בית משפט כלכלי - תמרור אזהרה למדינת החוק

>> ועדת החוקה של הכנסת אישרה באחרונה את הצעת החוק הממשלתית להקמת בית משפט כלכלי, וההצעה הועברה לאישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

על פי ההצעה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב תוקם מחלקה כלכלית שבה יהיו שלושה שופטים, אשר תעסוק בהליכים האזרחים והפליליים הנוגעים לדיני ניירות ערך ודיני חברות.



בתזכיר הצעת החוק נכתב כי "הקמת המחלקה נדרשת כדי לייעל ולשכלל את האכיפה הפלילית ולאפשר ניהול יעיל של הליכים לפי הדין הכלכלי ופסיקה עקבית, שבצדה הקטנת האי-ודאות והגברת היציבות בתחום הכלכלי. יצירת תשתית קבועה ומהודקת של מערכת שיפוט יעילה ומקצועית, תאפשר להזרים אליה את מרבית העניינים הנעוצים בדין הכלכלי. מסת התיקים תביא להתמקצעות השופטים, בד בבד עם יכולתם הגוברת והולכת להתמודד עם מורכבות התיקים בפרקי זמן קצרים יותר. תהליכים כאלה יביאו בצדם להגברת העקביות והיציבות של נורמות בדין הכלכלי".



אישור הוועדה מהווה ניצחון ליו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, הטוען זה זמן רב כי חסרונה של סמכות מקצועית מיוחדת לענייני כלכלה במערכת בתי המשפט גורם נזק למשק הישראלי.



ואולם זהו ניצחון פירוס. בית המשפט הכלכלי גורם נזק כפול. האחד, הוא מטיל דופי בכך שקיימים שופטים בעלי הבנה בתחום הכלכלי מחד גיסא, ולא יהיה בו כדי לפתור הבעיות שאותן מציעיו מתיימרים לתקן מאידך גיסא. הצעת החוק תואמת את התרבות הקיימת במדינת ישראל. לא נעשתה עבודה יסודית, אלא נתפרה מערכת עמומה ובלתי מובנת שתביא לכך שהעומס המוטל על המערכת יגדל והבאים בשערי בית המשפט החדש לא ידעו מה יילד יום - לא מבחינת החוק ולא מהיבט ההליך המשפטי. איש בעצם לא בחן את המודל המוצע ולא נעשה ניסיון רציני להבין את ההשלכות הצפויות מהפעלת אותו בית משפט.



לכאורה, אם היו נימוקי יו"ר רשות ניירות ערך בזכות בית משפט כלכלי משכנעים, לא היה צורך בחוק, אלא במתן הנחיות של נשיאי בתי משפט השלום והמחוזי לניתוב התיקים לאותם שופטים הנחשבים למבינים בתחום הכלכלי.



הואיל ושופטי בית המשפט הכלכלי יגיעו מקרב השופטים הקיימים, מה הצורך במסגרת חדשה כאשר תוכה כבר קיים? כל שצריך הוא להביא לידי כך שהתיקים יגיעו לידי אותם שופטים שאמורים להיות בבית המשפט הכלכלי, אלא אם כן הסיבות להקמת אותו בית משפט שונות הן.



במדינת חוק יש טעם לפגם שרגולטור - יו"ר רשות ניירות ערך - עוסק בעיצובה של הרשות השופטת. גרוע מכך, אותו רגולטור אינו שבע רצון מפסקי הדין שניתנו במסגרת בתי המשפט הקיימים ועתה הוא מביא לכך שיקום בית משפט אחר. ואז מה, האם אותו בית משפט אמור לשנות את ההלכות הקיימות? האם השופט שידון בתביעה ייצוגית או נגזרת יהיה טוב מחברו השופט הדן בנושאים אלה כיום?



לפני זמן לא רב מתח שר האוצר, יובל שטייניץ, ביקורת חריפה על פסיקות מערכת המשפט, שאותן כינה "פסיקות מופקרות ופופוליסטיות", וטען כי הן נפסקות ללא התחשבות באוצר המדינה. בישראל מפרש בית המשפט את החוקים בין אם הוא יושב לדין כבית משפט מחוזי ובין אם כבית משפט כלכלי.



אם מחר תסבור ממשלת ישראל כי פסיקת בתי המשפט בכל הנוגע לתקציב המדינה היא "שערורייתית", אזי יוצע להקים בית משפט לענייני המדינה - שכן יידרשו לה שופטים המבינים מהו תקציב מדינה?



כאשר אנשי שלטון מתחילים לסווג שופטים, זהו תמרור אזהרה למדינת חוק. התמחות והתמקצעות זהו היבט אחד שניתן להשיגו, אם אינו קיים, במסגרת הערכאות הקיימות. התערבות רגולטורים או בעלי עניין בתוצאות שיפוטיות במבנה מערכת המשפט היא הליך פסול שיש לעוצרו בטרם פורענות.



הכותב הוא דוקטור בתחום הפסיכולוגיה של קבלת ההחלטות ועורך דין