ד"ר צ'ייק מודיבו דיארה: "מי שחושב רק על כסף - לא מבלה יותר מידי זמן באפריקה"

אם תחשבו על אפריקה, קרוב לוודאי שהמושג הראשון שיעלה בראשכם לא יהיה "טכנולוגיה". עבור רובנו, אפריקה מסמלת עוני, שחיתות, מלחמה, רעב ומחלות - תוצר של דיווחי חדשות, סרטי תעודה וסרטים עלילתיים שבהם מככבים בעיקר ילדים גוועים ברעב, מיליציות חמושות ודיקטטורים מושחתים - ולא גאדג'טים, חדשנות ומעבדות מחקר ופיתוח. בדיוק את התפישה הזאת מנסה צ'ייק מודיבו דיארה, יו"ר מיקרוסופט אפריקה, לעקור מהיסוד. "זאת תדמית ישנה, והיא כבר אינה נכונה. עובדה, אני מאפריקה ויכולתי ללמוד באירופה ולהטיס רכבי גישוש למאדים מטעם נאס"א. אפריקה היא היבשת העשירה בעולם, אבל נוצרה לה תדמית מסוימת שנועדה לקעקע אותה. כיום גדל בה דור חדש, שלא מתאים לסטריאוטיפים הישנים".



דיארה, 58, יודע על מה הוא מדבר: הוא נולד בחווה קטנה במאלי, הצליח ללמוד בצרפת באמצעות מלגה, עבר לאוניברסיטת הווארד בוושינגטון ומשם הגיע לשורה של משרות בכירות בסוכנות החלל האמריקאית, שבראשן התפקיד של ראש כוח המשימה לחקר מאדים. למרות ההצלחה, הוא חזר לחוות הולדתו במאלי כדי ליהפך לחקלאי, לפני שנקרא באופן אישי על ידי ביל גייטס להוביל את הזרוע האפריקאית של מיקרוסופט, תפקיד שנתפר במיוחד למידותיו. כחלק מהתפקיד הוא מטפל בין השאר במכירות ובמגעים עם הממשלות המקומיות על חוזים.



"אפריקה היא השוק המתעורר הגדול הבא. היא תמציא פתרונות חדשים שאנשים אפילו לא מצפים להם. היא עומדת להפתיע את כולם", הוא אומר ועיניו בוהקות מהתרגשות. המטרה העיקרית שלו היא לאפשר לאפריקה לממש את הפוטנציאל האנושי שלה, לאחר שנים שבהן ניצלו אומות העולם את היבשת כדי להשיג את משאבי הטבע שלה והותירו את תושביה עניים. באזור שנמצא מתחת למדבר סהרה מתגוררים 780 מיליון בני אדם, 60% מהם בני פחות מ-30. המחצב הגדול ביותר של היבשת, טוען דיארה, עשוי להיות החומר האנושי.



"האנשים החכמים והחברות החכמות רואים את כמות האנשים שנמצאים בתחתית הפירמידה, שמרוויחים אולי 2-3 דולרים ביום, ומבינים שמדובר בקהילה ענקית. לחברה שרוצה לחדש קל לפתח תוכנה עבור ישראל או ארה"ב, אבל אם היא רוצה לחדש באמת, היא צריכה לפנות לאזור הספר האחרון - וזאת אפריקה, שבחלק ממדינותיה 70% מהתושבים אינם יודעים קרוא וכתוב, אך עדיין יכולים להגשים את הפוטנציאל שלהם. ברגע שתמצא פתרונות לבעיות באפריקה, הפתרונות האלה יהיו תקפים לאותן בעיות בכל מקום".







