האוצר: "מערכת הביטחון חיה במדינה משלה"

"בישראל יש שתי מדינות לעם אחד - מדינת הביטחון והמדינה האחרת" - כך תוקף החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, את התנהלות מערכת הביטחון וצה"ל בנוגע לתקציב המדינה. אורן, אדם סולידי בדרך כלל, אינו מחפש כותרות. הוא גם אינו מתרגז בקלות. עם זאת, החריגות בתקציב הביטחון מצליחות להוציא אותו מכליו.

"קיבלתי שוק", הוא מספר, "כשהזמינו אותי לביקור במשרד הביטחון בקריה בתל אביב. במהלך הפגישה הזמינו אותי לארוחת צהריים. אצלנו באוצר, כשאתה אורח, אנחנו יכולים להציע לך לכל היותר כוס מים קרים מהברז. לפני שנה ראש אגף התקציבים רמי בלינקוב אפילו מחק מסעיף הכיבוד משקאות קרים וחמים. ושם, במשרד הביטחון, הזמינו אותי לארוחה מלאה, כולל שלוש מנות, עם מלצרים ויין".

במאי 2007 הגישה ועדת ברודט, שהוקמה כדי לבחון את ההיבטים השונים תקציב הביטחון, את מסקנותיה לממשלה. לפי הדו"ח, שקבע מסגרת לתקציב רב-שנתי בין 2008 ל-2017, על מערכת הביטחון להתייעל בהיקף מצטבר של 30 מיליארד שקל. אך בעוד שבצה"ל משוכנעים כי יעמדו במתווה ההתייעלות של ברודט, במשרד האוצר קובעים כי המערכת כלל אינה קרובה לעמוד ביעדים שהוצבו.

"תקציב מערכת הביטחון בכל אחת מהשנים האחרונות היה גבוה ממתווה ברודט", אומר אורן. "הצבא ומשרד הביטחון מתנהלים עדיין במנותק מהנורמה הציבורית. אנחנו לא רואים עדיין את ההתייעלות של 30 מיליארד שקל של מערכת הביטחון כפי שהמתווה קבע.

"בחוק ההסדרים החדש ל-2011-2012, כל ההמלצות שהמלצנו, אחת לאחת, הן של ועדת ברודט. לא מדובר בקיצוץ בתקציב. מדובר בברודט. והרי המלצות ברודט אושרו בממשלה ביולי 2007. מעניין, כשהגשנו את ההצעות, משרד הביטחון ניתק אתנו מגע. כשפנינו אליהם, התשובה היתה, 'קודם תבטלו את ההצעות'.

"מה הצענו? הצענו שיפור בתהליכי הרכש, פיקוח על תקציב הביטחון, על השכר והגמלאות. לא מדובר בפגיעה בהתעצמות, בקיצוץ בתקציב או בפגיעה באנשי הקבע, אלא פשוט בחשיפת הנתונים לאור השמש".

לדברי אורן, קשה עד בלתי אפשרי לפקח על התקציב של מערכת הביטחון. "מערכת הביטחון לחלוטין לא שקופה", הוא אומר. "המערכת עושה את הכול כדי שלא תהיה בקרת אמת עליה. למרות שיש לנו בשנים האחרונות חשב במשרד הביטחון, הצבא לחלוטין לא שקוף לנו. אין ביקורת אזרחית על צה"ל. הם עושים ביקורות לעצמם, לפי קריטריונים שהם קבעו. המערכת האזרחית שמתקצבת אותם לא יכולה לבקר.

"אחת ההצעות שלנו מתייחסת לבקרה על תקציב הביטחון. אנחנו רוצים שתהיה לנו בקרה על תקציב הביטחון. יש לנו בקרה על כל שאר תקציבי משרדי הממשלה. יש לנו ממשק תקציבי מלא גם עם גופים בטחוניים אחרים - רק לא עם מערכת הביטחון. הם יכולים לא לשתף פעולה עם האוצר כי יש להם מערכת כספית סגורה.

