ח"כים קופצים בראש

>> המודל הנורווגי והמחלה ההולנדית - שניהם מככבים בהצעת החוק החדשה בנוגע להעלאת התמלוגים על חברות חיפושי הגז.

שורה של ח"כים, ובראשה חברת הכנסת הדומיננטית שלי יחימוביץ', חתומים על הצעת החוק המלומדת המסבירה מדוע יש להעלות את התמלוגים על חברות הגז, וגם מנתבת כבר את הכסף שתקבל המדינה בעקבות זאת - לקרן לאומית למטרות השקעה לטווח ארוך, שתנוהל על ידי בנק ישראל. הח"כים למדו היטב את הניסיון הנורווגי בניהול כספי הנפט, מול הכישלון ההולנדי באותו תחום בדיוק.



חזקה על הח"כים המלומדים - יחימוביץ', משה גפני, ניצן הורוביץ, דב חנין, אריה אלדד ואחרים - כי הם התעמקו בסוגיית תמלוגי הגז, למדו אותה היטב ומיהרו ליישם את הידע הנרכש שלהם בהצעת החוק. חזקה עליהם שהם גם חשבו כי שאלת העלאת תמלוגי הגז היא שאלה מהותית לעתידה של ישראל, לאור היקפי הגז הגדולים שנתגלו בים. חזקה עליהם שהם גם זכרו כי הנושא הוא פופולרי במיוחד, והגשת הצעת חוק בנושא כזה לא תזיק לפופולריות שלהם - וטוב שכך. על הח"כים להיות קשובים לרחשי לבו של הבוחר.



חזקה על הח"כים שהם התכוונו רק לטוב, רק שזה לא מנע מהם להידרדר לעשייה רעה ומזיקה במיוחד. לא, ולא בגלל תוכנה של הצעת החוק, שניכר כי הושקעה בה מחשבה רבה. הבעיה היא בעצם העלאת הצעת חוק, וזאת כאשר במקביל מנהלת ממשלת ישראל עבודת מטה מעמיקה וחשובה באותו הנושא בדיוק - הוועדה הבינמשרדית בראשותו של פרופ' איתן ששינסקי, בוחנת בימים אלה את מדיניות תמלוגי הגז וצפויה להגיש את מסקנותיה בתחילת ספטמבר.



הממשלה, באמצעות ועדת ששינסקי, בוחנת לעומק את מדיניותה בנוגע לתמלוגי הגז. הממשלה לא חיכתה לשם כך לח"כים המלומדים - שר האוצר יובל שטייניץ היה זה שהבחין בבעייתיות של מדיניות התמלוגים הנוכחית, והחליט על הקמת ועדת ששינסקי כבר בתחילת השנה. נכון נהג השר בכך שלא מיהר לקבל החלטות על שינוי המדיניות הזאת, אלא מינה ועדת מומחים - שתפקידה לשמוע את כל הצדדים ולבחון את המצב המקובל בעולם לפני שתמליץ על המדיניות הראויה.



תהליך הבחינה המעמיק הזה אמור להסתיים בתוך חודש וחצי בדיוק, מה שמייתר כמובן לחלוטין את הצעת החוק המלומדת של הח"כים המלומדים. ליתר דיוק, מה שהופך את הצעת החוק של הח"כים המלומדים לשליפה חפיפניקית מהמותן, ושליפה מזיקה במיוחד - הצעת החוק הזאת פועלת בניגוד לעבודת המטה המסודרת של הממשלה, והיא מעבירה את המסר כי הפופולרי מקדים את הרציני. במקום לעודד ניהול תקין של הממשלה, הכנסת עושה את ההפך מכך: מעדיפה את האינטרס הפרסומי של הח"כים על פני האינטרס של הבחינה המעמיקה והרצינית של הדברים.



לו הח"כים היו מנסים להיות רציניים, הם היו ממתינים למסקנותיה של ועדת ששינסקי בטרם היו רצים להעלות הצעת חוק. בהחלט יכול להיות שוועדת ששינסקי תתגלה ככישלון. בהחלט יכול להיות שהיא תתגלה כניסיון טיוח של הממשלה, ודרך אלגנטית להביא את המדינה לכניעה בפני האינטרסים של אילי ההון. יכול להיות, אבל בשביל לקבוע את כל אלה צריך קודם להמתין למסקנותיה של הוועדה - ורק אז להגיב עליהן עם הצעות חוק. לא להפך.



ביטול זמנם של הח"כים בעבודה מקבילה לזו של הממשלה, במקום עבודת פיקוח ותגובה לעבודת הממשלה, הוא מייצג. כנסת ישראל אינה מנוהלת, אין בה חשיבה כיצד צריך פרלמנט להתנהל ומה צריכה להיות חלוקת העבודה בינו לבין הממשלה, אין בה כלל ניסיון לייעל את זמנם היקר של הח"כים ואין בה שום קביעה של סדר עדיפות. כל ח"כ שולף כטוב בעיניו, בדרך כלל כטוב בהגדלת סיכוייו לזכות בחשיפה תקשורתית, וכל קשר בין זה לבין קידום ענייניו הבוערים של הציבור הוא מקרי בהחלט.



כך יוצא שהכנסת מבטלת את זמנה בעיסוק מקביל לזה של הממשלה, רק בגלל שמדובר בנושא חם שיקנה לח"כים חשיפה בתקשורת, ובה בשעה שעניינים דחופים שמונחים לפתחה של הכנסת כלל אינם זוכים להתייחסות הח"כים. ראו, למשל, את 30 מיליארד השקלים של כספי הציבור המועברים מדי שנה לידיהן של ארבע קופות חולים, בלי פיקוח, בלי שליטה ניהולית מסודרת ובלי שגורם כלשהו מבטיח כי הכסף הרגיש הזה - המבטיח את בריאות הציבור - מנוהל על פי אינטרס ציבורי. בעשר השנים האחרונות הובאה לאישור הכנסת ארבע פעמים הצעת חוק המסדירה את ניהול קופות החולים, וארבע פעמים הכנסת לא טרחה לדון בהצעת החוק הזו ולאשרה.



מתברר שלעשות מעקף למדינה בנוגע לתמלוגי הגז יש לכנסת די זמן, אבל להקדיש זמן כדי להבטיח את ניהולו התקין של ביטוח הבריאות של עם ישראל - לזה הכנסת לא מוצאת זמן.