פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כולם שוכחים את העסקים הקטנים

      ענפי המסחר והשירותים תורמים כ-70% מהמשרות במגזר העסקי. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לא מבין מדוע שטייניץ מעדיף לתמרץ ולהצטלם עם אנשי ההיי טק

      על פי הבנתו של שר האוצר, יובל שטייניץ, מי שבאמת יוצר את הצמיחה בישראל הוא ענף ההיי-טק.

      לכן שטייניץ מציע שורה של תמריצים לעידוד הענף. בעיקר מדובר על עידוד מדענים ישראלים לחזור לישראל והקלות נוספות בתחום המיסוי, כמו פחת מואץ של 100% להשקעות הון. בנושא זה, כמובן, גם אפשר להצטלם יפה עם בכירי ההיי-טק בישראל.

      אך מי באמת יוצר את הצמיחה? הנה העובדות: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2009 נוספו בישראל, כתוצאה מפתיחת עסקים, 76,863 משרות חדשות. מי יצר את הכמות המרשימה הזו של משרות? ההיי-טק? לא פחות מ-53,383 משרות נוצרו בענפי המסחר והשירותים, ו-4,313 משרות נוצרו בתעשייה. כל שאר המשרות הן בתחומי הבינוי, החשמל, החקלאות והמגזר הציבורי. ענפי המסחר והשירותים תורמים ל-69% מהמשרות במגזר העסקי. מדובר בענפים כמו מסחר סיטוני, מסחר קמעוני, שירותי אוכל ואירוח, בנקאות ופיננסים, תחבורה, שירותים עסקיים ושירותים אישיים.

      העובדה הלא פחות מעניינת היא ש-60% מהעסקים החדשים שנפתחו ב-2009 כלל אינם מעסיקים שכירים. הם צודקים לחלוטין. מדוע שיקבלו על עצמם את אימת הפליליזציה בהעסקת עובדים שכירים?

      להבין מי באמת יוצר את מאסת הצמיחה בישראל

      מרבית העסקים החדשים הם עסקים קטנים. מדובר ביזמים פרטיים המשקיעים את הונם האישי ואת כל חסכונותיהם בפתיחת עסק חדש וביצירת מקומות עבודה. אותם יזמים לא מקבלים דבר מהמדינה, הם גם לא יקבלו דבר מהמדינה וגם אינם מצפים לקבל סיוע כספי מהמדינה. ואולם כדי לפתוח עסק הם מסכנים את חסכונותיהם והונם האישי. הם מקדישים זמן יקר לקבלת רישיון עסק, מתעסקים עם רשויות המס ובקרוב הם יצטרכו להגיש דו"ח מקוון למע"מ, יצטרכו להתאים את עסקם לאנשים עם מוגבלויות ולקבל חובה אבסולוטית למיחזור אריזות שאינן בחזקתם, ועוד כהנה וכהנה יעדים חשובים בתחום איכות הסביבה, הצרכנות והחברה, שהשגתם מוטלת על גב המגזר העסקי.

      עם קבוצה זו הבונה את הכלכלה שר אוצר אינו מצטלם. אני עדיין מחפש את אותו שר אוצר שיצטלם עם בעלים של בית קפה חדש או בוטיק חדש, חדר כושר חדש או מכולת קמעונית חדשה, בית ספר להוראה והכשרה מקצועית או מכון יופי ומכבסות.

      כשהממשלה מעצבת תוכניות חדשות לעידוד המגזר העסקי בהוצאה ישירה מתקציב המדינה, על אותם יזמים של העסקים הקטנים לא חושבים בכלל. הציבור שבונה את הכלכלה אינו מקבל דבר מהמדינה והוא החלק הנשכח במגזר העסקי.

      קובעי המדיניות הכלכלית בישראל - בלשכת ראש הממשלה, במשרד האוצר, במשרד התמ"ת ובמשרד הפנים - צריכים לפקוח את העיניים ולהבין, ולא רק בדרך של הצהרות חלולות, מי יוצר את מאסת הצמיחה בישראל.

      *הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר