדש, נקבעה לשעות הערב המאוחרות של יום רביעי. משום שכל הנוכחים רצו לצפות במשחק הם הסכימו להתפשר במהירות, כך שהישיבה הסתיימה בהצלחה בתוך חצי שעה.



השביתה הארוכה בבתי המשפט מנעה מאזרחים רבים להגיש תביעות והביאה לעיכובים בהליכים קיימים. אבל העיכובים יימשכו ומשפטים יידחו, כי מערכת בתי המשפט יוצאת בסוף השבוע לפגרה ממושכת עד סוף אוגוסט. ב-9 בספטמבר נחגוג את ראש השנה ואחריו את שאר החגים, כך שעכשיו קצת יותר ברור מדוע משפט אורך אצלנו כל כך הרבה שנים.



מי יבקר את המבקר



ביום שני הבא תקיים סוף-סוף הוועדה לביקורת המדינה שבראשות ח"כ יואל חסון דיון בנושא תקציב מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.



מתברר שתקציב המבקר קפץ לשמים בשנתיים האחרונות. הוא קפץ ב-9.6% ב-2009 וב-16.4% ב-2010, קצב שלא קיים אפילו בתקציב הביטחון. מתברר שמ-2006 ועד 2010 גדל תקציב המשרד בשיעור שנתי ממוצע של 8.8% - הכי גבוה מבין כל משרדי הממשלה, והרבה יותר גבוה מקצב הגידול השנתי של כל תקציב המדינה (2%-3% בשנה).



למשל, תקציב הדיור והבינוי של משרד המבקר גדל בכ-250% - מרמה של כ-2 מיליון שקל ב-2008 לרמה של כ-7.2 מיליון שקל ב-2009, עקב העברת משרדי המבקר בחיפה למבנה לשימור בעיר. כעת מתוכננת הקמת מבנה חדש למשרד המבקר בקרית הממשלה בירושלים בעלות של 160 מיליון שקל. החגיגה בעיצומה, אבל האם לחסון אכפת?



כמו כן, מתברר (ואת זה אפילו אנשי האוצר לא ידעו) שמשרד מבקר המדינה הוא המשרד היחיד שרשאי להעביר עודפי תקציב משנה לשנה. אצל שאר המשרדים העודפים פשוט נמחקים. כתוצאה מכך יש למשרד עודפים גדולים שהוא לא מצליח לבזבזם, וזה דווקא חיובי, כי זה מוריד את סך הוצאותיו. אבל מוטב שחסון ידאג לכך שעודפים אלה יימחקו, כמו שמקובל לגבי שאר המשרדים, וכך לא ייווצר לחץ מלאכותי להגדלת הוצאות.



מסמך חדש: עליות חדות



בדיקה שערך תמיר אגמון מהמחלקה לפיקוח תקציבי בכנסת, מגלה כי ב-2005-2009 חל גידול מצטבר של כ-31% בהוצאות השכר הכוללות של משרד המבקר. הגידול נבע מעלייה של 10% במספר העובדים ומעליית שכר ממוצעת של כ-19%.



מתברר ש-60 מעובדי המשרד מקבלים שכר שגבוה מ-30 אלף שקל בחודש, ותשעה עובדים מרוויחים יותר מ-40 אלף שקל בחודש. כלומר, יותר מהשרים, מחברי הכנסת והמנכ"לים בשירות המדינה.



זו התוצאה של עצמאותו של לינדנשטראוס בעדכון השכר במשרדו, עצמאות שהביאה במשך השנים לפתיחת פערי ענק בין עובדי המשרד לבין שאר עובדי המדינה. לפני כחמש שנים היה הפער 54%, אך הוא התרחב והלך עד שהגיע לפער דמיוני של 73% ב-2009 - ועוד היד נטויה.



כמו כן, יש לציין עוד שני נושאים שראויים לביקורת מצד ועדת ביקורת המדינה: המעבר התמוה מדירוג מינהלי לדירוג ביקורת של כל פקיד או מזכירה שמשיגים תואר ראשון בכל מכללה שהיא, מה שמעלה מאוד את שכרם; וחוסר הביצוע של מעבר לדור ב' בקליטת עובדים חדשים במשרד.



הסיבה לעליות החריגות בשכר, לגידול במספר העובדים ולגידול בסעיף הבינוי היא שלמבקר יש סמכות לקבוע לעצמו את תקציבו, את מספר עובדיו ואת שכרם, בעוד שלממונה על השכר במשרד האוצר, אילן לוין, אין שום סמכות להתערב - וכאשר אין פיקוח החגיגה בעיצומה.



טעות במסמך



במסמך של אגמון נפלה טעות. הוא השווה את שכר עובדי המבקר לשכר ברשות לניירות ערך ולשכר באגף הפיקוח על הבנקים, ומצא שהשכר במשרד המבקר נמוך יותר.



אך שתי ההשוואות האלה מוטות בכוונה או בלי כוונה, כי ברשות לניירות ערך יש לבעלי המקצוע חוזים אישיים, בעוד שבמשרד המבקר יש חוזים קיבוציים ולכן הם נהנים שם מקביעות בעבודה, וזה שווה הרבה.



בקשר להשוואה עם המפקח על הבנקים, היה ראוי להשוות את השכר עם כל בנק ישראל, ולא עם יחידה מובחרת אחת.