הקרב על התקציב רק התחיל

לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר יובל שטייניץ מצפה דרך יסורים קשה באישור התקציב בכנסת. נוכח ההתנגדות החריפה של סיעות וח"כים לכמה מסעיפי התקציב וחוק ההסדרים (למשל, הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי), יהיה עליהם להכניס שינויים ולבטל גזירות בעלות של מאות מיליוני שקלים ואולי אף יותר מכך.

הקואליציה של נתניהו מונה 74 ח"כים, אבל כשמדובר בתקציב ובגזירות, כל מפלגות הקואליציה הן מפלגות חברתיות, שאינן מפקירות את הבוחר. זאת, במיוחד כשהפעם זהו שוב תקציב דו-שנתי, האחרון עד לבחירות, המתוכננות להתקיים במארס 2013.

בכנסת מעריכים כי אם הבחירות לא יוקדמו, אזי ב-31 בדצמבר 2012 לא יאושר תקציב על ידי הממשלה היוצאת, ובחודשים הראשונים של 2013 תפעל המדינה עם תקציב חודשי עד לכינונה של ממשלה חדשה, שתציע תקציב חדש.

לאחר שהתקציב אושר בממשלה, תחל מלאכת מריטת הנוצות על ידי הכנסת. ש"ס, שמתנגדת מסורתית לתקציב בהצבעות בממשלה, נמנעה שלשום בהצבעה רק בגלל "חופן המזומנים" שקיבלה - כ-2 מיליארד שקל: 1.2 מיליארד שקל למשרד הפנים בראשות יו"ר המפלגה אלי ישי ולרשויות ולכיבוי אש, כ-400-500 מיליון שקל לשיכון בראשות השר אריאל אטיאס וכ-300 מיליון שקל לשירותי הדת בראשות השר יעקב מרגי.

לדידה של ש"ס, זוהי רק מקדמה: ישי הכריז שלא יוכל לתמוך בתקציב בכנסת אם לא תבוטל הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי שאושרה על ידי הממשלה. שטייניץ צריך לחפש מקורות לממן את ביטול הגזירה.

שרי ישראל ביתנו התנגדו שלשום לתקציב, והם צפויים למרר לנתניהו ולשטייניץ את החיים בכנסת. ללא תוספות תקציב גבוהות לעולים, לשוטרים, לתקציב המשרד לביטחון פנים, למשרד החוץ, התיירות והתשתיות, וכן ליעדים חברתיים, קשה לראות את חברי הכנסת במפלגה תומכים בתקציב.

שלשום הבהירה ישראל ביתנו לנתניהו כי "התקציב המוצע אינו נותן מענה לצרכים חיוניים לאזרחי ישראל, בהם הביטחון האישי, העלייה והקליטה, התשתיות ותחומים נוספים. סיעת ישראל ביתנו לא תאפשר העברת תקציב כזה בכנסת".

בישראל ביתנו אומרים כי למרות התנגדות השרים לתקציב, היא לא שוקלת לפרוש מהקואליציה. ובכל זאת, היחסים בין נתניהו לליברמן ישפיעו על דרך הצבעתה של המפלגה בתקציב. ליברמן לא שוכח את שיגורו בלא ידיעתו של השר בנימין בן אליעזר לפגישה עם שר החוץ הטורקי לפני כמה שבועות או את נסיגתו של נתניהו בנושא חוק הגיור. ואולם ליברמן לא נשאר חייב: שלשום הוא מינה את מירון ראובן כממלא מקום השגריר באו"ם, וזאת בלא תיאום עם נתניהו.

גם מפלגת העבודה לא מתואמת עם נתניהו. נכון ששריה (למעט יצחק הרצוג) הצביעו בעד התקציב וקיבלו תקציבים של כ-2 מיליארד שקל (בעיקר למשרד התמ"ת וליעדים שבהם חפץ יו"ר ההסתדרות, עופר עיני), אבל בכנסת המפלגה משוסעת. מבין 13 חברי הכנסת של העבודה "על הנייר", יש לו רק שבעה - ובהם חמישה השרים ושני סגני השרים.

ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) כבר ירתה את הירייה הראשונה והודיעה שתתנגד להקפאת הקצבאות. לדבריה, הקפאת הקצבאות בכלל וקצבאות הזיקנה בפרט, שעליה הצביעו בממשלה שרים, ששכרם עולה אוטומטית והם מגוננים על שכר הבכירים - היא חרפה. "אצביע נגד ההקפאה בוועדת הכספים ואני בטוחה שכך ינהגו כל חברי. הממשלה דנה שעות בתקציב הביטחון, ושכחה את הביטחון הכלכלי והחברתי של אזרחי ישראל, שייאלצו לשלם מכיסם על שירותים חיוניים בגלל הקיצוץ", אמרה.

וזה עוד לא הכל: התקציב עלול להוות בן ערובה בפרשת הקפאת הבנייה בשטחים. בסוף ספטמבר 2010 תפוג תקופת ההקפאה. אם יחדש נתניהו את הבנייה יסתסכך עם נשיא ארה"ב ברק אובמה. אם יאריך את ההקפאה, הקואליציה שלו וכן התקציב עלולים להיות בסכנה: קבוצת ח"כים מורדים בליכוד, שאליהם יצטרפו ח"כים מהבית היהודי ואולי גם מש"ס ויהדות התורה, עלולים לאיים עליו בהצבעה נגד התקציב.

אי אישור התקציב בקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת עד 31 בדצמבר 2010 יגרום לכך שב-2011 תפעל המדינה לפי תקציב חודשי. אם עד 31 במארס 2011 לא יאושר התקציב הכנסת תתפזר והבחירות ייערכו עד ה-30 ביוני 2011. לפי המסתמן, אף מפלגה בקואליציה אינה מעוניינת בהקדמת הבחירות, וגם החכ"ים הספיקו לחמם את כורסת עור הצבי במליאה ואינם מעוניינים לקיים הליך פריימריס, מתוך חשש כי לא ייבחרו למקום ריאלי ברשימת מפלגתם ונוכח קשייהם לגייס תרומות למימון הפריימריס. ואולם, המהלכים המדיניים שיעשה או לא יעשה נתניהו לאחר החגים וכן האפשרות לשינוי הרכב הקואליציה (למשל, צירופה של קדימה במקומה של ישראל ביתנו) ישפיעו על אישור התקציב.