>> האם משתלם לבצע מעילת ענק בישראל? בארה"ב מקובל להטיל עונשים של יותר מ-20 שנה על מעילות גדולות, כמו בפרשת אנרון. בישראל, מספר דו-ספרתי של שנים בכלא למועלים נחשב עונש כבד.
שלושת המקרים הבולטים האחרונים - בועז יונה, האחראי לקריסת חפציבה; ישראל פרי מפרשת הפנסיה הגרמנית; וגיא ויסמן, המשנה למנכ"ל הראל שאתמול נגזר דינו - מראים כי גם במעילות ענק אפשר לצאת בישראל עם ענישה נמוכה יחסית, של עשר שנים ומטה.
אתמול גזר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, עשר שנות מאסר על ויסמן, שמעל ב-98 מיליון שקל מכספי הראל בית השקעות. ויסמן היה אחראי על ענייניה הכספיים של החברה, על מתן אשראי ללקוחות ועל הקשר מול סוחרים ומתווכים והיה מורשה לטפל בחשבונות הלקוחות, בחשבונות הנאמנות ובחשבונות הנוסטרו. היתה לו גם גישה מלאה למערכת הנהלת החשבונות של החברה.
החל ב-2003 פתח ויסמן חשבונות ללקוחות ולחברים שהיו בשותפות סמויה עמו - במגמה לשלשל כספים לכיסו. הוא ניצל את מעמדו בחברה ואת סמכויותיו כדי לרכוש בכספי החברה אופציות על מדד המעו"ף עבור החשבונות. כתוצאה מכך, ביום מעצרו ב-2007 היו חסרים לחברה 123 מיליון שקל. המשמעות היתה מחיקת הון עצמי של הראל בית השקעות, ואף יצירת גירעון משמעותי. החברה האם, הראל, נחלצה לעזרה, כיסתה את הנזק ושופתה מחברת הביטוח הזרה.
ויסמן הורשע בפרשה בעקבות הסדר טיעון. השורה התחתונה: הוא הודה כי קיבל במרמה 82 מיליון שקל שהופסדו בהשקעות כושלות, 9 מיליון שקל נטל לעצמו ו-7 מיליון שקל העביר לשותפיו. חוץ מהמאסר ספג ויסמן קנס של 750 אלף שקל והוטל עליו מאסר על תנאי של שנתיים, למשך שלוש שנים.
"זיוף והסתרה בהיקפים אדירים"
כדי להעלים את הפעילות הלא חוקית, ביצע ויסמן העברות כספים ביום האחרון של כל רבעון מחשבונות נאמנות של לקוחות בבנקים אל חשבונות הנוסטרו בבנקים, וחוזר חלילה.
מודריק הדגיש את "ריבוי העבירות ותחכומן, היקפי המעילה תוך ניצול המעמד והסמכויות של הנאשם בחברה, יכולתו לבצע בקלות פעולות זיוף והסתרה בהיקפים אדירים, תוך נטרול יכולות הביקורת והבקרה של 'שומרי סף' למיניהם והסיכון הרב שנוצר לכספי לקוחות החברה ולעצם יכולתה של החברה לתפקד".
השופט ביקש להבחין עקרונית בין גנבים עניים לעשירים (ראו מסגרת). עם הראשונים, הטעים, יש להקל. "אלא שויסמן בעת ביצוע העבירה לא היה בחזקת 'עני' כלל עיקר. אכן במעשיו לא פגע הנאשם בציבור של עניים, אך לא זו בלבד שהוא העמיד בסיכון רב את ממונו של ציבור גדול אלא אף שהתייחסות בקלות ראש למעשיו עלולה לשלוח מסרים שליליים למי שיש לו נגישות קלה לכספי אחרים ושתאבת בצע עלולה להעבירו על דעתו", כתב השופט. חרף קביעות אלה, סירב מודריק לבקשת הפרקליטות לא לקזז את שנות המעצר של ויסמן בשל התנהלות ההגנה בתיק.
באת כוח הפרקליטות בתיק, עו"ד אסתי שלאין, מסרה בתגובה כי "גזר הדין בא לבטא את החומרה שיש לייחס לעבירות שעיקרן שחיתות, מעילה באמון וגניבה, להרתיע עבריינים ולהעביר מסר חד משמעי בנוגע לסיכון שיש במעשים כאלה לחברה הישראלית ולערכיה". בפרקליטות לומדים את גזר הדין ושוקלים אם לערער בנוגע לקיזוז שנות המעצר מהעונש של ויסמן.
עורכי הדין אורי קינן וציון סהראי מהסניגוריה הציבורית מסרו בתגובה כי "השופט מודריק בגזר דין ממצה קיבל חלק מטענות ההגנה ואנו סבורים שגזר הדין מאוזן ובנסיבות העניין אני מביעים שביעות רצון ממנו".
