בתום שבועות של דיונים וויכוחים ציבוריים סביב התקציב לשנתיים הקרובות, הכריעה הממשלה ביום שישי בצהריים, בתום ישיבה ארוכה ומתוחה שנמשכה מליל חמישי, לטובת משרד החינוך. המערכת, בראשות שר החינוך גדעון סער, תקבל בשנתיים הקרובות תוספת תקציבית של 3.2 מיליארד שקל, שהתאפשרה בין היתר בשל קיצוץ של 2.7 מיליארד שקל תקציב הביטחון.
תקציב 2011-2012: מי קיבל מה - וכמה?
מבחינה כספית, מדובר בתוספת משמעותית - כ-10% - לעומת תקציב החינוך ב-2010 שהיה 32.4 מיליארד שקל.
למרות התוספות, סער לא ממהר לחגוג. "אני חושב שהתוספות שקיבלנו הן משמעותיות אך הן בהחלט לא עונות למכלול הצרכים והמצוקות של המערכת. יש בהן התחלה של שינוי כיוון שצריך להיות בעשור הבא, וזה עשור שבמקום קיצוצים במערכת צריכות להיות בו תוספות תקציביות בחינוך ובהשכלה הגבוהה", הוא אומר בראיון ל-themarker.
"אחרי עשור שהיה קשה מאוד מבחינת המערכת, שבו היתה שחיקה תקציבית גדולה מאוד שבאה לידי ביטוי בכל המישורים, אני חושב שגם באוצר היתה גישה שונה, שמבינה את החשיבות של ההשקעה בחינוך ובהשכלה הגבוהה, ומשתדלת לענות על מכלול הצרכים הלאומיים והיעדים העיקריים שהצגנו. כשיש תוספת לחינוך ולהשכלה הגבוהה, מי שמרוויח זה הציבור שמגיעים לו שירותים בתחום האזרחי ברמה גבוהה יותר משקיבל בעבר כתוצאה מהקיצוצים", מסביר סער.
סער מסביר כי דרישותיו התקציביות כדי לפתור את אותם צרכים ומצוקות היו הרבה יותר גבוהות. "היינו צריכים להוסיף עוד מיליארדים מעבר למה שתוקצבנו כדי לתת מענה לכל הצרכים. התקציב הזה קצת יותר טוב מהקודם ואנו עוברים בו לתוספות תקציביות. הדבר החשוב הוא להמשיך במגמה. בסך הכל אנו עובדים יד ביד עם האוצר, ושיתוף הפעולה משמעותי. הייתי רוצה לקבל יותר. בתמונה הכוללת התוצאה לא אופטימלית אך משביעת רצון", אומר סער.
סער מסביר כי התוצאה בתקציב הבא משביעת רצון בהתחשב בתקציב הקודם. "בקודם הייתי צריך לצאת למאבק ציבורי כדי להבטיח את המינימום עבור מערכת החינוך. הפעם לא היה צורך כי זכינו ליותר אוזן קשבת, יותר הבנה מהממונה על התקציבים ושר האוצר".
כששואלים את סער על השפעת התוספת התקציבית על המערכת ויכולתה להוציא אותה מהבוץ הוא מסביר כי השינויים הגדולים יתרחשו צעד אחר צעד.
"השינוי במערכת החינוך, שהיא גדולה מאוד ובמשבר, יושג לאורך זמן עם הרבה נחישות, סבלנות וחתירה מתמדת ליעדים שהצבנו. זה לא מהלך לשנה ואפילו לא לקדנציה. זה מהלך לעשור שהחברה והמדינה צריכות לסמן", הוא אומר. "אני אופטימי כי כיום יש גם הכרה ציבורית בחשיבות השינויים וההשקעה - גם במערכת הכלכלית. כולם רואים את הדברים עין בעין אתנו".