עסקים, לא צדקה



נוכחותה של ענקית תוכנה בינלאומית כמו מיקרוסופט באפריקה אינה מובנת מאליה. ביבשת שבחלק גדול ממנה התמ"ג לנפש נמוך מ-500 דולר, שבה שיעור התושבים היודעים קרוא וכתוב נמוך מ-60%, קשה להבין אילו הזדמנויות להגדלת רווחיה מוצאת שם חברת התוכנה הגדולה בעולם. דיארה רואה זאת אחרת. "אפריקה היא מקום עם פוטנציאל אדיר, אבל גם עם בעיות עצומות שיאלצו חברות למצוא חידושים טכנולוגיים", הוא אומר. "מיקרוסופט פועלת באפריקה כבר יותר מ-12 שנה, והתפקיד שאני ממלא נוצר לפני ארבע שנים. בין לבין התחילה הטכנולוגיה לחדור ללב הקהילה האפריקאית, ומיקרוסופט חשבה שהכרחי למנות מישהו שיוכל לקבל החלטות חשובות ולדון עם האישים הבכירים ביותר באזור, כדי שכל המדינות יהיו מודעות לאפשרויות הטכנולוגיות. התפקיד שלי אמנם נוצר כדי לשמש כשגריר של מיקרוסופט, אבל אני גם משמש כשגריר של אפריקה במיקרוסופט, ומיידע את החברה למה אפריקה זקוקה", הוא מוסיף.



במידה רבה, באמצעות פעילותה באפריקה מכשירה מיקרוסופט את הקרקע לשוק עתידי. "אפריקה היא השוק הגדול הבא, אבל גם מעבדה לרעיונות. היבשת סובלת מבעיות הייחודיות לה, שיעסיקו את אנשי הטכנולוגיה במשך שנים. המורשת שאני רוצה להשאיר אחריי, למשל, היא הגדלת הנגישות של הטכנולוגיה באפריקה - לא רק במובן של יכולת לרכוש חומרה או תוכנה, אלא גם להכשיר אנשים כיצד להשתמש בטכנולוגיה. לפני סוף 2010 נכשיר 45 מיליון בני אדם באפריקה להשתמש במחשבים, בחינם ועל חשבון מיקרוסופט".



זה נשמע כמו ארגון סיוע יותר מאשר פעילות עסקית. היכן משתלבת הרווחיות?



"אנחנו לא ארגון צדקה או ארגון סיוע. אם מישהו רוצה לדבר אתי על צדקה, אני מפנה אותו לקרן הצדקה של ביל גייטס. האחריות שלי היא לקדם ולעזור לקהילות שעמן אנחנו עושים עסקים להתפתח. בכל עסק, אם אתה רוצה להתפתח, אתה צריך לבצע השקעה מסוימת. אנחנו מיישמים את האחריות החברתית של מיקרוסופט באמצעות השקעה, במקביל להחלטה אסטרטגית להרחיב את החברה. זה שילוב שעשוי להיראות כמו צדקה, אבל הוא לא. על כל מוצר שמגיע לאפריקה אנחנו מקבלים תשלום. נכון, אנחנו מביאים בחשבון את יכולותיהם של האנשים לשלם, ולפעמים מקבלים תשלום רק אחרי 18 חודשים, אבל עדיין - מדובר בעסק".







מפורסם באפריקה



דיארה נולד ב-1952 ברפובליקת מאלי שבמערב אפריקה, בן לשבט הבמברה, בחווה קטנה שבה גידל אביו אורז ותירס. "כילד, הייתי מטפס על הרהיטים ואנשים היו אומרים לי להיזהר. אמא שלי היתה אומרת להם לא להפחיד את הילד שלה. 'אם הוא ייפול, אני אטפל בו', היא היתה אומרת, 'אבל אם הוא לא ייפול, איך הוא יידע שזה מסוכן?' - ובגלל זה פיתחתי הרגל לנסות דברים חדשים, ללמוד דברים חדשים. אם הייתי מפחד לקפוץ, לא הייתי במקום שבו אני נמצא כיום".



