>> "שוק הפטנטים עלה כיתה", אומר עו"ד מייקל ג'ייקובס. "אנחנו קוראים לזה 2.0 ip (intellectual property, קניין רוחני). הפטנטים עצמם נהפכו למוצר מסחרי לכל דבר. אם בגרסת 1.0 ip חברות אגרו פורטפוליו גדול של פטנטים ובעיקר הגנו על עצמן מתביעות, כעת השוק נעשה מורכב יותר - ובמסגרת זאת, חברות מוכרות וקונות פטנטים, מציעות אותם לזכיינים תמורת עמלה, ומתייחסות אליהם כאל מוצרים נזילים בעלי שוק משני".
ג'ייקובס, שותף בכיר בפירמת עורכי הדין הגלובלית מוריסון פורסטר ומנהל תחום הקניין הרוחני של הפירמה, ביקר לאחרונה בישראל יחד עם עמיתיו, עורכי הדין אלכס צ'רטוב וגל עשת, ראש הדסק הישראלי של החברה. ג'ייקובס מייצג בין השאר את אפל, אוטודסק, נובל, נשיונל סמיקונדקטור, פוג'יטסו וחברות טכנולוגיה גדולות אחרות. השלושה השתתפו בכנס ה-ip שערכה מוריסון פורסטר בישראל בשיתוף עם קבוצת ריינהולד כהן הישראלית, פירמת רואי החשבון kpmg וחברת מרקרה.
"בעידן הנוכחי, לתחום הקניין הרוחני יש חשיבות מכרעת בחייו של כל עסק או חברה טכנולוגית עתירת ידע, וחברות ישראליות צריכות להיות מודעות לאפשרות הסחר המגוונת של הפטנטים", אומר ג'ייקובס.
לדבריו, העלייה לרמה הבאה של רישום הפטנטים טמונה בהשתלבות בתקנים הטכנולוגיים העולמיים. "דוגמה טובה לכך היא ענף הסלולר, שם הוחלט להשתמש ב-gsm כטכנולוגיה כלל עולמית. קבוצת החברות הרלוונטיות מסכמות על הסטנדרט הטכנולוגי, מצהירות על הפטנטים הקשורים בטכנולוגיה זו, מתאמות תעריפים לשימוש קבוע בפטנטים השונים ומסכמות ביניהן לא לתבוע אחת את השנייה על הפרת אותם הפטנטים".
איך זה עובד במציאות?
ג'ייקובס: "כדי להימנע מתביעות ומתשלומי יתר, החברות עושות סקירה עולמית לגבי פטנטים קשורים ומצרפות כמה שיותר חברות לתקנון שנקבע. כיום, הטרנד החדש הוא תביעות על ידי חברות שהפטנטים שלהן לא הוכנסו לסטנדרט, ובאופן כללי יש יותר ויותר תביעות על בסיס התקנים העולמיים בתחומי הטכנולוגיה".
כדי למנף סטנדרט טכנולוגי בשוק, יוצרות כמה חברות מאגרי פטנטים (patent pools) בניסיון לקבוע או למנף את הסטנדרט הטכנולוגי בשוק. דוגמה לכך היא ההתאגדות ב-2008 של סיסקו, אינטל, אלקטל-לוסנט, ספרינט, סמסונג וקלירווייר ליצירת מאגר פטנטים לרישוי מוסדר בתחום טכנולוגיית ה-wimax.
עשת, ראש הדסק הישראלי של מוריסון פורסטר, מסביר כי "מאגר הפטנטים הזה נוצר כדי לקדם את אימוץ טכנולוגיית ה-wimax כסטנדרט עולמי באמצעות הסרת חסמים והורדת עלויות הכרוכות בפיתוח מוצרים ושירותים המבוססים על wimax, ולמעשה תימרץ שחקנים רבים בשוק, כמו חברת הואווי (huawei) הסינית, מוטורולה ואלווריון, לפתח ולספק מוצרים ושירותים כאלה".
אז איפה החברות הישראליות כיום בתחום גיבוש התקנים הבינלאומיים?
ג'ייקובס: "החברות הישראליות מתחילות אמנם להשתתף בקביעת הסטנדרטים העולמיים, אבל הנושא בישראל נמצא בחיתוליו. חברות ישראליות צריכות להשקיע יותר בלימוד התקנים הבינלאומיים, אחרת יאבדו את הפטנטים שלהן".
מה צריך לעשות כדי להתכונן למצב החדש?
