>> קשה להאמין שבית חולים כללי בישראל 2010 יכול לשמש קופה רושמת עבור מנהליו, שחוגגים על חשבון קופתו המתרוקנת. אך עבור בית החולים הירושלמי הוותיק והקטן ביקור חולים, שבשנים האחרונות נאבק על חייו (ראו מסגרת), זוהי המציאות הכואבת.
תחקיר themarker חושף כיצד בבית החולים סידרו לעצמם מנהלים תנאים חלומיים ומשכורות נדיבות, בעוד שהם מטיפים לעובדים כי עליהם לקצץ בשכרם כדי להתייעל ולהציל את בית החולים.
השבוע פורסם ב-themarker כי בית החולים שוב בצרות: מנכ"ל בית החולים מוטי שטאובר, התפטר בזעם מתפקידו שנה לאחר שנבחר לתפקיד, הגירעון - בהיקף של 24 מיליון שקל לדברי שטאובר - הולך ותופח והעובדים התבשרו כי נראה ששוב יידרשו לוותר על תשלומים המגיעים להם לפי הסכם ההבראה שנחתם עמם לפני פחות משנה.
עבור העובדים זו לא היתה הפתעה: כבר חודשים שהם עדים לקרבות שמנהלים ביניהם מנהל בית החולים ויו"ר ההנהלה, להחלטות תמוהות המתקבלות בחדרי חדרים ולהמשך ההידרדרות של בית החולים שמנסה לשרוד כבר שנים.
מאז התפטרותו של שטאובר הפך יריבו המר, יו"ר בית החולים דודי זילברשלג, למנהל בפועל של המוסד. בשיחה עם themarker הוא מצהיר כי בימים אלה תתכנס ועדת איתור למציאת מנכ"ל חדש לבית החולים. בנוסף, "צפויים פיטורים משמעותיים במוסד בקרוב, לפי העיקרון של 'אחרון נכנס ראשון יוצא (lifo)'. אין לי ברירה אלא להיפרד מעובדי 'שמנת' שנכנסו למוסד בשנה האחרונה בחוזים אישיים, ולבטל כמה תוכניות גרנדיוזיות שנעשו בבית החולים". זילברשלג מתחייב כי "שום תוכנית הבראה לא תכלול פגיעה נוספת בשכר העובדים הקיימים".
האופטימיות: מנכ"ל חדש
לפני שנה הכל נראה אחרת: שטאובר, לשעבר בכיר בסורוקה ובלניאדו, נבחר על ידי ועדת איתור שבראשה עמד זילברשלג להיות האיש שיחלץ את בית החולים מהמצב הקשה שאליו נקלע. מיד לאחר בחירתו הצהיר זילברשלג כי שטאובר הוא "האיש הנכון בזמן הנכון להוביל את בית החולים ולהצעידו לתנופת שגשוג והתחדשות בשנים הבאות".
שטאובר הצליח להגדיל את הכנסות בית החולים בעיקר על ידי טיפוח וקידום תחום הלידות והצנתורים וחתם מול ההסתדרות הרפואית על הסכם קיבוצי שבמסגרתו יוחזרו לעובדים בהדרגה קיצוצי השכר שבוצעו במשכורותיהם ב-2009. בנוסף, שטאובר אף תיכנן לגייס קבוצת משקיעים שירכשו את בית החולים מארקדי גאידמק ויבנו בניין חדש, שישמש גם למסחר.
רבים מעובדי בית החולים האמינו כי שטאובר מצליח סוף-סוף היכן שקודמיו נכשלו. אלא שבמקביל להצלחות, נקט שטאובר צעדים שהגדילו באופן משמעותי גם את סעיף ההוצאות, ונראו לעובדים תמוהים ולא מוצדקים. כך, למשל, גייס עשרות רבות של עובדים חדשים לבית החולים, רבים מהם בחוזים אישיים ובשכר גבוה מזה המשולם ליתר העובדים במוסד. כך, למשל, שבעה רופאים בכירים גויסו במטרה לשמש מנהלי מחלקות ויחידות בבית החולים בחוזים אישיים אטרקטיביים. רוב המינויים האלה יצרו לא רק מרירות בקרב העובדים הקיימים, אלא גם כפל משכורות, שכן כמה מהרופאים שהוחלפו נשארו לעבוד בבית החולים.