לאחר שסיים את לימודי התיכון, התקבל באמצעות מלגה ללימודים באוניברסיטה על שם פייר ומארי קירי בפאריס, וממנה עבר לאוניברסיטת הווארד בוושינגטון, שבה השלים דוקטורט בהנדסה מכנית ואווירית. ב-1988 הצטרף לנאס"א, שם הוגדר תפקידו כ"נווט בין-כוכבי" (interplanetary navigator), אדם המדריך רכבי גישוש בחלל ליעדיהם, כמו "מגלן" בכוכב נגה, "גלילאו" בכוכב צדק ו"אובזרוור" ו"פאתפיינדר" במאדים. רכב הגישוש פאתפיינדר נחת במאדים ביולי 1997 לאחר מסע של 497 מיליון ק"מ, והפך את דיארה לאיש ידוע, במיוחד באפריקה, שבה שימש סיפורו השראה עבור צעירים רבים מכפרים עניים, כפי שהיה הוא עצמו. עד מהרה, החל דיארה לקבל מאות מיילים ביום מאפריקאים צעירים שביקשו את עצתו.



"פרויקט הפאתפיינדר היה מיוחצן, ודאגנו שהאתר יהיה הכי פופולרי באינטרנט אי פעם, מבחינת כניסות. בתקופה ההיא קיבלתי הרבה מאוד מיילים, כ-1,000 ביום בממוצע, מאפריקאים כמוני שבאו מכפרים ושאלו אותי שאלות כמו איך אפשר להקים בנק, אילו תכונות צריך כדי להצליח וכו'. התחלתי לענות למיילים, אבל מדובר במטלה מתישה. לכן ישבתי מיד וכתבתי ספר".



הספר שכתב, navigateur interplanetaire: l'extraordinaire aventure d'un enfant du mali parti a la conquete de mars ("נווט בין-כוכבי: ההרפתקה המופלאה של ילד ממאלי שיצא לכבוש את מאדים"), נהפך למבוקש במיוחד באפריקה. "עד היום אני מקבל מיילים, אם כי הקצב נרגע מאז פרסום הספר. בדרך כלל הפונים אומרים לי 'יש לך הרבה מזל', ואני מסביר שאין כזה דבר מזל, שמדובר בשילוב של עבודה קשה ושל ניצול הזדמנויות. אני מסביר להם שעבודה קשה היא חיונית, בבית הספר ומחוץ לו. אני מסביר להם על אתיקה, ועל החשיבות של ללמוד לעבוד בצוות, משום ששום דבר חשוב לא נעשה על ידי אדם אחד לבד. אני מסביר להם שעליהם להכיר בחולשות שלהם, ואומר שאם ינהגו כך, רוב הסיכויים שינחלו הצלחה בתחום שלהם".



ב-2002 עזב דיארה את נאס"א והקדיש עצמו באופן מלא לקידום החינוך באפריקה, בין השאר כשגריר רצון טוב של ארגון אונסק"ו השייך לאו"ם וכמייסד קרן פאתפיינדר, שמסייעת לנשים אפריקאיות לקבל השכלה גבוהה. "באפריקה מעניקים יותר תשומת לב לבנים, ולכן מדי שנה אנחנו מנסים ליצור הזדמנויות עבור בנות ושולחים 50 צעירות למכללה. הן שולחות לי מכתבים ושואלות אותי מה לעשות אחרי סיום הלימודים. אבל כיום הצעירים כבר יכולים לשאול אנשים בגילם, הודות לטכנולוגיה. הם כבר לא זקוקים לי".



אחד הדברים שעליהם נדרש דיארה לדבר עם צעירים הוא האפשרות שייתקלו בהתנשאות בשל מוצאם האפריקאי. "אני אומר להם שיהיו אנשים שינסו להתנשא עליהם. לפני זמן מה ישבתי עם בריטי שניסה להתנשא עלי משום שסר אייזיק ניוטון היה בריטי. אמרתי, 'אוקיי, אבל האם הוא היה דוד שלך? הוא לא קשור אליך, אז למה אתה מתגאה בו? וחוץ מזה, אני אפריקאי ואני מבין בניוטון יותר ממך, לכן אני קשור אליו יותר'. אני אומר שאם לא השגת משהו בעצמך, אין לך סיבה להיות גאה בו. העצה הטובה ביותר היא להתעלם מהאנשים האלה ולא לבזבז עליהם זמן. אנשים חכמים לא מזלזלים באחרים, משום שהם לא יודעים מה יכול להיות הפוטנציאל שלהם".



