יש עבודה - אין עובדים

>> האבטלה במשק נמצאת במגמת ירידה אטית אך רצופה של 6.9% באפריל, לפי נתוני הלמ"ס. במקביל עולה באטיות מספר המשרות הפנויות הממתינות לאיוש. מעבר המשק לצמיחה הביא בחודשים האחרונים לעלייה של 30% במספר ירידי התעסוקה שמארגנים ענפים שונים המבקשים לגייס עובדים חדשים.



בכמה תחומים שונים בתוך שוק התעסוקה הישראלי המצב שונה, שם יש דרישה קבועה של מהנדסי איכות ואמינות, מהנדסי מים, עובדים במלונאות וגם מזכירים ומזכירות דו-לשוניים, בעיקר דוברי אנגלית.

פרופ' עמוס נוטע, ראש המחלקה להנדסת איכות ואמינות במכללה האקדמית כנרת, טוען כי בישראל חסרים כיום לא פחות מ-7,000 מהנדסי איכות. "מקצוע מהנדס איכות ואמינות נהפך מרכזי בכל ארגון בינוני או גדול ב-20 השנים שחלפו מאז הגלובליזציה ופתיחת השווקים העולמיים", הוא אומר. "התחרות הגבירה את הדרישה למוצר באיכות גבוהה בכל מגזרי המשק, החל מהבנייה, דרך ייצור כלי רכב ואחזקתם ועד לכל שירות שאפשר להעלות על הדעת. אם נוסיף לזה את תקן ניהול האיכות הבינלאומי שגובש ב-87' ואומץ גם בישראל, נבין מדוע נהפך המקצוע הזה כה נדרש".



המודעות לעמידה בתקני איכות היתה אמורה להזרים גדודים של מהנדסי איכות לשוק העבודה, אז למה יש מחסור?



"הסיבה היא שאין מספיק מסגרות לימוד שייצרו דור של מהנדסי איכות. הטכניון החל ללמד ב-83' הנדסת איכות ואמינות לתואר שני ולדוקטורט, ו-800 סטודנטים סיימו בהצלחה לימודים אלה. אלא שב-2005 הלימודים בתחום זה הופסקו, אחרי שהתמניתי לפרופ' אמריטוס והטכניון לא דאג שמישהו יחליף אותי. רק ב-2008 נפתח במכללת כנרת מחזור ראשון של לימודי הנדסת איכות ואמינות עם 36 סטודנטים, שזכו למלגה מהמדינה בשיעור של 30% משכר הלימוד.



"מספר החברות והמפעלים בישראל שיועדו לתקן ניהול האיכות 9000 iso הוא לא פחות מ-3,450. בסך הכל קיימות בישראל 10,000 חברות מייצאות, שמחויבות לעמוד בדרישות איכות ואמינות מחמירות ונאלצות לשם כך להסתייע בחברות ייעוץ מחו"ל. ההצטרפות ל-oecd חיזקה את המחויבות הישראלית לאיכות והגבירה את הדרישה לבעלי מקצוע בתחום זה. המחסור במהנדסי איכות יגדל ויילך בעתיד הקרוב, מכיוון שכניסתם של מהנדסים חדשים אינה מדביקה את הביקוש. זאת, למרות שהשכר גבוה: במפעלי מזון, תרופות ואלקטרוניקה, האחראי על האיכות נהפך לחלק מההנהלה ומרוויח כ-25 אלף שקל".



מה עושים כשאין?



רפא"ל לבדה זקוקה לעשרות מהנדסי איכות. בלית ברירה, החברה מסבה מהנדסי אלקטרוניקה להנדסת איכות".



תחום המים צמא לאנשים



ד"ר רם שפינר, מהנדס מים ומרצה במכללה האקדמית כנרת, טוען כי גם בתחום המים יש קושי. "אין נתונים מדויקים על היקף המחסור, אך הדרישה למהנדסי מים גדלה בהתמדה", הוא אומר. "המחסור בכוח מיומן בתחום המים בישראל צפוי להגיע בעתיד הקרוב לכ-1,000 איש, אף שהמשבר העולמי האט זמנית את הגידול בביקוש להם. הנושא של פיתוח מקורות מים חליפיים במדינה הסובלת ממחסור במי גשמים, הפך להיות קריטי- החל במיחזור של מי שפכים וטיהורם ועד לבניית מתקנים להתפלת מי ים.