ג'ייקובס: "השינוי צריך להתחיל כבר במוסדות המכשירים אנשי טכנולוגיה ובבתי הספר למינהל עסקים בישראל ובעולם. לצערי, לא מתקיימים לימודי קניין רוחני בבתי הספר לעסקים ובחוגים מתקדמים למדעים ולטכנולוגיה. נכון להיום, לימודי הקניין הרוחני מועברים אך ורק בבתי הספר למשפטים, דבר שהוא טעות ביסודו.
"אנשי עסקים, מדענים ואנשי טכנולוגיה צריכים ללמוד הרבה יותר על פטנטים. התפתחות השוק הזה והעיסוק המוגבר בו בעולם דורשת את זה. בימים אלה זה קורה במספר מוסדות מוגבל, ולכן, הייתי מציע לכל יזם, ממציא או בעל חברה לנסות להבין כמה שיותר על התחום. היעדר הכשרה בקניין רוחני של אנשי טכנולוגיה, פוגע בחברות ועלול למנוע מהן לממש את הפוטנציאל שלהן".
ג'ייקובס מספר, כי לאחרונה קרא את ספרו של דן סניור, "start-up nation", שלדבריו, "שם את ישראל בחזית ההיי-טק העולמית".
לדבריו, "הרבה אנשים קוראים אותו בארה"ב ולומדים את מה שאנחנו במוריסון פורסטר יודעים כבר הרבה שנים, בעקבות העבודה הרבה שלנו עם חברות ישראליות: הרעיונות טובים, המוצרים טובים והאנשים מוכשרים".
כללי המשחק בשוק הפטנטים
אם אתם יזמים או מנהלים חברות טכנולוגיה עם הפנים לשוק העולמי יש לג'ייקובס חמש עצות בשבילכם.
1. בחרו את המדינות הנכונות. "הגנה גלובלית של פטנטים עולה הרבה מאוד כסף. עלות רישום פטנט יכולה להגיע ל-50-100 אלף דולר למדינה, וכשרושמים פטנטים בכמה מדינות, הסכומים עלולים להגיע לחצי מיליון דולר ויותר. אנחנו ממליצים להתחיל מכמה מדינות ראשיות - סין, יפן, אירופה וארה"ב - ובהמשך, אם צריך, לרשום פטנטים במדינות נקודתיות".
2. הפסיקו להיות מופתעים מתביעות. "חברות ומשקיעי הון סיכון צריכים להפסיק להיות מופתעים מקיומן של תביעות פטנטים בעיקר בארה"ב, ומהעלות שלהן. כיום זה שם המשחק. כשיש לך מוצר מוביל, סביר להניח שיהיו עליו תביעות של קניין רוחני, אחרת אתה לא שחקן משמעותי בשוק. קחו את אפשרות התביעה בחשבון והיערכו מראש במיוחד אם הולכים לתחום תחרותי ובעל פטנטים רבים.
"החידוש בנושא זה, אגב, הוא סין. כמויות התביעות והסכסוכים התחילו לעלות שם בצורה מובהקת. השוק הסיני נהפך לחשוב יותר ויותר, האכיפה שם יותר חזקה ואנחנו רואים לאחרונה תביעות רבות שמגיעות מחברות סיניות. המפתח להתמודדות עם עניין זה בסין הוא פיתוח קשרים הדוקים עם פירמות עורכי דין מקומיות ועם חברות שעוסקות בקניין רוחני".
3. פתחו מודעות למורכבות. "שוק הפטנטים נהפך למורכב. ישנם פטנטים שנקנו ונמכרו, יש שחקנים חדשים בשוק שעוסקים במכירה ובקנייה של פטנטים. כדאי להתאים את הפורטפוליו למצב החדש ולהיות ערים לאפשרות לסחור בפטנטים".
4. זהירות: open source. "באחרונה ייצגתי את חברת נובל במשפט מתוקשר בארה"ב, שעסק בזכויות יוצרים על תוכנות קוד פתוח. עסקים רבים נבנים על תוכנות אלה, וצריך לזכור שהכללים והעקרונות המנחים הנוגעים להן הם אחרים. למעשה, הם הפוכים. אסור לייצר רווח כתוצאה משימוש בתוכנות קוד פתוח, וכדי להימנע מתביעות צריך לעבוד לפי הכללים הרלוונטיים לתוכנה, אחרת תספגו תביעות מיותרות".