חובה לחזור ליבשת



ב-2002 חזר דיארה לחווה שבה נולד במאלי, והחל לגדל אורז ותירס. "כשהייתי צעיר התעניינתי מאוד בישראל. אתם הפרחתם את המדבר. אני מגיע ממדינה שחלק גדול ממנה הוא מדבר. יש לנו נהר גדול, אבל אין לנו את הטכנולוגיה להביא את המים לכל מקום, ולכן בעיית המזון משמעותית בארצי", הוא מסביר.



"אחרי שעבדתי בנאס"א, לימדתי וטיילתי בעולם, החלטתי שעשיתי מספיק בשביל עצמי. הגיע הזמן לפתור את הבעיות היום-יומית של העם שלי. חזרתי כדי לראות כיצד אני יכול לנצל את הידע שרכשתי, מה גם שהוא נרכש מהמסים שהם שילמו. אבי לא יכול היה לשלם את שכר הלימוד שלי, ומלגה ממשלתית היא ששלחה אותי לצרפת. לכן יש לי חובה לחזור ולעזור. התחלתי לעבוד כחקלאי כדי למצוא דרכים לשפר את תפוקת המזון ולחלוק את הידע שלי עם אחרים. הייתי קונה סוגים שונים של זרעים ושותל אותם בסוגים שונים של אדמה, לדוגמה. הדרך שבה אנחנו מגדלים תוצרת חקלאית באפריקה תלויה לגמרי במזג האוויר: אם עונת הגשמים קצרה מדי אין יבול לקצור, ואם היא ארוכה מדי, היבול רב מדי וחלק גדול ממנו נרקב.



"חקלאות קשה הרבה יותר מניווט בין-כוכבי. הטסת רכב גישוש למאדים וניווט שלו הם עניין של חישוב פשוט. הקושי היחיד הוא לחשב בקפידה את צעדיך ולתכנן אותם 11 דקות קדימה, כי זה הזמן שלוקח לפקודות שלך להגיע מכדור הארץ לרכב. זה קל. קשה יותר להסתכל באדמה, לחשב את הטמפרטורות במהלך היום, לבדוק את איכות המים. לפעמים יש עננים אבל לא יורד גשם, לפעמים יורד יותר מדי גשם. זה הרבה יותר מסובך".



ב-2005, לאחר שנתיים שבהן עבד כחקלאי, ביקש ביל גייטס מדיארה לעמוד בראש החטיבה האפריקאית של מיקרוסופט, תפקיד שנוצר במיוחד עבורו ונבע מכך שהחברה הבינה שהיא זקוקה לאדם בעל מעמד באפריקה, שיוכל לנהל מגעים עם בכירים מקומיים ועם גופים אחרים. "לדעתי, פנו אלי בגלל האמינות שלי ביבשת, בגלל הקריירה שלי כפרופסור ובגלל העבודה בנאס"א. המעמד שלי כשגריר רצון טוב של אונסק"ו ותוכניות החינוך שהובלתי נתנו לי מעמד מסוים בקרב הקהילות והממשלות. ביל אדם חכם. הוא מבין שיש הרבה יותר מה לפתח, דברים ספציפיים עבור חברות באפריקה".



דיארה לא מיהר לקבל את ההצעה. "אחרי שהציעו לי את התפקיד, סירבתי, וריאיינתי אנשים אחרים. חיפשתי, אבל לא הצלחתי למצוא מישהו שיהיה מסוגל לדבר עם מקבלי החלטות ולברר את הצרכים שלהם, מישהו שנהנה מאותו מעמד כמו שלי. בסוף התברר שרובו של התפקיד, החלק החשוב יותר שלו, הוא לא לשמש כשגריר מיקרוסופט באפריקה, אלא כשגריר אפריקה במיקרוסופט, לאפשר לחברה להבין מהם הצרכים של היבשת. נפגשתי עם ביל כשעה ויצאתי משם המום, כי התשוקה שלו לא הונעה על ידי הכסף. מי שחושב רק על כסף, לא מבלה יותר מדי זמן באפריקה. המניע היה לסייע ליבשת ליהנות מיתרונות הטכנולוגיה, כדי שלא תהיה נחלתם הבלעדית של החזקים או של המשכילים.



