מכון סרוגייט תבע את "עובדה" בעילה שגויה - ביהמ"ש מחק התביעה

>> בית המשפט המחוזי בתל אביב מחק באחרונה על הסף תביעה של בעל מכון לטיפול מיני נגד תוכנית התחקירים "עובדה". השופטת ענת ברון קבעה כי התביעה הוגשה בגין העילה הלא נכונה - עשיית עושר ולא במשפט, במקום לפי דיני לשון הרע. המשמעות היא שבית המשפט לא ידון בתביעה.



לפני מספר שנים שודרה בתוכנית התחקירים "עובדה" כתבה של אורלי וילנאי שעסקה בהיעדר הסדרה של תחום הטיפול המיני באמצעות סרוגייט (טיפול מיני זוגי מעשי), שבה הוצגה המרפאה של אילן בירן (חברת סקסואליטי). לטענתו, הוא הוצג כסוטה מין שעוסק בניצול נשים למטרת שירותי מין: "הוצגתי כסרסור זונות המנהל בית בושת".

עוד טען בירן כי הכתבה נערכה באופן מגמתי, לוותה במוסיקה מפחידה והופיע בה מצג שווא שלפיו הטיפול המיני מורכב רובו ככולו מקיום יחסי מין מלאים בין הסרוגייט למטופל, בעוד ההפך הוא הנכון - יחסי המין הם חלק זניח בטיפול. בנוסף, נטען כי במקום לראיין מומחה אובייקטיווי, הכתבת בחרה לראיין מתחרה עסקית של בירן, רונית אלוני.



בירן וחברות שבבעלותו החליטו שלא לתבוע בגין לשון הרע, אלא לתבוע 2.75 מיליון שקל מכוח עשיית עושר ולא במשפט. בתביעה מקורית זו חושבו הרווחים של התוכנית מפרסומות וכן הרווחים שנבעו לאלוני כתוצאה מפרסומה בכתבה, כשהטענה היא שרווחים אלה היו על חשבון החברות של בירן.



הנתבעים - קשת, התוכנית, המנחה אילנה דיין, וילנאי ואלוני - ביקשו לסלק על הסף את התביעה משום שעל פרסום עיתונאי פוגעני יש לתבוע לפי חוק לשון הרע. הם הכחישו כי הציגו מצגי שווא בכתבה ובנוסף, טענו כי לא בכדי בחרו התובעים שלא לתבוע דיבה - היה להם ברור, כך טענו הנתבעים, כי לא היו מצליחים להוכיח את תביעתם.



השופטת ברון סירבה להכיר בזכות השבה מכוח חוק עשיית עושר, כזכות עצמאית הנפרדת מדיני איסור לשון הרע. "האכסניה הטבעית והמקובלת לדיון בטרוניותיהם בנוגע לתוכן הכתבה היא חוק איסור לשון הרע", כתבה ברון בהחלטתה.



השופטת הביעה חשש כי פסיקת פיצוי בגין לשון הרע, גם מכוח חוק עשיית עושר, תבלום תחקירים עיתונאיים. לדבריה, זוהי עקיפה של דיני איסור לשון הרע, שבצדה סכנה ממשית לחופש הביטוי והעיתונות. עוד הבהירה השופטת ברון כי במשטר דמוקרטי פרסום לשון הרע אינו מהווה התנהלות בלתי ראויה - אלא רק לאחר בחינת ההגנות בחוק, כמו "אמת דיברתי".



בירן והחברות שבבעלותו ישלמו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15 אלף שקל לקשת ו-15 אלף שקל לאלוני (א 1128-08, בשא 2160-09, בשא 1356-09).