5. למדו את עולם הפטנטים. "גם אם אתם יזמים ולא עורכי דין, נסו להתעניין יותר בנושא הפטנטים. הבינו איך ההמצאות שלכם מוגנות. בבתי הספר למדעים ולעסקים לא מלמדים על קניין רוחני, וכדאי להשתלם בכך באופן עצמאי. מבחינתנו, לקוח נבון הוא לקוח שמכיר את התחום ויודע מה הוא צריך. תחום הקניין הרוחני תופס יותר ויותר מקום, וכדאי לקבל החלטות מנומקות".
רישום פטנטים: הטעויות העיקריות וכיצד להימנע מהן
>> עו"ד אלכס צ'רטוב ממוריסון פורסטר הוא מומחה פטנטים מוביל בארה"ב, המייצג לקוחות כמו ג'נרל אלקטריק, נשיונל ג'יאוגרפיק, היטאצ'י וחברות טכנולוגיה אחרות. לדבריו, "באחרונה ישנה מגמה בתחום הפטנטים: החוק האמריקאי דורש מיצרנים לסמן את הפטנטים על גבי המוצר שנוצר בעקבות ההמצאות המוגנות על ידי אותם הפטנטים. זה קשור לפיצויים במקרה של הפרת פטנט.
אך אליה וקוץ בה: כשתוקפו של הפטנט פג, החברה צריכה למחוק את הסימונים. אם לא מוחקים את מספרי הפטנט, החברה מסתכנת ב'סימן שקרי', שיש לו השלכות כספיות לא נעימות במקרה של תביעה. כיום יש יותר ויותר תביעות בארה"ב בשל עילה זו".
שאלנו את צ'רטוב מהן חמש הטעויות העיקריות ברישום פטנטים וכיצד ניתן להימנע מהן.
חוסר עקביות. כדי לרשום פטנט, צריך לנמק למה זכאית ההמצאה להגנה. יש לעשות שימוש באותם הטיעונים בכל מקום בעולם. הסיבה: במסגרת חוק הפטנטים האמריקאי, אם הטיעונים לא עקביים, זה עלול להיות בסיס להתקפה על הפטנט. כיום, במהלך מאבקי פטנטים, החברות מחפשות את הבקשות ובודקות את העקביות שלהן, ולכן חשובה תשומת הלב לנושא.
גילוי נאות. אם רושמים פטנט בכמה מדינות, כל משרד פטנטים יבחן את הפטנט ועשוי להעלות טיעונים משלו למה אסור לך לקבל את הפטנט. ביפן, למשל, לעתים קשה יותר לקבל פטנט. בארה"ב צריך להגיד למשרד הפטנטים מה קורה עם הרישום במדינות אחרות ואם יש בעיות. אם אתה לא גלוי, יש בסיס לתביעה.
חשבו על המתחרים. כשאתם מחליטים לרשום פטנט, אל תרשמו רק את הטכנולוגיה העיקרית, אלא גם את הטכנולוגיות הנלוות. יזמים חושבים תמיד על ההמצאה עצמה, אבל לא לוקחים בחשבון את המתחרים. אם למתחרים יש פתרון טכנולוגי לא מוגן שפותר את הבעיה, הפטנט שלך לא שווה כלום. לכן יש לנסות להגן לא רק על ההמצאה העיקרית, אלא גם על האלטרנטיבות.
ניסוח. פאלם פיילוט פיתחה טכנולוגיות לשימוש בעט אלקטרוני (stylus) על מסך מגע. בפאלם עשו טעות בכך שרשמו זאת בבקשה לפטנט. חברות אחרות השתמשו באותן טכנולוגיות, אבל בעזרת האצבע ולא בעט, מבלי להפר את הפטנט של פאלם. ניסוח נכון חשוב מאוד. המלים הנכונות במקרה של פאלם פיילוט היו צריכות להיות "אמצעי מגע", ולא "עט אלקטרוני".
תזמון. לפטנטים שאתה רושם ראשון יש יתרון מול המתחרים. המתנה אינה אסטרטגיה טובה. ברגע שיש רעיון, גם אם הוא עדיין לא גמור והניסויים לא הושלמו, כדאי לדבר עם עו"ד הפטנטים, כדי לקבל הכרה בכך שהיית ראשון. בארה"ב צריך להיות הראשון שהמציא, ובשאר העולם, כולל ישראל, הראשון שרשם.
"תפסיקו להיות מופתעים מתביעות פטנטים. זה הטרנד"
מאת עידו באום
15.7.2010 / 7:05