"הכל שאלה של גישה, של היכולת להרשות לעצמך מחשב זול, תוכנה זולה, לדעת כיצד להשתמש במחשב, שיהיה תוכן בשפה שלך וחשוב מכל - חשמל. אני דוחק בממשלות למצוא פתרונות להיעדר חשמל באזורים הכפריים. לפעמים זה לוקח המון זמן ועולה המון כסף. לפעמים הפתרון הוא לתת לצעירים להיות יזמים, לרכוש גנרטור קטן משותף עבור הכפר, ולהתחיל לגבות כסף עבור חשמל. מבחינת מיקרוסופט, גישה לטכנולוגיה פירושה ש-60% מהאנשים, שאינם דוברי צרפתית או אנגלית, יצטרכו תרגום של תוכנות מיקרוסופט לשפות המקומיות, כדי שיוכלו לגלוש ברשת ולמצוא מידע. הצוות שלי עסוק כיום בניסיון לפתח תוכנות עבור תושבי אפריקה, שיעבדו על פלטפורמות של מיקרוסופט. המוצרים שלנו יעזרו למפתחים מקומיים לבנות את התוכנות המקומיות על הפלטפורמות שלנו".



מהם הצרכים האפריקאיים הייחודיים, שעליהם צריכה חברה כמו מיקרוסופט לענות?



"בעיית הבערות, למשל. יש אנשים כמוני, משכילים ובקיאים בטכנולוגיה, ויש אנשים שלא יודעים את האלפבית. האתגר הוא לפתח תוכנה שגם הם יוכלו להשתמש בה. איננו יכולים להרשות לעצמנו להשאיר מישהו מאחור רק מפני שהוא לא הלך לבית הספר. אנחנו חייבים לאפשר לו לממש את הפוטנציאל שלו. כך אתה תופס לקוח. אתה מקשיב לצרכים שלו ומפתח לפיהם".



שחיתות היא תופעה שכיחה באפריקה. כיצד אתם מתמודדים עמה?



"זה החלק הכי קל בעבודה שלי. יש לנו אפס סובלנות לשחיתות. אני אומר 'לא' וזהו. לפעמים אנחנו מקבלים תשלום 18 חודשים לאחר ביצוע העבודה, אבל לא נלך ונשחק משחקים כדי להאיץ את התשלום. המוניטין שלי ביבשת הם בדיוק הסיבה שמיקרוסופט בחרה בי".



כיצד אתה רואה את אפריקה בעוד חמש-עשר שנים?



"קודם כל, אני מקווה שאפריקה תחיה בשלום עם עצמה ועם שאר העולם. שאנשים בה יהיו משכילים ותהיה להם גישה לחינוך ולטיפול רפואי, שיהיה בה אוכל לכולם, שכל אחד שיש לו פוטנציאל יוכל לממש אותו במלואו, בין אם הוא מכיר מישהו חשוב או לא. באפריקה זה כבר התחיל. אנשים מסתכלים על סין כיום, אבל גם אפריקה מנסה למצוא את הנישה שלה. ברגע שנעשה זאת, תהיה לנו יבשת של שפע ושל אנשים מאושרים".



מיקרוסופט לא לבד



במשך שנים ארוכות, הקשר היחיד של אפריקה לאינטרנט או לטכנולוגיה היה "העוקץ הניגרי", אותה הונאה מפורסמת שבה "בכיר" במדינה אפריקאית מושחתת מבקש במייל עזרה בהוצאת סכום כסף גדול מארצו. עם זאת, בשנים האחרונות יותר ויותר חברות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט החלו להרחיב את פעילותן ביבשת השחורה, וגם ניצניהן של תעשיות מקומיות החלו להופיע, בדמות חברות תוכנה ו-it קטנות. ב-2009 הוערך שוק המחשבים באפריקה ב-22.1 מיליארד דולר, גידול של 2.3% לעומת השנה שקדמה לה.



