יין להורים וטבע לילדים: מסע משפחתי בין היקבים בבריטיש קולומביה

באוקטובר האחרון העמסנו את הילדים על האוטו, והצפנו מסיאטל לאזור היקבים העיקרי במערב קנדה - עמק אוקנגן בבריטיש קולומביה. אולי זו היתה גחמה לשלב מסע משפחתי עם הפעילות הזוגית ביותר שיש - סיור יקבים. אך מדוע לא? אנחנו אוהבים את ילדינו. אנחנו אוהבים יין. ידענו שאם יפעילו עלינו לחץ חזק מדי לקנות בחדרי הטעימות, נוכל להשתמש בילדינו (בני 5 ושנה וחצי באותה עת) כתירוץ לברוח.




כדי להקל על המסע, הבאנו עמנו את הנשק הסודי שלנו: אמי, בת ה-70 פלוס. היא אשה נמרצת שאוהבת שרדונה, נסיעות ארוכות ואת נכדיה. לא אכפת לה לשבת במושב האחורי, והיא זיכתה אותנו בזוג ידיים חיוני נוסף, שאיפשר לנו לטעום יינות מבלי לחשוש שילדינו יפרשו מחדש את הסצנה מ"דרכים צדדיות" שבה מיילס שותה את היין מהמרקקה.



אוקנגן נהפך לאזור ייצור יין מוביל הודות לעמק המנוקז היטב שנוצר על ידי קרחונים, להשפעתו של אגם אוקנגן, הנפרש לאורך 130 ק"מ, על הטמפרטורות בעמק - ולשמש שופעת (לפחות בסטנדרטים של קנדה). אך לא תמיד הוא היה כזה.



עד סוף שנות ה-80, ייצרו בעמק אוקנגן בעיקר יינות בינוניים לצריכה מקומית זולה. ב-1988, כשמדיניות הסחר הקנדית ביטלה את ההגנה על מחירי היינות המקומיים, מרבית היקבים בעמק כבר לא היו יכולים להתחרות בטעם או במחיר של היינות המיובאים הזולים. במהרה, הוחלפו גפני הכלאיים הוותיקות בזנים מכובדים שמהם אפשר להפיק יינות מעודנים וקלים יותר לשיווק, ותרבות יינות חדשה פרחה יחד עם יקבי העמק.



כיום צומח בעמק מגוון רב של ענבים, בין השאר מכיוון שהאקלים בו מגוון אף הוא, אך גם כי מדובר באזור צעיר מאוד שעדיין מגבש את הסגנון שלו. כמו באזורי יין מתפתחים אחרים, בעלי היקבים באוקנגן רואים לנגד עיניהם את עמק נאפה בקליפורניה. לכן אפשר למצוא שם שרדונה, עם או בלי נוכחות אלון, וערבובי זנים מצליחים שנהנים מאהדת השתיינים.



באזורים הצפוניים הגבוהים, בקרבת היישובים פנטיקטון וקלוונה, היינות מזכירים יותר את צפון אירופה, ונפוצים בהם פינו נואר ויינות גרמניים לבנים. בדרום העמק, שם גדלים חלק מהענבים המבוקשים ביותר, אפילו גפני הסירה אוהבות השמש יכולות לשגשג.



יינות פירותיים מתוחכמים



אחד הדברים עוצרי הנשימה ביינות בריטיש קולומביה נובעים מהדרם של נופי העמק, המשלבים את ההרים המתנשאים בפסים המסודרים של היקבים. זהו סוג נוף המשפיע על בלוטות הטעם: כוסיות היין הערבות ביותר לחך היו צלולות כמו האגם עצמו.



באופן טבעי, התחלנו את מסענו בקצה הדרומי של העמק, בדיוק מעבר לגבול האמריקאי, בקרבת היישוב אוסויוס. בשבילי אתר הנופש ספיריט רידג', השייך לשבט אוסויוס מהעם האינדיאני אוקנגן, הסתגלנו לנוף הבהיר והחיוור אך המהפנט: עשב זהוב, חזזיות ואורנים. אחרי קצת משחקי מחבואים עם הילדים, חצינו את מגרש החנייה ליקב אינמאקיפ הסמוך, אף הוא בבעלות השבט. לגמנו פינו בלאן אוורירי, והתבוננו בגפנים המושקות הגובלות בשיחים המדבריים.



