>> בשנה הראשונה ללימודי המשפטים, כשהיו בני 24, קיבלו עופר פירט ובועז וילנסקי החלטה להקים ביחד משרד עורכי דין. שניהם בוגרי קורס חובלים שהכירו בצבא והשתחררו בדרגת סרן, יצאו לטיולים במזרח הרחוק ובדרום אמריקה וחזרו ללימודים באוניברסיטת תל אביב. "קבענו בינינו שכל אחד יילך להתמחות במשרד הכי גדול שהוא יכול, במטרה לקבל יסודות מקצועיים במשרד מוביל. אחרי שנתיים כעורכי דין שכירים הקמנו משרד שהתמחה בליטיגציה", מספר פירט על התהליך שהוביל להקמת המשרד ב-2001.
במטרה להתרחב לתחום המסחרי, התמזג ב-2006 משרדם עם משרד של שני עורכי דין קצינים אחרים - אודי כנעני, יוצא יחידה מובחרת בחיל הים וארז מזרחי, קצין מודיעין בחטיבת הנח"ל. כיום ארבעת השותפים הקרביים, שהחברות האמיצה ביניהם היא הבסיס המוצק למשרד, עומדים בראש משרד שמונה 22 עורכי דין. המשרד מייצג חברות ענק כמו ליוורמור של נועם לניר, קרסנט הייטס של סאני קאהן, קבוצת צביקה בארנבוים וסטארט-אפים נחשקים כמו סולוטו, הזוכה האחרונה בתחרות של בלוג הטכנולוגיה המוערך, טק קראנץ'.
עושים תחקיר אירוע
העדות המרכזית לעבר הימי של שלושה מהשותפים היא שני אקווריומים המקשטים את קיר חדר הישיבות. אבל הרקע הצבאי של השותפים מלווה אותם גם לכל אורך ההליך המשפטי. "בגלל הרקע מחובלים נדיר מאוד שנופתע בבית המשפט, כי חינכו אותנו תמיד לעשות 'ביום אויב'. לפני כל דיון אנחנו מתכוננים בסימולציות של מקרים ותגובות של שני הצדדים", מספר פירט. בנוסף, בתום כל דיון בבית המשפט נערך תחקיר אירוע.
"אנחנו הולכים לאכול יחד ארוחת צהריים לאחר הדיון, שבמהלכה מבוצע התחקיר, בשיתוף המתמחים, עורך הדין השכיר והשותף שמוביל את התיק. לדברי פירט, "הדגש הוא על מה לא היה טוב. דיון בבית משפט הוא דינמי ומערב כמה גורמים: עורכי הדין שלנו, עו"ד מצוין של הצד השני ושופט שהוא לא תמיד מצוין. יכול להיות תיק מורכב מאוד ששופט ייתפס בו לנקודה אזוטרית לחלוטין, ואם לא חשבת עליה - אתה מופתע. תוצאה גרועה נובעת מהפתעה. בתחקיר אנחנו מנסים לברר אם כל ההפתעות היו צפויות, אם יכולנו להתכונן טוב יותר ומהן הנקודות החלשות שצריך לחשוב עליהן שוב".
בתור ארבעה שותפים צעירים יחסית, הצלחתם יפה. מה הסוד?
פירט: "לא פחדנו. אנחנו ארבעה חברים ויצרנו שותפות שווה, שבה אף אחד לא בדק מה החבילה שהשני מביא. יש לנו הערכה מקצועית אדירה אחד כלפי השני וזה עוזר לנו בהתייעצויות. אם אני מנהל תיק ליטיגציה סבוך, הידיעה שבצד המסחרי יש לי חברים במשרד עם ידע עצום עוזרת לי לקדם תוצאות בתיק - אם זה ברמה של ניתוח ובחירת אסטרטגיה, בניהול ההליך או איך לסגור את המחלוקת בפשרה או הסדר. בנוסף, עו"ד רוני ברקמן שאצלו גדלתי, עזר לנו והתנהג בצורה מדהימה כשהיינו עצמאים צעירים. הוא ישב אתי ודאג שלקוחות שהיו שלו יעברו לעבוד איתי. משם לקוח מרוצה הביא את הלקוח הבא".