מיקרוסופט, המובילה בשוק התוכנה באפריקה, היא הדוגמה הבולטת ביותר. ענקית התוכנה הודיעה באפריל כי תשקיע בשבע השנים הקרובות 472 מיליון ראנד (67 מיליון דולר) בחברות תוכנה קטנות בבעלות שחורים בדרום אפריקה, כחלק מחוקי ההעצמה הכלכלית לשחורים. בין השאר, החברה מוכרת מערכות הפעלה ותוכנות אחרות לבתי ספר ולרשויות ברחבי היבשת, בנוסף לפיתוח אפליקציות סלולריות ייחודיות לאפריקה. המתחרה העיקרית שלה בשוק התוכנה באפריקה היא יבמ, שכיום מנסה להגדיל את הנתח שלה בשוק מערכות ההפעלה למחשבי נטבוק, הפורח באפריקה ובשווקים מתפתחים אחרים הודות לביקוש הער בהם למחשבים ניידים זולים.



אינטל גם היא אינה זרה לאפריקה, וב-2008 הודיעה כי קרן ההון סיכון שלה, המנהלת נכסים בסך 2 מיליארד דולר, תכפיל בחמש השנים הקרובות את השקעותיה באפריקה, במזרח אירופה ובמזרח התיכון. ביוני רכשה ענקית הטלקום ההודית בהרטי איירטל את נכסיה של מפעילת הסלולר הכוויתית זיין באפריקה - הכוללים 42 מיליון מנויים ב-15 מדינות - תמורת 10.7 מיליארד דולר, עסקה שמשקפת את אמונתו של מייסדה, סוניל בהרטי מיטאל, בפוטנציאל הצמיחה האפריקאי. "אפריקה היא הגל הבא. מינרלים, מתכות, משאבים - כולם נוהרים לאפריקה, גם סין ואירופה", אמר מיטאל לעיתונאים לאחר השלמת העסקה. בהרטי, שהחלה להשקיע באפריקה לפני 12 שנה כשהגישה בקשה לרישיון טלקום בבוצואנה, הודיעה החודש כי תשקיע 600 מיליון דולר בשוק הסלולר בניגריה.



השנה תרמה אפריקה בפעם הראשונה לתעשיית הגיימינג העולמית, עם פיתוחה של אפליקציית iwarrior לאייפון - משחק סלולרי המאפשר לשחקנים להצטרף לאנשי שבט המסאי כשהם צדים או מגנים על כפרם. iwarrior, שנוצר על ידי וסלי קיריניה, יליד קניה, ואירם טאויה, יליד גאנה, הוא המשחק הראשון שתרמה אפריקה לתעשיית משחקי המחשב העולמית ואחת האפליקציות הראשונות לאייפון שמוצאן ביבשת.



שיתוף הפעולה הישראלי-ניגרי



גם במיקרוסופט ישראל מאמינים בפוטנציאל הצמיחה של אפריקה. בשנתיים האחרונות מנהל הסניף הישראלי של החברה שיתוף פעולה עם הזרוע של מיקרוסופט העולמית בניגריה, ביוזמתו של צ'ייק דיארה. "לפני כשנתיים פנה אלי ד"ר דיארה בבקשה שנתרום מהניסיון שלנו בישראל למיקרוסופט ניגריה", מספר דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, שאירח את דיארה בביקורו בישראל. "הסכמתי מיד כי ראיתי בזה אתגר, ולחברי ההנהלה בישראל ולי היא חשוב להכיר תרבות נוספת וסביבה עסקית שונה באופן משמעותי מזאת שלנו. מדובר במדינה ענקית, עם אוכלוסיה של כ-150 מיליון תושבים ופוטנציאל שוק ענק".