"מאות מיליארדי שקלים יישפכו לשוק הפנסיוני - זה מעורר אופטימיות"

>> "כשמסתכלים על התחייבויות הענק שיש לשוק הפנסיוני הסגור, כמו קרנות הפנסיה הוותיקות והפנסיה התקציבית, אפשר להרגיש מה יהיה בעתיד בשוק הפנסיה הפרטי כשכל האוכלוסיות האלו יתחלפו באוכלוסייה חדשה. מדובר כאן על מאות מיליארדי שקלים שאמורים להישפך בשנים הקרובות לשוק הפנסיוני. זה צריך לעורר המון אופטימיות אצל כל מי שעוסק בתחום", כך אמר בשבוע שעבר ניר כהן, ראש מטה הנהלה וסמנכ"ל בכיר בחברת הביטוח הראל ומי שהיה בעבר המשנה לממונה על שוק ההון והביטוח.

את הדברים אמר כהן בכינוס עדיף, שנערך בשיתוף עם בית הספר לכלכלה של המסלול האקדמי המכללה למינהל. לדבריו, ההתחייבויות בפנסיה התקציבית מגיעות לסכום אדיר של 500 מיליארד שקל, על אף שבשנים האחרונות הופסקה הפנסיה התקציבית בישראל. הצבא היה האחרון שעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, והוא עשה זאת ב-2004. בקרנות הפנסיה הוותיקות מגיעות ההתחייבויות ל-260 מיליארד שקל, כשגם הן סגורות כבר למצטרפים חדשים מאז 95'. "זה שוק שלם שעדיין לא אצלנו", אמר כהן.



בהמשך פנה כהן לדבר על ענף הגמל וציין כי למרות הרגולציה המאפשרת הפיכת קופת גמל לקופה משלמת קצבה, קופות הגמל מצויות בנחיתות גדולה בתחרות מול המוצרים הפנסיוניים האחרים. "לחברות הביטוח, ששולטות בשוק ביטוחי המנהלים והפנסיה, אין מוטיווציה להפוך את הגמל למוצר לגיטימי מתחרה לפנסיה וביטוחי המנהלים. גם ליועצים בבנק אין מוטיווציה לשווק את המוצר הזה כשמדברים על עמלת הפצה של 0.25%", ציין כהן.



לדברי כהן, בתי השקעות, שהחיסכון ארוך הטווח בהם מבוסס על הגמל כמו פסגות ודש איפקס, נלחמים את מלחמת חייהם כדי שהגמל ישרוד. זאת עד שהם יצברו יכולת במוצרים האחרים. הוא ציין כי "רוב השחקנים בשוק חיים היטב עם המצב הקיים והיו שמחים אם הדיבורים על קופה משלמת קצבה יישארו בסוף לדפי ההיסטוריה".



על קרנות הפנסיה, שבעבר חברות הביטוח ראו בהן מוצר מתחרה לשוק ביטוחי החיים, אמר כהן: "כיום חברות הביטוח רואות בו עוגן אסטרטגי וניתן לראות שגם הסוכנים נכנסים יותר לתחום".



המוצר האחרון שאליו התייחס כהן הוא קרן ההשתלמות: "לא היתה ממשלה שלא ניסתה לגעת בקרנות ההשתלמות. כשהיא ניסתה לבטל את הטבת המס הניתנת בהן, היא קיבלה כווייה והתקפלה", הוא אמר. כהן טען כי עקב אכילס של קרנות ההשתלמות כיום הוא המעסיקים שנרתעים מלתת אותן לעובדים: "יש כאן במצב הזה אפליה, היות שהטבת המס של המדינה אינה מגיעה לכל העובדים והיא תלויה ברצון המעסיק".



"הזמן פועל לרעתנו"



"הזמן פועל לרעתנו כאן. ככל שחולף הזמן האג"ח המיועדות יוצאות מהתיקים והפיזור בתיקים הולך וקטן", אמר שמואל זלוטניק, ראש מערך ייעוץ ההשקעות בבנק לאומי, בכינוס. זלוטניק דיבר על שיקולי טווח ארוך בהשקעות של הגופים המוסדיים בישראל. "לדבריו, על אף שעצם ההשקעה לטווח ארוך מולידה תשואה גבוהה יותר מאסטרטגיית השקעה קצרת טווח, המחליפה את הנכסים בתיק בתדירות גבוהה, גם במקרה זה ניתן למקסם את התשואה. זאת באמצעות הגדלת מרכיב הנכסים הלא סחירים (כמו השקעה בתשתיות, נדל"ן והלוואות) בתיק.