רק אתי אלון תישאר בפנים
המקרה של ויסמן הוא אחת המעילות הגדולות בישראל אי פעם. אבל מי שקדמה ועלתה עליו היתה אתי אלון, פקידה בכירה בבנק למסחר, שהורשעה בגניבת 250 מיליון שקל מהבנק. אלון הודתה בביצוע העבירות, שנחשפו ב-2002.
כבר בתחילת החקירה הובהר כי הכסף שגנבה אלון נועד לכסות את חובות ההימורים של אחיה, עופר מקסימוב, בבתי קזינו. היא נידונה ל-17 שנות מאסר והוטל עליה קנס של 5 מיליון שקל. הפרשה הובילה להגשת כתבי אישום נגד כמה דמויות בשוק האפור, שחלק נכבד מכספי המעילה של אלון ומקסימוב הגיעו לידיהם.
מעילה חמורה אחרת ביצע ישראל פרי ב-2007 בפרשה שכונתה הפנסיה הגרמנית. פרי הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בשתי עבירות של גניבה בידי מורשה, בתיווך ועיסוק בביטוח בלא היתר, בהדחה בחקירה ובשיבוש הליכים. הוא הורשע בגניבת כ-320 מיליון מארק גרמני (כ-2.5 מיליארד שקל כיום) מפרמיות ביטוח ששולמו לחברות בשליטתו, מבלי שיידע את המבוטחים.
בית המשפט העליון הותיר את הרשעתו של פרי על כנה, לבד מעבירת הגניבה, שתידון בקרוב בדיון נוסף בפני הרכב של שבעה שופטים. מעונש של 12 שנה שגזר בית המשפט המחוזי בתל אביב, קיצץ העליון שנתיים וכעת מרצה פרי עונש של עשר שנות מאסר בפועל.
פרשת המעילה האחרונה שהתפוצצה בישראל היתה ב-2008, כשבועז יונה הורשע בגניבת מאות מיליונה שקלים מרוכשי דירות של חפציבה, החברה הקורסת שבראשה עמד. יונה הורשע כי בין 2007-1997 עשה שימוש שלא כדין בכספי רוכשי הדירות מחפציבה. הוא נמנע מלספק להם בטוחות כמתחייב בחוק, ניהל מערכת חשבונאית כפולה, זייף מסמכים והסווה פעולות שביצע בכספים שלא כדין. כספי לקוחותיו הופקדו בחשבונותיו הפרטיים של יונה ובחשבונות של עובדי החברות שבשליטתו.
יונה הורשע בגניבה בידי מורשה, בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בקשירת קשר לביצוע פשע, ברישום כוזב במסמכי תאגיד, ובעבירות רבות נוספות. במסגרת הסדר טיעון נגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל. את הנפגעים הוא פיצה ב-8 מיליון שקל וב-2009 הוכרז פושט רגל.
כמה זמן באמת יישבו בכלא כל אלה? בקיזוז שליש על התנהגות טובה ירצו ויסמן ופרי פחות משבע שנים. יונה, שכנראה גם הוא יתנהג כראוי, יסתפק בפחות מחמש שנים. למעשה, ויסמן צפוי להשתחרר כבר בעוד פחות מארבע שנים - הוא יושב במעצר כבר יותר משלוש שנים, ונותרו לו פחות מארבע שנים לרצות. רק אתי אלון צפויה לכלות יותר מעשור מאחורי הסורגים בעקבות מעשיה.
בית המשפט: יש קורבנות עשירים ויש עניים
>> במשפט פלילי מקובל לא פעם שהעבריין מפצה את הקורבן. כך למשל, בועז יונה פיצה ב-8 מיליון שקל את נפגעי חפציבה. במקרה של גיא ויסמן פטר השופט עודד מודריק את העניין בפיסקה אחת שבה הבחין בין קורבן עשיר - משפחת המבורגר שמחזיקה בהראל - לקורבן עני.
לפי מודריק, "איני רואה מקום לקבוע פיצוי בגין נזקי חברת הראל. סוגיית הפיצוי היא נושא למשפט אזרחי שמתקיים, למיטב ידיעתי. התנהגות הנאשם כלפי החברה וכלפי בעל השליטה בה אינה צריכה לזכות אותו בפרס, אך העניין הזה אינו דומה לעניינם של קשיי יום שניזוקו בידי עבריין ושתביעת הפיצוי מידי העבריין היא עבורם משימה קשה ויקרה כדי לשאת בה".
בהראל בית השקעות סירבו להגיב לדברים.
עוד פחות מארבע שנים גיא ויסמן בחוץ
מאת עמית בן-ארויה
16.7.2010 / 7:00