אחד מהרופאים שחוו זאת על בשרם הוא ד"ר דוד דרמון, שהיה מנהל היחידה הנפרולוגית בבית החולים ועבד בו במשך 30 שנה. שטאובר גייס רופא מקפלן שהחליף אותו בתפקיד, ולדרמון הציע תפקיד אחר בבית החולים. "הוא הציב לי אולטימטום: או שאתה עובר לתפקיד אחר או שאתה לא נשאר פה", מספר דרמון, שהחליט להתפטר וכיום עובד בהדסה. "לא הבנתי את הצעדים שלו בבית החולים. ייתכן שהוא חשב שכל הרופאים הוותיקים היו שותפים לכישלון ושצריך להחליף אותם ברופאים חדשים, אבל אנחנו רואים שבית החולים הולך מדחי לדחי".
בנוסף, הקים שטאובר מחלקה לפסיכולוגיה רפואית שכוללת מנהל מחלקה וארבעה מתמחים שאף מבצעים כוננויות בתשלום - צעד תמוה, לטענת העובדים, בבית חולים קטן שבו בסך הכל 200 מיטות. לדברי גורמים בבית החולים, אמנם במגזר החרדי -שאותו משרת בית החולים - יש צורך במערך פסיכולוגי והמחלקה היתה אמורה להניב רווחים, אך כיום ברור כי מדובר בהשקעה גבוהה שלא לגמרי ברור אם ומתי תניב פירות לבית החולים.
במקביל, שידרג שטאובר את תנאי העבודה של כמה מנהלים בכירים במוסד שהיו מקורבים אליו, והעניק להם רכב שכור עם דלק על חשבון בית החולים - דבר שלא היה קיים בעבר ונראה פזרני למדי על רקע הקשיים התקציביים של בית החולים.
לדברי יו"ר ועד רופאי ביקור חולים, ד"ר אפי הלפרין, לא רק טובת בית החולים עמדה לנגד עיניו של שטאובר במינויים אלה, אלא גם רצון לבסס את מעמדו על ידי יצירת קבוצה של עובדים הנאמנים לו. זילברשלג טוען כי אין לו מושג כמה עובדים חדשים בדיוק גויסו על ידי שטאובר ומה גובה המשכורות וההטבות שקיבלו במסגרת החוזים האישיים. "על אף שחזרנו ודרשנו את הנתונים, שטאובר ואנשיו לא העבירו לנו אותם", אמר.
הפינוקים: העלאת שכר ונסיעות לחו"ל
גם שטאובר עצמו נהנה מתנאים מפנקים, ודאי יחסית לגירעון של בית החולים ולקיצוצים שחוו עובדי בית החולים בתקופה הזאת: הוא הרבה בנסיעות לחו"ל, בין השאר, לרוסיה לצורך פגישות עם גאידמק וכן לארה"ב ולאירופה לצורך גיוס תרומות. עם זאת, לטענת כל הגורמים בבית החולים - נסיעות אלה לא הניבו תרומות משמעותיות לבית החולים. לדברי בכיר בבית החלים, כאשר נשאל שטאובר היכן כספי התרומות המיוחלים, השיב כי דרושה "הבשלה" מצד התורמים.
