פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בתי חולים ממשלתיים: עושים רפואה וגם כסף

      בתי החולים הכניסו ב-2009 כ-130 מיליון שקל מפעילות מסחרית כגון מלוניות, חניונים, מסעדות ומרכזים עסקיים. עגלת קפה אחת יכולה להגיע למחזור של מיליון שקל בשנה

      בתי החולים המשלתיים הכניסו ב-2009 130 מיליון שקל מפעילות מסחרית שאינה קשורה בפעילות הרפואית, כמו: הפעלת חניונים, מלוניות, עגלות קפה והשכרת מרכזי מסחר ושטחים לשימושים שונים בבתי החולים. כך עולה מנתונים של חשבות משרד הבריאות שיוצגו מחר במסגרת כנס משותף של BDO זיו האפט, משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית, שיעסוק בין היתר בפיתוח עסקי בבתי חולים.

      בשנים האחרונות מגדילים בתי החולים, הנאבקים כדי לשמור על איזון, את הפעילות העסקית שלהם, המשמשת מנוע ליצירת הכנסות נוספות. הפוטנציאל הכלכלי לא מבוטל: הקהל שמגיע מבלה במקום שעות רבות, בתי החולים במקרים רבים מרוחקים ממרכזי מסחר ובילוי, וקיימת בהם תחלופה של אנשים לאורך כל היום ובכל השנה. בנוסף אלפי העובדים מהווים גם הם כוח קנייה משמעותי.

      דוגמה קלאסית היא עגלות קפה. עגלת הקפה הקטנה מופעלת על ידי עובד אחד או שניים, מוכרת מאות כוסות קפה, מאפים וכריכים ביום, ומגיעה להיקף פעילות של בית קפה בינוני עם מחזור הכנסות שנתי של עד מיליון שקל, כך עולה מסקירה שהוכנה ב-BDO. ההוצאות מינימליות, מכיוון שתפעול העגלה נשען על תשתיות זמינות של בית החולים כמו שטח, מזגן, ניקיון מרכזי, מקומות ישיבה ותנועה ערה של מבקרים ועובדים.

      לפיכך, בתי חולים רבים משקיעים בפעילות עסקית בשטחם - מעגלות הקפה ועד הקמת מרכזים מסחריים שלמים הכוללים מגוון חנויות, מסעדות, בתי קפה, סניפי רשתות הפארם ושירותים נלווים כמו מספרות, סניפי דואר ובנקים. מרכזי קניות פועלים כיום באיכילוב בתל אביב, בשיבא בתל השומר, באסף הרופא בצריפין, בהדסה עין כרם בירושלים, ברמב"ם בחיפה, בוולפסון בחולון ובבית החולים הגליל המערבי בנהריה.

      "הפעילות העסקית מעניקה חופש"

      בנוסף, משקיעים בתי החולים בשירותי אירוח (מלוניות), הן למאושפזים הנדרשים לרמת השגחה נמוכה יחסית (יולדות, מתאוששים לאחר ניתוח) והן לבני משפחותיהם של מטופלים הדורשים ליווי צמוד (ילדים, קשישים, יולדות). מתקני אירוח כאלה פועלים בשיבא בתל השומר, באיכילוב בתל אביב, בהדסה עין כרם בירושלים, באסף הרופא בצריפין ובבלינסון בפתח תקוה.

      לדברי רו"ח ניצן ויסמן, שותף ב-BDO, "ההכנסות של בתי החולים מהפעילות העסקית נותנות להם דרגות חופש שבהן הם יכולים להשתמש כרצונם: להשקעות, לציוד או למחקרים". לדבריו, מבחינת בתי החולים המרכזים המסחריים הם מקור ליצירת מזומנים כמעט ללא השקעה: הבנייה מתבצעת על ידי יזמים חיצוניים, בית החולים נהנה מדמי שכירות או תמלוגים, ולעתים מיושמת שיטת B.O.T, שבה היזם מממן את הבנייה תמורת זכות תפעול הפרויקט לאורך שנים. "זה משתלם מאוד גם לעסקים: בית חולים מביא לעסקה את הטראפיק העצום שיש בו, וכן יתרון של תשתיות זמינות. המגזר העסקי מביא את הידע - איך מנהלים את הפעילות העסקית. זו ההתמחות שלו", אומר ויסמן.

      הפעילות העסקית בבתי החולים מעלה שאלות שונות כמו הפיקוח על מחירי המוצרים שנמכרים לקהל המבקרים שמהווה במידה רבה "קהל שבוי" ועל מחירי החניונים, וכן שאלות על הגבול הדק בין פעילות עסקית לגיטימית לבין פעילות פרטית בבית חולים ציבורי. כך, למשל, נשמעות לא מעט טענות על אשפוז היולדות במלוניות, המהווה מעין שירות רפואי פרטי בתוך בית חולים ציבורי.

      מכל מקום, ויסמן סבור כי הפוטנציאל המסחרי רחוק ממיצוי: "בתי החולים יכולים לעשות עוד הרבה עבודה בתחום, למשל לגבש תוכניות עסקיות נפרדות לכל בית חולים או להקים חברה כלכלית שתעסוק בפיתוח עסקי ותתמחה בכך".