>> קואליציה של 20 קרנות פנסיה ומשקיעים מוסדיים מרחבי העולם, המנהלים כ-1.7 טריליון דולר, פנתה באחרונה ל-21 חברות גדולות בעולם, רובן מתחומי הביטחון והנדל"ן, ודרשה מהן לדווח על התנהלותן בכל הקשור לתשלומי שוחד - כך פורסם באתר http://www.responsible-investor.com. לפי האתר, המידע שימסרו החברות יסייע לגופים המוסדיים בהחלטה לאן להפנות את השקעותיהם.
חברה שאינה נוקטת צעדים מספקים למניעת שוחד לא תיכלל בתיקי ההשקעות של המשקיעים המוסדיים. שמות החברות לא פורסמו, אבל שמות המוסדיים דווקא כן. מדובר, בין השאר, בקרן הפנסיה האמריקאית הענקית calstrs, בקרן הפנסיה הממשלתית השוודית, במוסד השווייצי אתוס (ethos) ובקרנות מניו זילנד ומאוסטרליה.
החברות שאליהן פנו המוסדיים נדרשו להבהיר אם מדיניות הניהול שלהן למניעת מתן שוחד תואמת את הדיווח הבינלאומי שגיבשה רשת המימשל התאגידי הבינלאומי (icgn) ואת דרישות ארגון הגלובל קומפקט של האו"ם - ארגון הפועל לשיפור הממשל התאגידי בחברות. על פי נתוני הבנק העולמי, בעולם "מסתובבים" טריליון דולר החשודים ככספי שוחד.
תחום הביטחון, בעיקר הפעילות מול המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, ותחום הנדל"ן, בעיקר הפעילות מול רשויות התכנון, במיוחד במדינות עולם שלישי, נחשבים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר לעסקות שוחד. כך, חברות ישראליות הפועלות בתחום הביטחוני נחשדו בשנים האחרונות במתן שוחד כדי לזכות בפרויקטים בהודו ובקזחסטאן בהיקף של מאות מיליוני דולרים כל אחד.
גם תחום האנרגיה זכה בעבר לכותרות לא מחמיאות שקשרו אותו לפרשיות שוחד. אחד המשפטים המסוקרים בתחום שהתנהלו בעולם היה חקירת עסקי סימנס הגרמנית ברחבי העולם. בסוף 2008 פורסם כי סימנס תשלם 1.34 מיליארד דולר בגין פרשת השוחד - 800 מיליון דולר הסכימה החברה לשלם כחלק מעסקת טיעון בארה"ב, שבה לא הודתה במתן שוחד, וקנס בסך 540 מיליון דולר הושת לטובת רשויות בגרמניה בהסדר דומה. במהלך החקירות עלה כי גם סימנס ישראל היתה מעורבת במתן שוחד, כדי לזכות במכרזי חברת החשמל.
היערכות לקויה למניעת שוחד
עם זאת, בדיקה שביצעה באחרונה חברת אייריס (eiris) הבינלאומית בחברות המופיעות במדד פוטסי של "חברות מכל העולם" הנסחרות בלונדון העלתה כי חברות מתחום האנרגיה הן דווקא בין אלה שנערכות טוב יותר למניעת תשלומי שוחד. אייריס, המדרגת חברות לפי מדיניות אתית, החלה לבחון חברות מכל העולם, בהן ישראליות, לאחר שנחשפו פרשיות שוחד רבות שגרמו בין השאר לפגיעה סביבתית קשה.
הבדיקה של אייריס מבוססת על קריטריונים שגובשו בשיתוף ארגון השקיפות הבינלאומי (transparency international) וכוללת ניתוח של 625 חברות הנסחרות בלונדון, שזוהו כחשופות במיוחד לפיתוי תשלום השוחד לצורך קידום עסקיהן. הבדיקה מבוססת על מידע גלוי, הכולל דיווחים לבורסה ודו"חות כספיים, על מידע נוסף, כמו סיקור עיתונאי, וכן על שיחות עם נציגי החברות - עם אלה שהביעו עניין להבהיר עמדתן. המגמה הרווחת בקרב חברות נסחרות גדולות בעולם היא להביא לידיעת הציבור, בדו"חות כספיים או בדיווחים אחרים, מידע הנוגע להתנהלותן האתית.
בדיקת החברות הישראליות הנסחרות בלונדון העלתה כי בהיעדר חקיקה או תקנות המחייבות פרסום מדיניות שוחד, פרסום מידע אודות התנהלות אתית מקובל בכמה חברות מובילות - אבל היו גם חברות שהסתפקו בהצהרות על קוד אתי פנימי שקיים לדבריהן בחברה, או בהודעות כלליות כי הן פועלות בלא דופי.
את בדיקת החברות הישראליות הנסחרות בלונדון ביצעה בעבור אייריס חברת גרינאיי (greeneye) הישראלית, המנוהלת על ידי נגה לבציון-נדן, שמתמחה במחקר ובייעוץ למשקיעים על "השקעות אחראיות". לדברי לבציון-נדן, גרינאיי מצאה כי אף אחת מהחברות הישראליות שנסחרות בלונדון ונמצאות בסיכון גבוה להיחשף לבקשות שוחד אינה ערוכה כראוי למניעתו.
הסיכון מגולגל למשקיעים
מבדיקת גרינאיי עולה כי מתוך 39 החברות הישראליות שנכללות במדד שנבחן, 15 חברות נמצאות בסיכון גבוה לעמוד מול דרישות למתן שוחד - סיכון הנובע מהמדינות ומהמגזרים שבהם חברות אלה פועלות. אף חברה ישראלית לא קיבלה ציון "טוב", או "מתקדם" (הגבוה ביותר) בהיערכותה למניעת תשלום שוחד.