מה שהרגיז במיוחד את העובדים היה הגילוי כי שטאובר דאג לעצמו להעלאה יפה בשכר: בפברואר, חודשים ספורים לאחר שנכנס לתפקיד בשכר של 45 אלף שקל בחודש, החליט הוועד המנהל של בית החולים להעלות את שכרו בכ-50% ל-65 אלף שקל, בכפוף לחוות דעת משפטית. חודש לאחר מכן חזר בו הוועד מההחלטה, אך שטאובר כבר אישר לעצמו את ההעלאה והחל לקבל את המשכורת המשודרגת. לדברי זילברשלג, כאשר נודע לוועד המנהל על צעדו החד-צדדי של שטאובר המנוגד להחלטת ההנהלה, הוא נדרש להחזיר את התוספת לקופת בית החולים.
עובדי בית החולים מתבוננים בנעשה בתסכול רב. לדברי הלפרין, "מה שמרגיז בסיפור הזה הוא לא בהכרח גובה השכר ששטאובר מרוויח בחודש, אלא העובדה שהעלאה עצמית זו ושאר ההטבות למקורבים בוצעו בדיוק בתקופה שבמשכורותיהם של כל שאר עובדי ביקור חולים בוצע קיצוץ רוחבי ניכר בטענה שקופת בית החולים ריקה".
במקביל לטענות על בזבוז כספים והסתרת מידע מההנהלה טוענים עובדים רבים בבית החולים כי סגנון הניהול של שטאובר היה כוחני ומזלזל וכי העימותים שיצר פגעו באווירה הטובה שהיתה כל השנים בבית החולים. "הוא היה מדבר בגסות נוראה לרופאים בכירים וותיקים, ממש נכנס בהם בכל הכוח, או מזלזל בהם ומשפיל אותם בפומבי", אומר בכיר בבית החולים. "פעם אחת הייתי עד לכך שהוא צעק על מנהל מחלקה מבוגר כי הוא 'ימחץ אותו'. האיש כמעט התעלף. זה גרם להרבה אנשים לחפש מקום עבודה אחר ופגע בבית החולים".
למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לא ניתן היה להשיג את תגובתו של שטאובר לדברים.
העננה: הכסף האבוד
יריבו הגדול של שטאובר בבית החולים הוא האיש שמינה אותו - זילברשלג, יו"ר עמותת ביקור חולים, איש ציבור חרדי שהיה בעבר מקורב לגאידמק ומונה לתפקיד על ידיו. זילברשלג הוא איש נעים הליכות, רהוט ומרשים המקובל על חרדים וחילונים כאחד. עם זאת, אין לו כל קשר או ניסיון עבר בתחום הבריאות או בניהול מערכות בריאות.
העננה הגדולה ביותר המרחפת מעל ראשו של זילברשלג, ובמידה רבה פוגעת בבית החולים, היא פרשה מתמשכת שנחקרת כבר יותר משנה על ידי רשם העמותות. במוקד הפרשה סכום של 1.6 מיליון שקל שהועבר מקופת ביקור חולים לחברת מפעל חיים בע"מ - ארגון שהקימו זילברשלג ואשתו, שעסק בסיוע לנזקקים ונקלע לקשיים. ההעברות הבעייתיות אושרו רק בדיעבד על ידי הוועד המנהל - צעד נוסף שמעלה תמיהות.
זילברשלג טוען כי הכסף הועבר לארגון שלו בימי גאידמק כדי להקים מיזם של גיוס תרומות לבית החולים באירופה ובארה"ב. המטרה, לטענתו, היתה לעקוף את התדמית השלילית של גאידמק שהקשתה על גיוס תרומות לבית החולים. לדבריו, נעשתה פעילות בעיקר בגרמניה, אך היא לא הניבה יותר מ-20 אלף יורו. בנוסף, היו תוכניות מעט תמוהות כמו משחק של בית"ר ירושלים בארה"ב, אך הן לא יצאו לפועל.
"ברור ששגיתי", אומר כיום זילברשלג, ומטיל את האחריות על יועצו הכלכלי, ש"לא הייתי צריך לשמוע בעצתו". הכסף שיצא מקופת בית החולים עדיין לא הוחזר והעניין עדיין נמצא בחקירת רשם העמותות. בינתיים, העביר זילברשלג את הבעלות על מפעל חיים בע"מ לאדם אחר, וויתר על כל מניותיו בחברה.
