רק שתי סיעות הצביעו במליאת הכנסת ובהרכבן המלא, בשבוע שעבר, בעד העלאת שכר המינימום: חד"ש ומרצ. זאת, שלושה ימים לאחר שהממשלה דחתה את הצעתו של ח"כ עמיר פרץ (העבודה) להעלות את שכר המינימום ל-4,600 שקלים. יצוין ששרי העבודה, צמרת המפלגה: אהוד ברק, בנימין בן-אליעזר, שר הרווחה (?) יצחק (בוז'י) הרצוג, שלום שמחון ואבישי ברוורמן הצביעו נגד הצעת החוק.
גם חברי הכנסת של ש"ס וישראל ביתנו הצביעו נגד. ח"כ חיים כץ היה היחיד מסיעת הליכוד שתמך בהעלאת שכר המינימום. השבוע הפעיל ראש הממשלה בנימין נתניהו לחצים כבדים על שריו כדי לטרפד הצעת חוק של חברי הכנסת כץ ושלי יחימוביץ' כדי לקבוע הגבלה לשכר הבכירים. הכשלת העלאת שכר המינימום, טרפוד הפיקוח על שכר הבכירים והצגת עיקרי התקציב הדו-שנתי בשבוע שעבר מהווים ביטוי נוסף, אך לא יחידי, של המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה המשרתת את האינטרסים של הון.
חרף ההבטחות המוקדמות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, של שר האוצר, יובל שטייניץ, וצמרת משרדו, תקציב המדינה הדו-שנתי ל-2011 ול-2012 גדוש פגיעות בעובדים, הגמלאים, הקשישים והשכבות העממיות. יצוין שלא הכול פורסם. למשל, טרם פורסמה הגרסה המעודכנת של חוק ההסדרים הנלווה לתקציב ובו בדרך כלל פרק הכולל הפרטות נרחבות.
על פי מה שפורסם, במסגרת התקציב הדו-שנתי החדש, יועלה הבלו על ליטר דלק ב-20 אגורות ב-2011 וב-20 אגורות נוספות ב-2012. גם המס על שימוש בפחם יעלה, מהלך שצפוי להביא לעלייה במחירי החשמל. עוד עולה מהצעת התקציב, כי עדכון קצבאות הילדים יידחה מ-2011 ל-2012, וקצבאות הזקנה וקצבאות ביטוח לאומי אחרות יעודכנו חלקית ב-1.5% פחות מכפי שתוכנן.
לפי אודי ניסן, הממונה על התקציבים באוצר, בשנתיים האחרונות "עלו משמעותית הוצאות הביטוח הלאומי לקצבאות וחלה ירידה בהפרשות המעסיקים, שהעבירו את המוסד מעודף לגירעון". האם הביטוח הלאומי מצוי בגירעון? על פי הנתונים שמפרסם המוסד עצמו הוא אינו מצוי בגירעון. על פי דו"חות המוסד נרשמו בשנים האחרונות עודפי הכנסות על הוצאות. על פי נתוני האוצר הוא בגירעון. אבל גם אם נקבל את הגרסה המפוקפקת של האוצר, ניתן היה להעלאות את הפרשות המעסיקים על מנת לאזן את התקציב.
במקום זה, ואין זה מפתיע, האוצר בוחר לפגוע בילדים ובקשישים. עוד עולה מהתקציב כי המע"מ, שהיה אמור לרדת ל-15.5% בתחילת 2011, בהתאם להבטחה מפורשת של ראש הממשלה ושר האוצר, יוקפא בינתיים ברמה של 16%.
מי צריך תקציב דו-שנתי?
מדוע מתעקשים ראש הממשלה ושר האוצר לשנות יותר מ-60 שנות תקציב שנתי ולקבוע שהתקציב הוא דו-שנתי? קודם כל, המהלך המוצע הוא אנטי-דמוקרטי. אין זה מפתיע שהממשלה נוקטת במדיניות אנטי-דמוקרטית בתחומי חיים רבים גם במדיניות הכלכלית. ככל שיהיו פחות דיונים על התקציב ויעדיו, פחות ידברו על המדיניות הכלכלית החברתית הניאו-ליברלית של הממשלה או על המשך השקעות העתק בכיבוש, כך שהממשלה תרגיש נוח יותר בדרכה.
ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה, אמר: "יש לראות במהלך של ראש הממשלה ושר האוצר ניסיון שקוף להדיר את הכנסת והציבור מהליך עיצוב התקציב ולהעצים עוד את משרדי ראש הממשלה והאוצר. אנו סבורים כי תקציב שכזה אינו מתאים לישראל. בוודאי שלא בעת הזאת, כאשר בעולם הרחב שורר עדיין אי ביטחון רב באשר להתפתחויות הכלכליות בעתיד הקרוב וכאשר בישראל ובאזור הסובב אותה המצב המדיני והביטחוני נזיל מאוד".
יש לציין את התבטאותו המדאיגה של ראש אגף התקציבים, לפיה תקציב דו-שנתי "ייצר לנו גמישות תקציבית באמצעות הכנסת גמישות להחלטות הממשלה ולחקיקת הכנסת: החלטות הממשלה לא יחייבו אותנו באופן מלא, אלא רק באופן חלקי. למשל, תהיה לנו זכות להקטין בשנה מסוימת קצבה מסוימת ב-5% - כדי לשחרר לנו עוד 5% מההוצאות בתקציב לשינוי בסדר העדיפות השנתי". במלים אחרות, אגף התקציבים יתפוס את מקומה של הכנסת בעיצוב התקציב ובייחוד בעיצוב המדיניות החברתית.
בחמש שנים תקציב הביטחון גדל ברבע
האוצר אף מבקש לקצץ את תקציב הביטחון בכל אחת מהשנתיים הקרובות ב-1.4 מיליארד שקל. במשרד האוצר טוענים כי אם הממשלה לא תתמוך בהצעה זו, יבוצע קיצוץ בהיקף של 1.4 מיליארד שקל בשנה בתקציבי משרדי החינוך, הרווחה והבריאות. על פי ניסיון העבר, כך זה יקרה. תקציבי הכיבוש והמלחמה לא יקוצצו, וייפגעו שוב החינוך, הרווחה והבריאות. לפי שטייניץ, "חובה לקצץ בתקציב הביטחון, שכן תקציב זה גדל בחמש השנים האחרונות הרבה מעבר לגידול במשרדים האחרים". שטייניץ גילה כי מערכת הביטחון קיבלה בשנים האחרונות כ-11 מיליארד שקל נוספים עבור מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה.
לדברי ניסן, תקציב מערכת הביטחון נטו גדל בחמש השנים האחרונות בשיעור חסר תקדים של 24.3%. ב-2006 היה תקציב המערכת 44 מיליארד שקל, וב-2010 הגיע תקציב הביטחון ל-55 מיליארד שקל. לפי ניסן, המחיר של הגידול בתקציב הביטחון היה קיצוץ של 20%-30% בחמש השנים האחרונות בתקציבי החברה, בריאות וחינוך. ניסן אמר כי מערכת הביטחון "תיאלץ לוותר ב-2011 על 1.4 מיליארד שקל מתוך תוספת של 3.4 מיליארד שקל שהיא אמורה לקבל". כך שלא מדובר בקיצוץ בתקציב הביטחון, אלא בתוספת שהוא אמור היה לקבל הרבה מעבר לעלייה במסגרת תקציב ה"רגילה" הצפויה: 2.7% .
כאמור, טרם פורסמו כל פרטי התקציב הדו-שנתי וחוק ההסדרים הנלווה לתקציב, כך שרב הנסתר על הגלוי. אולם, ניתן כבר לאפיין את הצעת התקציב הדו-שנתית כהמשך לתקציבים השנתיים הניאו-ליברליים מבית היוצר של נתניהו ופקידי האוצר הבכירים. אין בו כל מענה לשאלת האבטלה (הקיימת והעלולה להעמיק בעקבות המשך המשבר הקפיטליסטי העולמי), אין תשובה למצוקת הדיור המחריפה וניכר המאמץ להעמיק את הפערים החברתיים הקיימים. זהו התקציב של המשך הכיבוש והמלחמה, והרחבת העוני.
* ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית-כלכלית