פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כמה תחסוך לכם הגברת התחרות בסלולר?

      לפי מחקר שהוגש למשרד התקשורת, הגברת התחרות בענף הסלולר תחסוך לצרכן 20% בחשבונית החודשית הממוצעת. בהתאמה, זו תהיה הירידה בהכנסות של חברות הסלולר

      ירון זליכה צדק: הגברת התחרות בשוק הסלולר תתרום מיליארדי שקלים למשק הישראלי. כזכור, עבודה של חברת הייעוץ הכלכלי שלדור בנושא שוק הסלולר הוגשה זה מכבר למשרד התקשורת. ל-TheMarker הגיעו נתונים חדשים מהעבודה המקיפה, שמצביעים כי "להעצמת התחרות בענף הסלולר יש פוטנציאל תרומה של 1-2.6 מיליארד שקל למשק", לשון הדו"ח. שלדור הציגה דו"ח זה לפני כמה חודשים בפני שר התקשורת.

      המסמך החדש של שלדור, שנחשף כאן כעת, נועד לתת תחזית למשק הישראלי על הצפוי לקרות אחרי הגברת התחרות בענף הסלולר באמצעות הכנסת מתחרים חדשים, אם במודל MVNO ואם במודל של מפעיל "מלא" בעל תשתית. שלדור בנו שני תרחישים למשק, האחד פסימי - שמניח פגיעה חמורה בחברות הסלולר, והשני ריאלי. שני התרחישים מעריכים כי הצרכן הישראלי יחסוך 20% בחשבונית החודשית כתוצאה מהגברת התחרות בענף - ובהתאמה, זו תהיה הירידה בהכנסות של חברות הסלולר. התרחיש הפסימי מעריך כי חברות הסלולר לא יצליחו לפצות על הירידה הזו בהכנסות, ולפיכך ההשלכה עליהן תהיה שלילית, כלומר ירידה ברווחים בהיקף של 1.9 מיליארד שקל. יש לציין כי היקף הרווחים של החברות היה ב-2009 כ-3.2 מיליארד שקל.

      התרחיש הפסימי מעריך גם ירידה של 297 מיליון שקל בהכנסות תעשיות נלוות לסלולר, כלומר ספקים שונים. עוד מעריך התרחיש הפסימי שיהיו פיטורים נרחבים כתוצאה מהירידה בהכנסות המפעילות, שמספר המפוטרים מוערך בכ-4,000 עובדים בחברות הסלולר ובתעשיות הנלוות. במונחי כסף, מדובר באובדן של 140 מיליון שקל למשק. מול זאת, התועלת לצרכן מהחיסכון תהיה 3.3 מיליארד שקל. בסיכום ההשפעות בתרחיש זה, הפסימי, המשק הישראלי ירוויח מהגברת התחרות בשוק הסלולר 1.1 מיליארד שקל בשנה.

      התסריט הריאלי מעריך שמול הירידה בהכנסות חברות הסלולר כתוצאה מהגברת התחרות, הן יצליחו להתייעל והפגיעה ברווחיות הענף תהיה 10% בלבד, כלומר 972 מיליון שקל. בתרחיש זה מוערך שלא תהיה פגיעה בהכנסות של תעשיות נלוות לסלולר, למשל משום שמפעיל חדש יגדיל את מכירות מכשירי הסלולר.

      התרחיש הזה מעריך שיפוטרו בחברות הסלולר כ-1,000 עובדים, אך מספר דומה של עובדים יועסקו במפעיל החדש. גם המודל הזה מעריך תועלת לצרכן של 3.3 מיליארד שקל בשנה וסך הכול יושג רווח של 2.6 מיליארד שקל למשק הישראלי.

      בשבוע החולף הציג שר התקשורת משה כחלון בישיבת הממשלה תוכנית נרחבת להגברת התחרות בשוק הסלולר, שנשענת במידה רבה על העבודה של שלדור. התוכנית נשענת על ארבע רגליים, שכל אחת מהן דורשת שורה של מהלכים לצורך הוצאתה לפועל.

      אלה הם עיקרי התוכנית: הכנסת מפעיל חדש בעל תשתית, או הפיכתה של מירס למפעיל כזה; הכנסת מפעילים וירטואליים לשוק במודל MVNO; כניסת מפעילי VoIP על גבי רשתות הסלולר; רפורמות צרכניות, כמו קיצור תקופת ההתחייבות והפחתה בקנסות היציאה.

      מסקנות מרחיקות לכת

      שלדור נשכרה על ידי משרד האוצר לפני כחמישה חודשים. המנדט של חברת הייעוץ היה לבחון את שוק הסלולר הישראלי ולקבוע אם קיימת בו בעיה תחרותית. עוד התבקשה שלדור להורות על המלצות להגברת התחרות בענף. החברה התבקשה גם לבחון את פעילות חברת החשמל כחברת תקשורת. לצורך עבודתה ביקשה שלדור נתונים מחברות הסלולר וזכתה לשיתוף פעולה מלא.

      המסקנות של שלדור, כפי שפורסמו עד כה, היו מרחיקות לכת לגבי השוק הישראלי. החברה הצביעה על כך שב-2006-2008 היתה רמת הנטישה בשוק הסלולר הישראלי מהקטנות בעולם המערבי, עם שינוי מזערי בנתחי השוק של המפעילות של כ-1.5%, עוד הראתה העבודה שבמדינות עם מצב ניעות צרכנים דומה, דאג הרגלוטור להכניס עוד מפעילי סלולר בשנים האחרונות.

      בשלדור בחנו גם את שיעור השינוי ברווחיות (EBITDA) בחברות הסלולר הישראליות, בהשוואה בינלאומית, ב-2006-2009 והגיעו למסקנה שהמפעילות הישראליות הן הצומחות ביותר בעולם עם 9.1% צמיחה בנתון זה, מול ירידה ברווחיות במדינות מערביות רבות. עוד הראו שלדור כי ההוצאה של משק בית בישראל על סלולר בלבד היא כ-4,000 שקל בשנה, ולקוח פרטי מייצר הכנסה חודשית בסך 55 דולר לחברות הסלולר.