באחרונה פנו זילברשלג והבעלים החדשים להליך בוררות אצל דיין חרדי, שפסק כי על הבעלים החדשים להחזיר 960 אלף שקל מתוך הסכום לקופת בית החולים. הבעלים החדשים, שככל הנראה לא קיבל את פסק הבוררות, הגיש תביעה בבית הדין הרבני של העדה החרדית בירושלים נגד בית החולים, כביכול במטרה לממש את המיזם הכושל. לדברי עורך הדין שמייצג בית החולים בפרשה, יוסף בן דור, "בית החולים קיבל הזמנה לדיון בפני בית דין צדק אך בשלב זה בית החולים לא נדרש להתגונן מפני התביעה, בין היתר, מאחר שלא נמסרו לו פרטים מלאים בנוגע לטענות המופנות כלפיו".
הצ'ופר: ישיבות טלפוניות
במקביל לכהונתו כיו"ר, עוסק זילברשלג בפעילויות ענפות במגזר החרדי. הוא מוכר בציבור, למשל, כמי שהיה מעורב בפרשת האם המרעיבה וההפרדה בעמנואל. כמו כן, הוא בעל טור בעיתון חרדי, מייעץ לחברות שמעוניינות לפנות לקהל החרדי וחבר הנהלות של ארגונים כמו יד ושם וזק"א. בשנתיים האחרונות, מאז עזב את מפעל חיים הוא מנהל את ענייניו ממשרד הממוקם בבית החולים. לרשם העמותות הוגשה תלונה כי בכך חוסך זילברשלג דמי שכירות ומקבל על חשבון קופת בית החולים גם שירותי משרד מלאים.
זילברשלג אמר בתגובה: "הדברים לא ראויים להתייחסות. רוב זמני מוקדש לבית החולים ושאר פעילויותי אינן משרדיות כך שמדובר בטענה קטנונית".
במארס האחרון זכה זילברשלג לצ'ופר מחבריו בוועד המנהל: החברים קבעו פה אחד כי הוא "מקדיש את כל זמנו ומרצו לקידום בית החולים", ולכן הוחלט לאשר לו החזר הוצאות של 20 אלף שקל בחודש, רטרואקטיבית מתחילת השנה. לפי חוק העמותות, אגב, אסור ליו"ר לקבל שכר מעבר לתגמול נקודתי עבור השתתפות בישיבות. עוד קבעו החברים של זילברשלג באותה ישיבה כי הוא יזכה לעוזר בשכר של 7,000 שקל בחודש. לדברי זילברשלג, הוא לא מימש את שתי ההחלטות - לא קיבל את הסכום החודשי ולא שכר עוזר, "על אף שאני זקוק מאוד לעוזר". תחת זאת, הוא מקבל גמול יו"ר פעיל, כלומר סכום של כ-90 אלף שקל בשנה ב-2009-2010.
חברי הוועד מקפידים לתגמל גם את עצמם בעין יפה: על אף שחוק העמותות מאפשר לתגמל דירקטורים על 12 ישיבות בשנה לכל היותר, החליטו חברי הוועד המנהל של בית החולים לתגמל את עצמם עבור 30 ישיבות בשנה תמורת 1,200 שקל לישיבה - 36 אלף שקל בסך הכל. זילברשלג טוען כי מדובר ב-18 ישיבות בשנה בלבד וכי בתקופה האחרונה חברי הוועד מקדישים מאמצים רבים לשיקום בית החולים, אך הפרוטוקול מוכיח כי חברי הוועד אישרו לעצמם תוספת של 18 ישיבות על 12 הישיבות המקוריות.