"יש בתקציב הביטחון הרבה מאוד תחומים שאפשר להתייעל בהם. אנחנו פשוט לא יודעים עליהם כי אף אחד באוצר לא נתקל בהם. אנו דורשים ממשק בין המערכת התקציבית של כלל משרדי הממשלה לבין המערכת התקציבית של משרד הביטחון, כדי שנדע שכל התקשרות שנעשית שם היא בהתאם לחוק התקציב". אורן מביא כדוגמה לחוסר השקיפות את פרשת מלון היוקרה שבו התאכסן בפאריס שר הביטחון אהוד ברק. "איך ידענו על המלון שהזמינו לברק בפאריס? כי שר התחבורה, ישראל כץ, ביקש מחשב משרדו להתגורר באותו מלון. כשהחשב סירב, כץ שאל למה לברק כן מאשרים ללון במלון. כך למדנו על המקרה", מספר אורן. "מה למדנו מהפרשה? למדנו שבמשרד הביטחון לא סופרים את הכסף. בעקבות מקרה ברק התקבלה החלטה בממשלה שהגבילה את הוצאות שרים ופקידים בכירים בטיסות ובבתי מלון".

לדברי אורן, הבזבוז לא נעצר בלשכת שר הביטחון. "לפני זמן מה אני מקבל שיחת טלפון בהולה, קרוב לחצות, ממשרד הביטחון", הוא נזכר. "מה קרה? אלוף היה צריך לצאת לטיסה קצרה של שלוש וחצי שעות לאירופה, והוא מוכן לטוס רק אם זה יהיה בביזנס - בניגוד להנחיות. זה לא כסף גדול אבל זה מראה במידה רבה מה קורה שם.

"לפני זמן קצר עוזי ארד היה צריך לטוס לקהיר, כדי לדווח שם על תוצאות הפגישה של ראש הממשלה עם נשיא ארה"ב. בצבא אמרו אין בעיה, והתכוונו להוציא מטוס של חיל האוויר לקהיר בעלות של 100 אלף שקל. בסוף ארד שכר מטוס פרטי ב-20 אלף שקל".

אחת הנקודות שבהן מתמקד משרד האוצר היא רמת הוצאות השכר בצה"ל. לדברי אורן, 65% מהתקציב שמגיע לצה"ל הולך להוצאות שכר, גמלאות ושיקום, ורק 35% להתעצמות.

"דו"ח ברודט קבע כי אין בקרה על השכר בצה"ל", אומר אורן. "אבל שום דבר לא התחדש בנושא מאז שפירסמה הוועדה את מסקנותיה. קודמי בתפקיד, ירון זליכה, סיכם עם סגן הרמטכ"ל על ביקורת בכל נושא השכר בצבא. אז סיכם.

"אחרי מאמצים כמעט אינסופיים שלנו, ודחיות חוזרות ונשנות של הצבא, הצלחנו ב-2009 לעשות ביקורת על מרכיב אחד בשכר אנשי הצבא - השימוש ברכב. בביקורת הזו גילינו, ואני אומר את הדברים בשיא הזהירות, התנהלות חמורה. התברר כי הצבא זוקף הטבות לרכיבי שכר לפי קריטריונים שהוא המציא. ההטבות לרכב נקבעות לפי הבכירות ולא לפי חוקי מס הכנסה בישראל - כלומר לפי סוג הרכב.

"כאשר ישבנו אתם ורצינו לבדוק את העניין ביחד ולתקן את המעוות, נסגרה הדלת. פניתי לסגן הרמטכ"ל, בני גנץ, בינואר השנה, ונעניתי על ידי ראש לשכתו כי 'פנייתך תטופל בהקדם'. עד היום, למרות שחלפה כחצי שנה, לא קיבלתי תשובה. מערכת הביטחון לא מוכנה לעמוד בדרישות החוק. הם חיים במדינה שלהם".

