מה צפוי להשתנות עם הצטרפות ישראל ל-OECD

>> הדרישה להתנהלות אתית יותר ממשיכה לחלחל לתעשיית הפיננסים. את השינוי התפישתי מובילים ארגונים בינלאומיים, בהם האו"ם וארגון המדינות המפותחות (oecd), שאוסרים תשלומי שוחד.

עם זאת, נראה שאת השינוי בפועל מתניעים דווקא המשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם - ביוזמתם או בלחץ הציבור שמאחוריהם. לאחר שמשקיעים החלו לדרוש תשובה לשאלה מה עושות חברות כדי לצמצם את זיהום הסביבה, הם מתחילים לשאול גם מה הן עושות כדי לחסל את תופעת השוחד בעסקים.



הדרישה לביטול השוחד בעסקים בינלאומיים אינה רק עניין מוסרי. היא מעוגנת בנתונים כלכליים המראים ששוחד פוגע בצמיחה, מעכב השקעות חוץ ארוכות טווח, מפחית את ההשקעה בחינוך ובבריאות, גורם לעיוותי שוק ולאופן שבו מתבצעת חלוקת המשאבים, מגדיל את האי-שווין, יוצר עוני ופוגע ביכולת הניהול של הממשלה ועם חשיפתו, גם בלגיטימציה שלה.



בפרויקט בינלאומי העוסק במימשל תאגידי שביצע הבנק העולמי הוערך כי היקף תשלומי השוחד מגיע לטריליון דולר בשנה. ארגון המדינות המפותחות (oecd) בולט בנחישותו לפעול למניעת שוחד - מ-1999 אוסר הארגון על המדינות החברות בו להעניק שוחד לאנשי ממשל.



לקראת הצטרפות ישראל ל-oecd החלו חברות, בעיקר ביטחוניות, לשנות הסכמים עם סוכנים במדינות, שכללו סעיפים החשודים כשוחד. בישראל, שאינה ממהרת לאמץ קריטריונים אתיים להשקעה בחברות, עדיין לא נראים לחצים ממשיים מצד המשקיעים המוסדיים לכוון השקעות לחברות על פי מדדים של שמירת הסביבה או שוחד - ולא מוטלים עונשים על חברות החשודות במתן שוחד.



מעניין יהיה לראות מי יהיו המוסדיים שיעזו להכריז על מתן העדפה מובהקת להשקעה בחברות אתיות ועל הימנעות מופגנת מהשקעה בחברות החורגות מאישורי הזיהום שלהן או המעניקות שוחד.