וזה עוד לא הכל: הוועד אישר כי חבר ועד שלא יגיע פיסית לישיבה יוכל להשתתף בה טלפונית ולקבל על כך תשלום מלא. לטענת זילברשלג, גם סעיף זה מעולם לא מומש.
בקטע מתוך פרוטוקול ישיבת הנהלת בית החולים שהגיע לידי themarker, מצהיר אחד מחברי הוועד המתגורר בתל אביב כי אם לא יממנו לו שהייה בבית מלון הוא לא ישתתף בישיבות בירושלים. "אני היחיד שמבין כיצד מתנהל בית חולים ורוצה לעזור לכם. לא יהיה תשלום של בית מלון - אני לא אופיע יותר", הוא מזהיר את חבריו, שבמקרה זה דווקא לא מקבלים את הדרישה.
למעט חבר אחד, שעמד בעבר בראש קרן המחקרים של איכילוב ופרש לגמלאות לפני עשור, לאיש מחברי הוועד אין ניסיון ממשי בניהול מערכות בריאות. רובם המכריע דתיים וחרדים, כולל בכירים בעולם החרדי. אחד מחברי הוועד, אלי שמחיוף, חבר מועצת העיר ירושלים מטעם ש"ס, נעצר באחרונה לחקירה בפרשת הולילנד. חבר נוסף הוא הרב שלמה פפנהיים, חבר הנהלת העדה החרדית ובכיר בחסידות תולדות אהרון.
"כבר לפני כמה חודשים פנינו ליו"ר העמותה וביקשנו ממנו לצרף לוועד המנהל גם אנשי מקצוע וגם אנשי ציבור מוכרים, וזאת כדי לייעל את תפעולו של בית החולים ולשפר את תדמיתו, וכן לאפשר לנו לשלוח משקיפים מטעמנו לישיבות שמקיימת העמותה", אומר יו"ר רופאי בית החולים, הלפרין. "זילברשלג אמנם הבטיח לנו שכך יעשה, אבל הבטחה זו לא קוימה עד כה".
זילברשלג מודה כי הבטיח ולא קיים, אך מאשים בכך את שטאובר, שסירב לטענתו לצרף חברים חדשים. "השבוע כבר צירפנו שני משקיפים מקרב רופאי בית החולים", הוא אומר, ומוסיף כי לוועד המנהל נוספו גם שני חברים קבועים חדשים בעלי רקע מקצועי עסקי וניהולי.
האוליגרך: גאידמק עדיין בתמונה
גם "רוחו" של גאידמק עדיין מרחפת מעל בית החולים. גאידמק היה זה שהציל את בית החולים בסיבוב הקודם ורכש אותו כעסק חי תמורת 32 מיליון דולר. ירח הדבש הזה נמשך לא יותר משנה: בנובמבר 2008 הובס גאידמק בבחירות, נכשל בעסקיו, עזב את הארץ והפסיק להזרים כספים לבית החולים - דבר שאיים להוביל להתמוטטות נוספת ונפתר באמצעות תוכנית חירום שכללה קיצוץ חד בשכר העובדים.
כיום נמצאים כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) של ישראל וגאידמק בעימות משפטי שמקשה על הנהלת בית החולים לשקם ולשדרג את המוסד: בבסיס הסכסוך ארבעה מבנים שבהם שוכן בית החולים, אותם רכש גאידמק. כנ"ר דורש להשתלט עליהם בטענה כי גאידמק התחייב להעבירם לרשות בית החולים ולא עשה זאת. גאידמק, לעומת זאת, מתנגד לכך נחרצות, ובאחרונה אף הגיש תביעה נגד עמותת ביקור חולים באמצעות עורך דינו ישראל שלו, לשלם לו דמי שכירות עבור השימוש בנכסי בית החולים בסכום של 175 אלף דולר בחודש, רטרואקטיבית מתחילת 2008. בסך הכל הוא תובע 5.25 מיליון דולר, לא כולל מע"מ, עד למועד הגשת התביעה במאי השנה.