לדבריו, העובדה שנושא הטיפול במים וביוב הופרט בכך שהוצא מידי הרשויות המקומיות והועבר לאחריותם של תאגידי מים המנהלים משק מים סגור ורווחי, יצר שלל משרות פנויות של מהנדסי מים. גם התרחבותן של חברות העוסקות בתחום בקרה ממוחשבת על האיכות של מערכות השקיה, השבחת מים ומניעת דלף, הגבירה את הביקוש לעובדים בתחום המים.



אם יש משרות פנויות עבור מהנדסי מים, למה הן לא מאוישות?



"קשה להאמין, אבל תעשיית ההיי-טק היא זו שבלעה רבים ממהנדסי המים, בעיקר בימיה הטובים. עד המשבר של סוף 2000 מהנדסי מים רבים עשו הסבה להיי-טק, כי שם הבטיחו להם משכורות מפתות. וכמו במקרה של מהנדסי איכות, אין מספיק מסגרות הכשרה למהנדסי מים לעומת הצרכים הגדלים. מי שמילאו זמנית את המחסור בעובדים אלה הם מהנדסי המים שעלו ממדינות ברית המועצות לשעבר. חברות בתחום ההשקייה כמו נטפים, נען דן-גיי'ן, עמיעד, ברמד, דורות ואחרות מעוניינות באנשי מקצוע בתחום. חשוב לזכור שהייצוא של חברות המים הישראליות גדל בשיעור 20% בשנה, מצב המגביר את הדרישה לכוח אדם מיומן".



פנסיה והטבות במלונות



"הודות לכך ש-2010 מסתמנת כאחת משנות השיא בתיירות לישראל, המלונות זקוקים ל-4,500 עובדים חדשים", אומר סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות, יואב בכר. "פנינו באחרונה למחפשי עבודה ערבים כדי שיבואו לעבוד במלונות, ועדיין המחסור קיים בכל תחומי הפעילות, לרבות מנהלי אירועים, שפים, אחראים על חדרי אוכל ופקידי קבלה".



סיבת המחסור היא בדימוי המקצוע, על פיו משתכרים מעט ועובדים הרבה?



"הדימוי הנמוך אינו מוצדק. הוא נוצר באשמת הלמ"ס, שמתעקשת לפרסם מדי חודש את שכר עובדי המלונות בתוך הנתון של כלל עובדי האירוח, כמו המלצרים במסעדות. עובדי המסעדות ובתי הקפה אכן משתכרים שכר עלוב, המתבסס בעיקר על טיפים. אבל צריך להפריד בינם לבין עובדי המלונות, ששכרם גבוה בהרבה ומגיע ל-6,500-7,000 שקל בממוצע. בנוסף, יש מלונות הפועלים תחת הסכם שכר קיבוצי, המבטיח קביעות בעבודה עם כל התנאים הסוציאליים ופנסיה מיטבית, כך שהשכר והתנאים טובים יותר מברוב המגזר הפרטי. מספר שעות העבודה אצלנו הוא 176 בחודש, עשר שעות פחות מהממוצע במשק. מי שמתמיד ונשאר בעבודה במשך שנה אחת לפחות, מקבל תמריץ של 8,000 שקל או טיסה חינם לתאילנד, או מלגה ללימודים אקדמיים. עובדים ברשתות של מלונות, למשל הילטון או פתאל, יכולים להתארח במלון של הרשת בחו"ל במחיר סמלי. אגב, במלונות באילת השכר עולה בהתמדה בשנים האחרונות, כי חסרים שם עובדים ישראלים. מה לעשות, הצעירים הישראלים כבר לא בורחים מהבית לאילת".



ובכל זאת, יש נשירה מענף המלונאות בהיקף של 15% מכוח האדם.



"הנשירה נובעת מהעובדה שחלק גדול מהעובדים הם צעירים שעוד לא גיבשו לעצמם מסלול קריירה, או שפורשים לרגל לימודים. סיבה אחרת נעוצה בכך שהעבודה במלונות מתנהלת במשמרות וגם בסופי שבוע ובחגים. חוץ מזה, מדובר במתן שירות לאורחים. רבים מגלים במהלך עבודתם שהם בעצם לא בנויים לזה. מי שלא מתאים לעבודה שירותית, שלא יבוא לענף. אבל מי שיש לו את זה, יכול להתקדם במלונאות בקצב מהיר יותר מאשר בתעשייה או בבנקים. פקיד קבלה יכול ליהפך תוך 12 שנים למנכ"ל מלון".



career@themarker.com