>> כזאת מלחמה על תקציב משרד הביטחון לא נראתה בישראל מעולם. בשבועות האחרונים פתחו משרדי האוצר והביטחון בקרב בכל החזיתות, וכל האמצעים היו כשרים. על הפרק: תקציב הביטחון ב-2011 וב-2012.
משרד האוצר דורש קיצוץ של 1.4 מיליארד שקל בתקציב הביטחון בכל אחת מהשנתיים הקרובות; משרד הביטחון מתנגד לקיצוץ של שקל אחד מתקציבו. מדובר בתקציב הגבוה ביותר מתוך תקציב המדינה - כ-55 מיליארד שקל בשנה.
בשנה שעברה גבתה המלחמה הזו קורבן. ראש אגף תקציבים, רמי בלינקוב, שראה ושמע דברים שהקפיצו אותו עד לתקרה, הגיב בצורה חריפה מול מצלמות הטלוויזיה - ונאלץ להתפטר מתפקידו. ובכל זאת, השנה הגיעה המלחמה הזו לשיאים חדשים.
מאז הגיע לאוצר מנהל יובל שטייניץ שתי מערכות עיקריות עם מערכת הביטחון - על גובה תקציב הביטחון ועל גיל הפרישה מצה"ל. בשנה שעברה הוא הבטיח לקצץ בתקציב הביטחון, ונכשל. הוא גם הבטיח להעלות את גיל הפרישה עד סוף 2009, ונכשל.
כעת הלקחים נלמדו. הפעם גייס שטייניץ למערכה את כל האמצעים שעמדו לרשותו: הוא עצמו תידרך עיתונאים, ראשי משרדו נפגשו לשיחות רקע ולציטוט עם כל העיתונאים המשפיעים והאוצר תידלק את התקשורת בנתונים שעד לא מכבר נחשבו חסויים. שלשום התעלה על עצמו האוצר כשהוציא סקר, יש שיאמרו מגמתי, שערך על עמדות הציבור ביחס לתקציב הביטחון. לראשונה בהיסטוריה ערך האוצר סקר, באמצעות גורם חיצוני, על עמדות הציבור ביחס לתקציב הביטחון.
במערכת הביטחון לא נותרו אדישים. כל עורכי העיתונים והמוספים הכלכליים הוזמנו לא מכבר ליום עיון בקריה, בסיומו שמעו סקירה ביטחונית-כלכלית מלא פחות מהרמטכ"ל גבי אשכנזי. קודם לכן דיבר על אותם נושאים מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני. בשבועיים האחרונים אף דאגה מערכת הדוברות של משרד הביטחון וצה"ל להגיב מדי יום להתקפות האוצר.
על אף שהמלחמה בין הצדדים נעשתה בריש גלי, מעט מאוד אנשים יודעים בדיוק מה יש בתקציב מערכת הביטחון. והם לבטח לא נמצאים באוצר. באוצר מתמצאים הרבה יותר טוב בפרטי תקציב המוסד, השב"כ והמשרד לביטחון פנים מאשר בתקציב הביטחון. חוסר הידע ביחס לתקציב משרד הביטחון הוא לפעמים מדהים. כך למשל, קשה לקבל מספרים מוסכמים מאגף התקציבים באוצר ואגף התקציבים במשרד הביטחון על תקציב מערכת הביטחון השנה, ומה שעוד יותר מדהים - על תקציב מערכת הביטחון בשנים קודמות.
משרד הביטחון וצה"ל מתנגדים בכל תוקף לכל קיצוץ בתקציב. מטעמים שאינם מובנים הם גם מתנגדים לכל ניסיון לרפורמה בגיל הפרישה מקבע. זאת למרות המלצות של אנשים שהיו בשר מבשרם, האלופים בדימוס עמוס מלכא ויפתח רון טל, להעלות את גיל הפרישה מצה"ל של אנשי הקבע הלא לוחמים.
בכל תולדות מדינת ישראל, רק שני ראשי ממשלה הצליחו לקצץ בתקציב משרד הביטחון, שניהם ממפא"י/מפלגת העבודה - דוד בן גוריון ויצחק רבין. רבין קיצץ פעמיים - ב-85' וב-92'. ויש עוד משהו משותף לבן גוריון ורבין: שניהם קיצצו כשכיהנו כראש ממשלה ושר ביטחון (רבין בקדנציה השנייה).
ואולם כיום יש בישראל שר ביטחון וקוראים לו אהוד ברק. ביום שלישי נפגשו שטייניץ וברק, ומהרגע הראשון היה ברור כי אין כל סיכוי כי יגיעו להבנות, והשניים הסכימו להיפרד כידידים.
ההיסטוריה מוכיחה כי בכל השנים האחרונות, מתקציב 1996 - ראשי הממשלה הכריעו בוויכוח אוצר-ביטחון, תמיד, אבל תמיד, לטובת משרד הביטחון. התקדים מוכיח כי מערכת הביטחון קיבלה תמיד, מכל ראשי הממשלה, כולל ברק, תקציב גבוה יותר מהתקציב שאושר לה בממשלה ובכנסת.
אז מה יהיה הפעם? ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותר לבדו במערכה והוא צריך לקבל את ההחלטה. האם נתניהו, ששומר מקום של כבוד לברק, יפגע בו באמצעות קיצוץ במתקציב משרדו, או שמא יצליח להיכנס לפנתיאון המכובד של בן גוריון ורבין, ויכריע לטובת שטייניץ?
במלחמה כמו במלחמה
מוטי בסוק
16.7.2010 / 7:00