גאידמק רחוק מלהיות האיש הרע בסיפור הזה. למעשה, אלמלא רכש את ביקור חולים סביר להניח שכיום לא היה קיים שם בית חולים שמשרת אוכלוסייה גדולה ומעסיק מאות עובדים. בזכותו גם קיבלו מאות גמלאי בית החולים את מרבית כספי הפנסיה שלהם שנשדדו על ידי ההנהלה הקודמת של בית החולים והמדינה לא מצאה להם פתרון במשך שנים ארוכות. ואולם, תביעתו לקבלת מיליוני שקלים מבית החולים מאיימת על יציבות המוסד והסכסוך עצמו מקשה על מנהליו לפתח אותו לכיוונים חדשים.
לדברי זילברשלג, מתקיים עם גאידמק משא ומתן מתקדם ובקרוב צפוי העניין להיפתר.
הסכסוך: על גבי העובדים
בחודשים האחרונים עלו היחסים בין זילברשלג לשטאובר על שרטון, והם ניהלו ביניהם מאבק מר המלווה במחנות מקרב עובדי בית החולים ובחילופי האשמות קשים, סביב השאלה מי אשם במצבו המידרדר של בית החולים. נכון לעכשיו, ידו של זילברשלג על העליונה: באחרונה הוצא אחד ממקורביו הבכירים של שטאובר, עובד בכיר בבית החולים, לחופשה כפויה עקב האשמות כי הטריד מינית שלוש עובדות. מיד לאחר מכן התפטר שטאובר מתפקידו על רקע הגירעון ופרשת ההטרדה המינית.
זילברשלג מתאר תקופה ארוכה שבה שטאובר "לא ראה את עצמו כפוף לוועד המנהל, לא דיווח, לא התייעץ - פעל סולו". את גרסתו של שטאובר לא נוכל להציג, כאמור, שכן הוא לא השיב לפניותינו.
שאר עובדי בית החולים שאינם קשורים לאף אחד מהמחנות מביטים במתרחש בייאוש: "אנחנו מרגישים כמי שנמצאים בין שני צדדים, שמחפשים כל הזמן דרכים יצירתיות כדי לחיות על חשבוננו", אומר אחד הרופאים במוסד ל-themarker. "המריבות ביניהם לא נובעות מרצונו של צד כזה או אחר לקדם את בית החולים, כפי שהם מרבים לטעון, אלא מרצונו של כל צד לקחת לעצמו נתח יותר גדול מכיסו של כל אחת ואחד מאתנו".
החקירה: לוקחים את הזמן
ואיפה רשויות אכיפת החוק בכל הסיפור הסבוך הזה? ובכן, מתברר כי הן מעורבות, אך לוקחות את הזמן. ברשם העמותות מתנהלת חקירה בעניין עמותת ביקור חולים כבר יותר משנה, שבמסגרתה נחקרת בעיקר פרשת העברתם של 1.6 מיליון שקל מקופת בית החולים לחברת מפעל חיים בע"מ הקשורה לזילברלשג, ובאחרונה נוספו גם תלונות על ההתנהלות הבעייתית של הוועד המנהל של העמותה.
עבור בית החולים, כל יום שעובר ללא התקדמות בחקירה הוא קריטי: החקירה מעכבת מטבע הדברים את קבלת אישור ניהול תקין לעמותה, עיכוב קריטי ביותר, שכן בלי האישור העמותה לא יכולה לקבל כל תמיכה מהממשלה, וחמור מכך מבחינתה - לא יכולה לקבל תרומות פטורות ממס. "יש הרבה תורמים שמוכנים מחר בבוקר לתרום סכומים נאים ביותר לבית החולים, אבל פשוט לא יכולים", אומר בכיר הקשור לבית החולים. "הכסף הזה היה יכול להיות אוויר לנשימה עבור בית החולים ועובדיו".
