בית המשפט העליון יחליט בימים הקרובים האם לקבל את העתירה שהוגשה נגד המדינה לבטל תיקון שעשתה הכנסת בחוק יסוד המאפשר העברת כל הקרקעות לצרכי מגורים ותעסוקה לידיים פרטיות.
על הפרטת הקרקעות הוחלט בכהונת ממשלת נתניהו במאי 2009 וחודשים לאחר מכן אישרה הכנסת את התיקון לחוק הקובע הפרטה של כ-800 אלף דונם לידיים פרטיות. עד היום ניתן היה למכור לבעלות פרטית רק 200 אלף דונם.
החלטת הממשלה והכנסת היא רפורמת הקרקעות החשובה ביותר המבוצעת ומאפשרת הפרטת שטחים תיירותיים וגליליים שאינם שייכים מבחינה מוניציפאלית לשום רשות מקומית (ראו המשך).
לטענת הפרקליטות, הפרטת הקרקע, הכוללת גם העברת האדמה מחכירה לבעלות פרטית, נועדה בין היתר להסיר מחסומים בירוקרטים, להאיץ הליכי תכנון ובהמשך להשפיע על רמות מחירי הדיור.
העותרים לבית המשפט ובהם תנועת דרור ישראל, הנוער העובד והלומד, הסתדרות השומר הצעיר בישראל, חוק הפרופסורים לחוסן מדיני וחברי הכנסת שלי יחימוביץ', אריה אלדד, ונחמן שי סוברים אחרת. "אין קשר בין קשיים בירוקרטיים כדי לסגור מרפסת להפרטת כל קרקעות המדינה", אמרה ח"כ יחימוביץ' לאחר הדיון. "מקרה הולילנד רק מלמד אותנו מה קורה שקרקע עוברת לבעלות פרטית. מדובר בהחלטה גורלית האם קרקעות המדינה יעברו לבעלי ההון או יישארו בידי הציבור".
מורכבות החוק ויעדיו סיבכו גם את נשיאת בית המשפט העליון. "גם אני לא בטוחה שאני מבינה לאן הרפורמה הולכת", אמרה השופטת בייניש בתגובה לדבריו של עו"ד גלעד ברנע המייצג את העותרים. לדברי עו"ד ברנע, בישראל 1.5 מיליון דונםזמינים למגורים ותעסוקה, מתוכם יש 1.2 מיליון דונם מנוצלים. "אם כן מדוע מבקשת המדינה הפרטה של 800 אלף דונם?", שאלה ברנע.
לדברי עו"ד ברנע, התיקון לחוק פוגע בחוק יסוד ולכן דינו להתבטל. לדבריו, המדינה משתמשת במונח "שטח עירוני" כדי להצדיק את ההפרטה. "אדם מן היישוב שאומרים לו קרקע עירונית הוא חושב שזה בעיר, אך למעשה מדובר בכל קרקעות בישראל גם אלה המיועדות לתיירות, למעט קרקע חקלאית ובעלי חיים".
כמו כן ציין עו"ד ברנע כי החוק החדש יאפשר להפריט גם שטחים גליליים, מה שלא היה עד עכשיו. כך למשל שטחי מחנה תל השומר, אתר הפסולת לשעבר החירייה, שטח אש באזור ראש העין, שטח פארק הכרמל, השפד"ן, 38% משטח צריפין, שטח בין הערים ערד, דימונה ובאר שבע, שטחים בנתב"ג, בבסיס חיל האוויר ומפעלי התעשייה האווירית.
"העובדות צועקות ומראה שהחוק הוא חריג מבחינת כמות הקרקע והתכליות. יש פה נכס יקר ערך והם הולכים לשפוך כמות אדירה של עושר לידי יחידים. לא ראיתי שום תשובה מדוע הדבר הזה יכול להיעשות".
בעתירה ציטט עו"ד ברנע את דבריו של מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים שמאי אסיף שציין כי בישראל מלאי קרקעות לבנייה של 200 אלף דירות. מדוע אם כך שאל, המדינה מפריטה קרקעות? לעניין המחסור בדירות הציע ברנע פתרון הולם. "אנו רואים תופעה של אגירת קרקעות על ידי חברות נדל"ן רבות", אמר, "היזמים קונים קרקע אבל לא בונים, אלא פועלים כקרטל כי הם רוצים למכור דירות במחיר גבוה. כל מה שעל המדינה לעשות זה להכריח את החברות לבנות על הקרקע שלהן. אם כך, מדוע צריך לשפוך עוד קרקע לשוק?".
מהעתירה עולה חברת שיכון ובינוי מחזיקה מלאי קרקעות ליזום מגורים בהיקף של אלפי דונם המורכב מקרקעות ותיקות ומכרזים של מינהל מקרקעי ישראל. בבעלות החברה קרקעות בבעלות פרטית בשווי של 497 מיליון שקל ומלאי קרקעות בחכירה בשווי של 197 מיליון שקל.
לחברת אזורים קרקעיות מתוכננות לבניית 7070 דירות וקרקעות בהליכי תכנון לבנייה של 1160 דירות. לחברת ב. יאיר מלאי קרקעות בשווי של 198 מיליון שקל ולחברת אפריקה ישראל מגורים מלאי מקרקעין בשווי של 849 מיליון שקל. לחברת דלק נדלן מלאי קרקעות לבנייה בשווי של 423 מיליון שקל ולחברת אמות השקעות מקרקעין בבעלות בשווי של 2.2 מיליארד שקל ומקרקעין בחכירה בשווי של למעלה ממיליארד וחצי שקל.
בייניש: הבעיה ברפורמת הקרקעות זו הריכוזיות - אני לא בטוחה שברור לאן הרפורמה הולכת
רנית נחום-הלוי
14.7.2010 / 19:20