מדיניות למניעת שוחד נמצאה בחברות אלביט הדמיה, מכתשים אגן, טבע, כיל, פריגו ואורמת. כדי להטמיע את המדיניות נדרשת תשתית ניהולית שתבהיר לעובדי החברה, לספקיה וללקוחותיה את מדיניות איסור השוחד. רק בשתי חברות, כיל וטבע, נמצאה מדיניות כזו - אם כי ברמה בינונית. בקרב חברות אחרות נמצאה מערכת ניהול בסיסית.
בתחום הדיווח על ניהול סיכוני שוחד נמצא כי רק ארבע מתוך 15 החברות דיווחו על מדיניות מניעת השוחד שלהן - אלביט הדמיה, טבע, מכתשים אגן וכור. עם זאת, נמצא כי הדיווח שלהן בסיסי ואינו מספק. שאר החברות אינן מדווחות על ניהול סיכוני השוחד. נקודה שבלטה בקשר לחברות הישראליות היא שלא גובשה בהן מדיניות המגינה על עובדים שמסרבים לשלם שוחד.
לבציון-נדן הסבירה כי הסיכון שאליו נחשפת חברה כתוצאה מתשלום שוחד מגולגל למעשה אל המשקיעים בחברה. כך, תשלומי השוחד הם בדרך כלל בסכומים גבוהים ועלולים להשפיע על השורה התחתונה בדו"חות הכספיים. בנוסף, לא ניתן לדעת אם השוחד היה אפקטיבי או שהמתחרים פשוט שיחדו בסכום גבוה יותר, וזכו. יתרה מזאת, מכיוון שהזכייה במכרז אינה תלויה באיכות המוצר אין אפשרות לקבל משוב על איכות המוצר ועל היתכנות למכירות נוספות.
ואם לא די בכך, חילופים של ממלאי תפקידים מעוררים בדרך כלל צורך במתן שוחד נוסף, לאחראי החדש. בנוסף, הפרסום של מתן השוחד יוצר תדמית שלילית לחברה וחושף את נותני השוחד, בכלל זה מנהלים בכירים, לתביעה פלילית.
"חשוב שמשקיעים יהיו מודעים לסיכון שבחשיפה לשוחד וידרשו מהחברות לנהל את התחום בגלל הסיכונים הפיננסיים שגלומים במתן שוחד ושעלולים לסכן את כספי הציבור שמנהלים הגופים המוסדיים. חשוב שניהול התחום יתבצע ברמת הנהלת החברה ויחלחל כלפי מטה, לדרגים הזוטרים יותר, כדי להביא להתגייסות מרבית בעניין", הדגישה לבציון-נדן.
חיסיון לעובדים
הבדיקה שביצעה אייריס של חברות מכל העולם הנכללות במדד פוטסי העלתה כי מתוך 625 החברות הגלובליות שנבדקו ב-85% היתה מדיניות בלתי מספקת נגד שוחד. לגבי 94% מהחברות צוין כי אין בהן מערכות וניהול נאותים בכל הקשור למניעת שוחד.
עוד נמצא כי שקיפות הדיווח על שוחד היתה חלקית ביותר - רק פחות מ-1% מהחברות דיווחו כראוי. רק חברה אחת, terna האיטלקית העוסקת בתחום החשמל, קיבלה ציון "מתקדם", המצביע על גישה מתקדמת כלפי שוחד, מבין כל 625 החברות בסיכון גבוה שבדקה אייריס.
הבדיקה הבהירה כי לרגולציה ברמת המדינה או ברמת הבורסה יש השפעה חיובית בעידוד חברות בגיבוש דרכי התמודדות עם סיכוני השוחד. כך למשל, בארה"ב, בהתאם לחוק סרביינס-אוקסלי (sarbanes oxley), החברות נדרשות ליישם קוד אתי הכולל חיסיון לעובדים המדווחים על מקרי שוחד.
כתוצאה מכך, 52% מהחברות בארה"ב שאייריס בדקה קיבלו ציון ביניים בהתמודדות עם סיכוני שוחד. בכל החברות האמריקאיות שנבדקו נמצאה מדיניות כלשהי להתמודדות עם שוחד - לעומת שיעור נמוך בהרבה במדינות שבהן אין חקיקה בכל הקשור לשוחד, כמו הונג-קונג וסינגפור. בשתי מדינות אלה, ב-49% מהחברות לא נמצאה מדיניות להתמודדות עם סיכוני השוחד.
-
דצמבר 2009
אליוט ברוידי (בתמונה), יו"ר קרן מרקסטון, מודה במתן שוחד למנהלי קרן הפנסיה של מדינת ניו יורק ומשלם קנס של 18 מיליון דולר
-
אפריל 2010
פרשת הולילנד מתפוצצת. על פי החשד אישור הפרויקט בירושלים קודם באמצעות שוחד. בפרויקט היו מעורבות בין היתר החברות הציבוריות קרדן ופולאר השקעות. בתמונה: פרויקט הולילנד
-
אפריל 2010
דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, נחקר בפרשת קרקעות תעשיות מלח. דנקנר נחשד שהעניק לכאורה שוחד לבכירים במינהל מקרקעי ישראל. בתמונה: דני דנקנר בבית המשפט לאחר המעצר
-
יוני 2010
חברת וראז תשלם קנס של 300 אלף דולר בארה"ב בשל חשד למתן שוחד לבכירים סינים ב-2007-2008. בתמונה: יו"ר וראז פרומוד האק
סיכון פיננסי: טריליון דולר מסתובבים בעולם ככספי שוחד
מאת אורה קורן
14.7.2010 / 7:07