אורן מוסיף כי במשרד האוצר חוששים שהוצאות השכר של מערכת הביטחון אינן מנוהלות כהלכה. "יש בצבא גילום לרכיבי שכר שאיש במדינה - להוציא שרים - אינו זכאי לו", מספר אורן. "הם מחליטים למי לגלם ולמי לא, ובאיזה סעיפים. זה אמנם לא נכנס לפנסיה, אבל מדובר בסכומים לא מבוטלים.

"אנו רוצים להיות מעורבים בנושא, ואנו דורשים שנושא השכר בצבא יהיה שקוף. אין לנו בעיה לעשות את זה בשלבים. בשלב הראשון נשמש רק כצופים על מערכת המיחשוב של צה"ל בנושא השכר, הגימלאות והשיקום.

"בסופו של דבר אנחנו רוצים כי כל הנחיות השכר ייקבעו על ידי החשב הכללי, כפי שנעשה בכל משרדי הממשלה. אנחנו רוצים שהחל ב-2011 כל תשלומי הפנסיה לגמלאי צה"ל ומשרד הביטחון ייעשו במינהל הגמלאות של החשב הכללי.

"יש יחידת שכר במשרד הביטחון (מופ"ת). אנחנו רוצים שיחידה זו תפוצל לשתי יחידות - שכר וגמלאות. אנו רוצים שעובד החשב הכללי, שיהיה כפוף לחשב משרד הביטחון, יעמוד בראש יחידת השכר. אנחנו רוצים שיחידת השכר תהיה בסוף 2012 במשרד הביטחון ולא בצה"ל.

לאורן ביקורת חריפה גם על תהליכי הרכש של משרד הביטחון. "תהליכי הרכש של משרד הביטחון אינם שקופים לחלוטין", הוא תוקף. "אני מדבר על רכש אזרחי - לא מערכות נשק. משרד הביטחון מבצע רכש מסוג זה בסכומים נכבדים, והוא לא פועל לפי כללי הרכש הנהוגים בממשלה. הממשלה מבצעת רכש בצורה שקופה ויעילה. משרד הביטחון מתנהל לפי תקנות ישנות. לפני שנה סיכמנו אתם על שינוי התקנות. עד היום הם לא הגישו, כמובטח, תקנות חדשות לאישור הכנסת.

"אנחנו רוצים שהתקנות בנושא הרכש האזרחי בצבא יוגשו על ידי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון. אנחנו רוצים שהם יתאימו את עצמם לרכש הממשלתי.

"כל הדברים שאנחנו רוצים קשורים במינהל תקין, ואין ביניהם לבין ביטחון המדינה דבר. מדובר בהתנהלות נכונה. צריכים להכניס נורמות אחרות להתנהלות מערכת הביטחון. כאמור, משרד הביטחון ניתק איתנו מגע כשהעלינו נושאים אלה בחוק ההסדרים. רמת הבקרה במערכת הביטחון השתפרה מאז החליטה הממשלה, לפני כמה שנים, כי חשב המשרד יהיה איש החשכ"ל, אבל בצבא אין לנו דריסת רגל. שיתוף פעולה אתם אפשרי רק אם אתה מקבל את דעתם. אחרת הם שמים אותך בצד".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בשנה שעברה נחתם הסכם בין משרד האוצר למשרד הביטחון המגדיר מנגנון בקרה חדש, שבמסגרתו ניתן מענה לכל תביעות האוצר. האוצר הצהיר בהסכם כי כל דרישותיו נענו בהתאם לברודט ולפיכך לא יהיו תביעות נוספות עד 2017. בנוסף לכך סוכמה הסוגיה סופית בין החשב הכללי במשרד האוצר למשרד הביטחון בהסכם חתום המעגן את המלצות הוועדה.

"חשוב לציין כי צה"ל מנהל מול משרד האוצר דיונים מורכבים ומעמיקים בשורה ארוכה של נושאים הנוגעים למשרתי הקבע. צה"ל סבור שדיונים אלה ימשיכו להתנהל בפורומים הרלוונטיים ודוחה ניסיונות להשתמש באמצעי התקשורת כדי לנסות ולרשום הישגים כאלה ואחרים ערב דיוני התקציב".