כנעני: "הסוד הוא להיות מקצועי ולתת שירות מצוין. יש בארץ 30-40 משרדים שנותנים איכות מצוינת, אם אתה מגיע לעורך הדין הנכון. אבל במשרדים גדולים אתה לא תמיד מגיע לעורך דין הנכון. אנחנו מעורבים מאוד בטיפול ולא נהפך למפעל. במלוא הכבוד למשרדים הגדולים - אנחנו שונים באופי. אני עובד במשרד של חברים".
המורכבות שבניירות ערך
לפני כחודשיים הגיש המשרד בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי, בשם מחזיק אג"ח מסדרה א' של חפציבה חופים. התביעה מגוללת את השיטה שלפיה כביכול העניק הבנק לבועז יונה הלוואות עתק ללא בטוחות ראויות, תוך ערבוב בין חברות שונות של יונה. התביעה ייחודית בכך שהיא מוגשת בתחום ניירות ערך, תחום שמספר התביעות הייצוגיות בו אינו רב יחסית לתביעות הרבות שמוגשות בעניינים צרכניים.
מדוע לדעתכם הגופים המוסדיים נמנעים מלהגיש תביעות בתחום ניירות ערך?
וילנסקי: "ניירות ערך הוא תחום מורכב ואפוף אינטרסים יחסית לתחומים צרכניים. כשגוף מוסדי שוקל אם להגיש תביעה ייצוגית הוא כנראה שוקל אינטרסים שונים, וייתכן שהגופים האלה לא בנויים לזה. קיימים אינטרסים של המשך עבודה מול הגופים הנתבעים והמשך עבודה בעתיד של מנהלי הגוף המוסדי בגוף הנתבע. בנוסף, כדי להגיש תביעה ייצוגית צריך להקדיש לה משאבים ניהוליים, שבאים על חשבון זמן לדברים אחרים, ולא נראה שזה בראש מעייניהם".
פירט: "התביעות בתחום ניירות ערך הן סבוכות בוויכוח אם הנתבעים פעלו נכון או לא. גם במישור הנזק קשה לייחס את הנזק לפעילות בשוק ההון. רק במקרים קיצוניים נמצא את עצמנו מגישים תביעה כזו".
האם לדעתכם רשות ניירות ערך צריכה לעודד הגשת תביעות ייצוגיות בדרכים נוספות פרט להשתתפות במימון התביעה?
וילנסקי: "תפקיד הרשות הוא לא ליזום תביעות ייצוגיות. יש לה כלי חקירה שהיא יודעת להפעיל מצוין כשהיא רוצה. הכלים שלה הם פליליים וזה מפחיד מספיק את הגופים. החקירה היא לכשעצמה עונש. פתיחת חקירה מתפרסמת בציבור, וזה בפני עצמו יכול להיות טריגר להגשת תביעות, כפי שקרה לא פעם. הרשות יכולה לעזור בכך שהיא חוקרת יותר ומציפה את האפשרות להגיש תביעות ייצוגיות. השירות הטוב ביותר שהיא יכולה לתת לאזרח הוא אכיפה. אני לא שומע על המון מקרים שבהם נפתחה חקירת רשות והתגלה משהו, והתחושה היא שיכולות להיות יותר חקירות".
בררנים בבחירת התיקים
אז איך ארבעה שותפים צעירים יחסית מגייסים לקוחות למשרדם הצומח? לפי השותפים, ההתרחבות מתרחשת מעצמה, בעיקר בסיוע לקוחות מרוצים. "מבחינתו הדרך העיקרית לגיוס לקוחות היא המלצות של לקוחות שלנו לחבריהם או אנשים שייצגנו את הצד השני שמולם, שהתרשמו וחזרו אלינו כלקוחות", מספר כנעני. "לדוגמה, ייצגנו את קרדן בהשקעה בחברת יוניסל, ומיד לאחר מכן יו"ר דירקטוריון קרדן אמר שבפעם הבאה נהיה בצד שלו, ומאז קרדן עובדים אתנו".
דוגמה ללקוח שהגיע דרך המלצות של לקוחות הוא נועם לניר, שמנהל עסקיו רוני בראון הביא אותו למשרד כלקוח לפני כארבע שנים. במשרד מסרבים להתייחס לעסקיו של לניר ולהפסדים הכבדים שנגרמו לו כתוצאה מהשקעה כושלת בחברת הנדל"ן אטלס.