צפונית לאוסויוס, יש יקבים רבים לאורך בלאק סייג' רוד. ביקרנו בכמה יקבי אחוזה מרשימים, כמו בורווינג אוול (burrowing owl), השוכן במיקום המדהים. עוד שעה נסיעה צפונה, מעבר לקצהו הדרומי של אגם אוקנגן, הגענו לרמת נרמאטה, שבה הצטופפו יקבים קטנים יותר, בהם יקב אלפנט איילנד אורצ'רד, המייצר יינות פירותיים מתוחכמים להפתיע. לאחר מכן התמקמנו בבית ההארחה הכפרי של היקב, הניצב מעל ים ירוק של עצי דובדבן. מאוחר יותר יצאנו אמי, בתי ואני לטיול ערב, והבטנו בשלווים העפים בין הגפנים.



חלק גדול מפסי הרכבת הישנים של מסלול קטל ואלי (kettle valey) הומרו לשביל טיולים מהנה, שאותו חקרנו ברגל ובאופניים בכמה חלקים שונים של המסע, כולל בעת ביקורנו הקצר בנרמאטה. הנקודה המדהימה ביותר בשביל הרכבת מצויה בקניון מיירה, שבו רכבתי עם בן זוגי. בבוקר השלג עוד ניצנץ על הקרקע לאחר שלגי סתיו מוקדמים שירדו יום קודם לכן. היתה זו רכיבה קלה, אך הקניון, הכולל שתי מנהרות ו-18 גשרים המסייעים במעבר הגיאיות המסולעים, הציע שלל תצפיות מסחררות. בעודנו חוצים ערוץ אחר ערוץ, השלג התפצפץ תחת גלגלינו, ושמחנו על המעקה שנבנה מחדש לאחר שריפה הרסנית ב-2003. באורו הבהיר של הבוקר, הזדקרו צפצפות ועצי מחט צעירים אל על, סימנים ליער מתחדש.




מאוחר יותר באותו היום, לאחר שחצינו את אזור קלוונה, החלטנו לפנות אל עבר יקבי מאונט בושרי במערב האגם, שבהם יקב מישן היל, ללא ספק ארמון ורסאי של העמק. טעמנו את היין היוקרתי ביותר של האחוזה, יין אוקיולוס דמוי בורדו, שמחירו כ-60 דולר לבקבוק, ושהרכבו משתנה משנה לשנה. הסומליה סיפר לנו כי הבציר שממנו טעמנו - 2003, שנת השריפה - מכיל יותר קברנה סוביניון מהשנים הקרירות שהגיעו לאחר מכן. זוג אחר התבדח על ניחוח הברביקיו של היין.



יינות אוקיולוס היו בהחלט נהדרים, אך ברובם, יינות אוקנגן אינם גדולים, אלא בעיקר מספקים הנאה זמינה, ממש כמו הנופים שבהם נוצרו. ואפילו ילדה בת חמש יכולה ליהנות מהדר ההרים.



איפה טועמים?



owl estate winery: אחד היקבים הוותיקים באוקנגן. מומלץ לבקש קברנה פרנק בתמחור סביר. כולל בית הארחה ומסעדה (100 burrowing owl place, oliver; 877-498-0620; bovwine.ca)



stoneboat vineyards: היקב המשפחתי כולל חדר טעימות מקסים, וגנים אנגליים שופעים. אנחנו נהנינו מהפינו נואר (7148 orchard grove lane, oliver; 888-598-2226; stoneboatvineyards.com)



nk'mip cellars: היקב האבוריג'יני הראשון בקנדה. אני העדפתי את הפינו בלאן (1400 rancher creek road, osoyoos ; 250-495-2985; nkmipcellars.com)