עובדים בבית החולים, התולים תקוות רבות בחקירת רשם העמותות, נמצאים על סף ייאוש. "מוזר מאוד שאף שחלפה כבר יותר משנה וחצי מאז שהוגשה לרשם העמותות תלונה כנגד התנהלותו החריגה של זילברשלג, יו"ר העמותה, הבירור עדיין לא הושלם", אומר הלפרין.
מרשם העמותות נמסר בתגובה: "עמותת ביקור חולים היא עמותה חדשה שהוקמה לפני כשנתיים וחצי. לעמותה החדשה לא ניתן עד היום אישור ניהול תקין, תחילה בהתאם למדיניות הקיימת של אי מתן אישור ניהול תקין לעמותה בשנתיים הראשונות לפעילותה, ובהמשך עקב תלונות חמורות שהגיעו באשר להתנהלות העמותה והעומד בראשה (זילברשלג - רל"ג). התלונות האמורות נבדקות במהירות וביעילות על ידי רשם העמותות, כאשר למרבה הצער, מי שמעכב את המשך הבדיקה הם דווקא הפועלים מטעם העמותה שאינם משתפים פעולה כנדרש, ומעכבים העברת מסמכים ומידע שנדרש מהם".
זילברשלג, בתגובה, זועם: "לא היה מסמך שרשם העמותות ביקש ולא קיבל ממני. יש כספים שמעוכבים משום שאין לנו אישור ניהול תקין, ורשם העמותות חייב לסיים את החקירה ולהעניק לנו את האישור. אם הוא לא יעשה זאת - אעתור לבג"צ".
מה יעלה בגורל המוסד הירושלמי הוותיק המעסיק קרוב ל-1,000 עובדים ומעניק טיפול לאוכלוסייה גדולה? לדברי עו"ד דקלה סיטי מההסתדרות הרפואית, המלווה את ניסיונות השיקום של בית החולים, "המצב לא פשוט ויש חשש אמיתי ליציבות הכלכלית של בית החולים, אבל כבר עברנו עם בית החולים זעזועים קשים בעבר ועמדנו בהם. אם בית החולים ייסגר זו תהיה הפעם הראשונה שבית חולים כללי בישראל נסגר ועובדיו הולכים הביתה. זה יהיה עצוב מאוד".
בא לחלץ - והגדיל את הגירעון
>> עובדי ביקור חולים כבר מורגלים לדרמות, למשברים ולפרשיות הנקשרות בשמו של בית החולים הקטן שלהם. בשנים האחרונות לא היה להם רגע שקט. לפני שלוש שנים, לאחר תקופה ארוכה שבה היה בית החולים תחת כינוס נכסים, הגיע המושיע שחיכו לו: האוליגרך ארקדי גאידמק, שבאותה תקופה היה בשיא כוחו וניסה לבסס את מעמדו בירושלים, רכש את בית החולים בתנאים חלומיים, ושילם עבורו 32 מיליון דולר, התחייב לשמור אותו כעסק חי במשך חמש שנים לפחות, ולא פיטר אפילו עובד אחד.
האופוריה הזאת לא נמשכה זמן רב: פחות משנה לאחר מכן התרסק גאידמק בעסקים, הושפל במרוץ שלו לעיריית ירושלים, ועזב את הארץ. הוא גם עצר את כל תמיכתו הכלכלית בבית החולים. באותה תקופה עמד שוב בית החולים על סף פירוק וסגירה, אך בסופו של דבר, בעזרת הלוואות מהעובדים, גובשה תוכנית הבראה ומוטי שטאובר גויס לתפקיד המנכ"ל בתקווה כי יוציא את בית החולים מהבוץ. בשבוע שעבר, לאחר פחות משנה של שקט יחסי, בישר שטאובר להנהלה כי בית החולים יסיים את השנה בגירעון עצום של 24 מיליון שקל, והתפטר מתפקידו.
מחלקת המזומנים של ביקור חולים
מאת רוני לינדר-גנץ
16.7.2010 / 7:00