לדברי כנעני, "נועם מפוקס כרגע בחברת התוכנה בבילון ובתחום הרפואי שהוא משקיע בו. הוא עושה דברים יפים מאוד". פירט מוסיף כי "הוא הציע לנו להיכנס כשותפים בבבילון, אבל החלטנו שלא נכון לנו להיכנס יחד עם קבוצה גדולה מאוד של אנשים. המוכרים בעסקה, שותפות קרדן תקשורת ופורמולה, הם לקוחות שלנו. נועם פנה אלינו לאחר שמתווך הציע לו לרכוש את החברה, וקיבלנו אישור מהצד השני לייצג מולם. ההיכרות שלנו עם הצדדים עזרה, כי זו היתה עסקה מורכבת מאוד".
פירט: "אנחנו משתדלים להיות בררנים בתיקים שאנחנו לוקחים. לא אטפל בכל לקוח שמגיע. התיק צריך להיות מעניין במישור הכלכלי והמקצועי. אנחנו בונים על כך ששותף בכיר מעורב בכל התיקים שהמשרד מטפל בהם. הזמן שלי מוגבל ואם לא אהיה בררן אטביע את עצמי. נכון להיום, לא מעט פעמים אני שומע לקוח וממליץ לו על משרד אחר. תיק בהיקף של 2-3 מיליון שקל שלא ישבה את לבי - אעביר למשרד אחר".
כנעני: "אנחנו לא רוצים להגיע למצב שלקוח מנהל תיק על מיליון או 2 מיליון שקל ונדרש לשלם שכר טרחה גבוה עבור ליטיגציה ארוכה, שהיא הליך יקר. זה מתכון בטוח לבעייתיות בין המחויבות שלנו לתת שירות מיטבי ללקוח, לרצון של הלקוח בתיקים כאלה לחסוך בשכר טרחה".
אילו טיפים אתם יכולים לתת לעורכי דין צעירים שרוצים לפתוח משרד עצמאי?
פירט: "ללמוד במשרד גדול, לתת את הנשמה, לא לוותר בסנטימטר על המקצועיות ולחשוב לטווח הארוך. אם תטביע את עצמך בתיקים לא תוכל לתת שירות טוב, וההשלכות יהיו בהתאם".
מזרחי: "אני עוזר לסולוטו לפתור משברים"
עו"ד ארז מזרחי, שעומד בראש מחלקת ההיי-טק במשרד, מסתובב בשבועות האחרונים עם חיוך על הפנים, לאור הצלחתו של סולוטו, הסטארט אפ-הישראלי שליווה מחיתוליו, ושזכה באחרונה בתחרות של בלוג הטכנולוגיה טק קראנץ'.
"אחד היזמים בסולוטו, שי גרין, הגיע אלי עם החברה הקודמת שהקים, אוניגמה, שנמכרה שנה וחצי לאחר שהוקמה למקאפי ב-20 מיליון דולר", מספר מזרחי. "אחרי האקזיט כל אחד מהיזמים של אוניגמה הקים סטארט אפ אחר והם המשיכו לעבוד איתי. גרין הקים את סולוטו עם תומר דביר, ואני עוזר להם לפתור משברים מדי פעם".
מה היה המשבר הרציני ביותר בסולוטו?
"אחד המייסדים עזב בשלבים הראשונים, מה שיכול להרוג חברה. התפקיד שלי לרוב הוא להיות פסיכולוג של המעורבים. לא פעם יש עזיבות וריבים, ואנחנו מנסים לבדוק איך לחזור לפיתוח ועבודה מיידית. מעורבים בכך הרבה רגשות ואגו, ואנחנו משתדלים להיות גורם מנטרל של האגו. כשאתה מכשיר לסגירת העסקה ולא מרכז העסקה - זה עוזר לכולם להבין שאפשר לסמוך עליך.
"אנחנו עורכי דין מסחריים שמחפשים את הדרך לסגירת עסקה, ולא לבית משפט. אם אתה מגיע עם הדברים האלה לבית משפט, באותו רגע גמרת את הסיכוי של החברה או הסטארט אפ. אם הוא יוצא ממיקוד אין לו סיכוי להצליח. אנחנו מחפשים לעקוף את הבעיות ברמה העסקית והאישית". מזרחי מציין כי "בחברות שאנחנו מלווים מההתחלה ומאמינים בהם, אנחנו משקיעים. אנחנו מחכים לגזור את הקופון. בינתיים זה רק בהוצאות".
הקומנדו המשפטי: "בגלל הרקע שלנו כחובלים, נדיר שנופתע בבית המשפט"
מאת הילה רז
18.7.2010 / 7:06