elephant island orchard wines מקבץ מסקרן של יינות פירות, כמו יין דובדבנים יבש במגע שקדים (2730 aikins loop r.r. 1, naramata; 250-496-5522; elephantislandwine.com)



lake breeze winery: מומלץ לעצור בחנות בנראמטה כדי לחפש יינות שאולי החמצתם, כמו בלנדים של רוזה ופינו נואר-גמאי מיקב ז'ואי, שאינו פתוח לציבור (sammet road, naramata; 250-496-5659; lakebreeze.ca)



mission hill family estate: יינות גדולים, מבנים גדולים, ונוף עוצר נשימה (1730 mission hill road, west kelowna; 250-768-7611; missionhillwinery.com)



quails' gate: נופים מרשים ומגוון יינות מענבים הצומחים באזורים קרירים יותר (3303 boucherie road, kelowna; 800-420-9463; quailsgate.com)



איפה ישנים?



spirit ridge: כ-225 דולר קנדי ללילה (1200 rancher creek road, osoyoos; 877-313-9463; spiritridge.ca)



the tree house at elephant island orchard wines: דירת לופט מעל לחדר הטעימות של היקב. כולל מטבח, מרפסת הכוללת ברביקיו וצעוצים לילדים. החל ב-148 דולר קנדי ללילה, שהות מינימלית של שלושה לילות



the cove lakeside resort: החל ב-329 דולר קנדי ללילה (4205 gellatly road, west kelowna; 877-762-2683; covelakeside.com)



ביזנס & פלז'ר



בריטיש קולומביה



יואב ברוק



מנכ"ל איסתא ספורט



סקי ליד העיר



"בפברואר האחרון ביקרתי באולימפיאדת החורף בוונקובר. אחד המאפיינים הייחודיים של העיר הוא האפשרות לגלוש באתרי סקי שנמצאים לא רחוק ממנה: החל בוויסלר, אחד האתרים היוקרתיים בעולם במרחק שעתיים נסיעה מהעיר, וכלה בסייפרס מאונטן, שנמצא במרחק של כ-35 דקות נסיעה ממרכז העיר. אם אתם מעדיפים לשחק גולף, אני ממליץ על מועדון הגולף היהודי בריצ'מונד, פרבר של ונקובר. מעבר לחברותא היהודית, ריגש אותי לראות את מגן הדוד על הדגלים בגומות השונות".



גולן סימנטוב



מנכ"ל רשת מגה ספורט



לאכול מול הנמל



"ונקובר היא אחת הערים היפות שבהן ביקרתי, עם נוף מדהים של הרים מושלגים וים. במסעדת 'אקווה ריווה' אפשר להשקיף על הים ולהתבונן בספינות היוצאות מהנמל. חוץ מהנוף המדהים, המסעדה מציעה תפריט מעניין שבו שילובים מיוחדים ונועזים. ניסיתי פיצה עם סלמון מעושן - בחירה בטוחה יחסית, ונהניתי מאוד. מומלץ לאנשים שאוהבים להתנסות". aquariva.com



ארי איני



מנכ"ל מלון כפר המכביה



אופניים או קאנו



"ביקרנו ב-boya lake provincial park, שבו אגם שמימיו צלולים, בהירים ונקיים במיוחד, איים ומזחים. צבעם של המים מרהיב, כמעט קריסטלי, ואפשר להיכנס לשחייה קלה בזכות הטמפרטורה הגבוהה יחסית שלהם. חובבי הספורט יכולים לשלב טיול אופניים או שיט בסירת קאנו".



אריק שטיינר



סמנכ"ל השיווק של שטיינר מכשירי שמיעה



לישון עם נשרים



"rock water secret cove resort הוא כפר נופש חבוי במפרץ נסתר. במקום יש בקתות הבנויות על צוק, ממש מעל מי המפרץ. מהמרפסת הצמודה לבקתה אפשר להשקיף על נשרים המקננים בעצי האשוח והאורן הענקיים שמעברו השני של המפרץ. במקום יש גם מסעדה מצוינת וספא נחמד".



rockwatersecretcoveresort.com