"כיום שיעור הנכסים הלא סחירים בהשקעות המוסדיים מסתכם ב-49% מהתיקים, בעיקר בשל האג"ח המיועדות שהנפיקה המדינה. בנטרולן שיעור הנכסים הלא סחירים מסתכם ב-20%. ואולם ככל שחולף הזמן יוצאות יותר ויותר אג"ח מיועדות מהתיקים והפיזור בהם קטן".



לדברי זלוטניק, גורם נוסף שמשפיע על מקסום התשואה בטווח הארוך הוא החשיפה לחו"ל: "כשפונים לחו"ל מרוויחים גם את הפיזור הגיאוגרפי וגם חשיפה לתחומים אחרים שאין בישראל". זלוטניק ציין כי על אף שבשנים האחרונות ניכרת מגמה של גידול בשיעור החשיפה לחו"ל - ב-2002 הוסרה המגבלה על שיעור ההשקעה בחו"ל והמיסוי העודף שהיה על השקעות כאלה - עדיין החשיפה לחו"ל בתיקי המוסדיים נמוכה מזו הנהוגה בעולם".



מנהל השקעות נוסף שדיבר בכינוס היה גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי של אקסלנס, שאמר כי הוא "אופטימי לגבי שוק המניות", בעיקר בשל רמות הנזילות הגבוהות, שיכריעו את הכף בסוף לטובת הזרמה של עוד כספים לשוק המניות. "למרבה האירוניה כיום דווקא שוק המניות יותר זול ופחות מסוכן משוק האג"ח", ציין גילי כהן.



עם זאת, כהן מעלה חשש גדול מהצפוי בשוק האג"ח, ומציין כי כל מה שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות הולך להשתנות בקרוב עם החזרה לריביות גבוהות. "אנחנו נמצאים בישורת האחרונה לקראת גל של העלאות ריבית בידי בנק ישראל. שאיש לא יחשוב שהוא יוכל לתזמן את זה. יהיה מאוד קשה אז לשמור על הערך הריאלי של הכסף", טען גילי כהן.



לגבי ארה"ב, טען כהן, כי הירידה בצריכה כיום היא לא יותר מאתנחתא קומית לקראת גל הצריכה הבא שיגיע בקרוב. לדבריו, "תמצית המערכת הכלכלית כרגע זה לייצר לנו הצרכנים תחושת אמון במערכת כדי שנוכל לצאת לקניון ולקנות. זה כל המאמץ כרגע".



מלכודת הטווח הקצר



"כמנהלי השקעות כבר הרבה זמן אנחנו נמצאים בבעיה איך מייצרים תשואה סבירה בקופות הגמל. הריבית נמוכה ואנחנו במלכודת הטווח הקצר בניהול נכסים ארוכי טווח", פתחה חגית ציטיאט לוין, מנכ"לית הגמל בהראל, את דבריה בכינוס עדיף.



לדברי ציטיאט לוין, מנהלי השקעות של מוצרים פנסיוניים צריכים להימנע משיקולי טווח קצר ולנצל את יתרון הגודל שלהם בהשקעות ארוכות טווח. זאת באמצעות השקעות בנדל"ן מניב ועסקות אשראי, שהתשואה בהן גבוהה יותר מהתשואה הממוצעת בהשקעות בבורסה. לדבריה, "בעבר היו הזדמנויות לעסקות כאלה וכדי לנצל אותן ויתרנו על חלק מהאג"ח המיועדות שהיו לנו בתיקים. השתמשנו בכסף להשקעות עם אותה רמת סיכון ותשואה גבוהה יותר".



ציטיאט לוין סיפרה כי בפגישה שהיתה לה באחרונה באוצר, היא הציעה לכלול תחת שמות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות נתונים המעידים מיידית על הסיכון של הקופות, כפי שנהוג כיום בקרנות נאמנות. "כמה סוכנים טרחו לבדוק את מדיניות ההשקעה של כל קופת גמל שהם משווקים?", שאלה ציטיאט לוין.