בנוסף לתוספת התקציבית למערכת החינוך, בשבועות הבאים יתקיימו דיונים על התוספת להשכלה הגבוהה, בהתאם לתוכנית החומש - הרפורמה המשמעותית במערכת המוגבשת על ידי סער, המשמש ראש המועצה להשכלה גבוהה, ויו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג פרופ' מנואל טרכטנברג, בשיתוף האוצר, שעלותה מוערכת בכ-3 מיליארד שקל. תקצובה יהיה בהתאם לתוצאות המו"מ עם הסטודנטים, כשחלק מעלותה ימומן על ידי העלאת שכר הלימוד. בשבוע שעבר פוצצו הסטודנטים את השיחות לאחר שכמה מדרישותיהם לא נענו על ידי האוצר, אך סער מעריך כי השיחות יתחדשו עוד השבוע.
"רק עסקת חבילה שכוללת את כל הגורמים במערכת - הסטודנטים והמדינה - יכול להביא לפריצת דרך משמעותית בהשכלה הגבוהה", אומר סער.
שיפור הישגים וצמצום פערים
רוב התוספת לתקציב החינוך מיועדת למימון תוכניות קיימות ומהלכים שיזם המשרד בתקופת סער, אך גם בשנים קודמות - כמו רפורמת אופק חדש בגנים, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, שמשמעותה שיפור מעמד המורה והגדלת שעות הלימוד והשהייה בבתי הספר.
2.2 מיליארד שקל מהתוספת ייועדו להמשך מימוש אופק חדש וכן להמשך הפחתת מספר התלמידים בכיתות ל-32, שבשנה הקודמת הוקצבה לה 150 מיליון שקל. סכומים נוספים יוקצו למהלך לפיצול כיתות א'-ב' לקבוצות למידה במקצועות הליבה, והמשך הרחבת חוק חינוך חובה ל-12 שנות לימוד.
המשרד מתכוון לתת דגש גדול יותר לתוכנית להערכת מורים. בשנה האחרונה התקיים פיילוט ב-200 בתי ספר, לפי מדדים כמו הצלחת התלמידים וניהול השיעורים, כדי להשפיע על קבלת הקביעות שלהם וקידום לדרגות השכר העליונות. "אני רואה בכך חשיבות גדולה מאוד והפרויקט ישולש בשנת הלימודים הבאה", אומר סער.
יתרת התוספת, כמיליארד שקל, תיועד למימוש היעדים שהציג סער בשנה שעברה. הוא מדגיש שמימוש רוב התוכניות יבוצע תוך דגש גדול יותר על הפריפריה "החברתית והגאוגרפית", ובהן תוספת שעות לימוד במקצועות הליבה - מתמטיקה, מדעים ושפה - תהליך שהחל בשנה שעברה ויורחב בבאה.
המשרד מתכוון להוביל בשנתיים הקרובות גם מהלך להעצמת סמכויות המנהלים ועצמאות בתי הספר, והקמת בסיס נתונים; לצד שינוי שיחל בשנה הקרובה במסגרתו יוכלו ההורים לבחור את בתי הספר שאליהם ירצו לשלוח את ילדיהם, ברשויות המקומיות שיסכימו לכך.
"המערכת השתפרה בשנה האחרונה ורואים זאת במבחני המיצ"ב, הזכאות לבגרות ובמאבק לאלימות. בשנה הבאה נשתתף בשני מבחנים בינלאומיים ואני חושב שנצליח להוכיח שיפור מגמה גם בתחום הזה", טוען סער.
גולת הכותרת של סער בשנה האחרונה היתה תוכנית התקשוב שהוא מוביל, ששמה הוא "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21". התוכנית כוללת את מחשוב הכיתות וחומרי ההוראה, במשך חמש שנים. תקציבה יהיה כ-3 מיליארד שקל במקום כ-5 מיליארד שקל - היקפה המקורי.
בשנת הלימודים הקרובה יחל מימוש התוכנית כניסוי בעשרות בתי ספר בצפון ובדרום. סער מקווה שאם תצליח, היא תוביל לתקציבים נוספים. "בשלב הראשון נלך לתוכנית בסיסית צנועה מבחינת היקפה ומכלול ההשקעה התקציבית לעומת המקורית. אני מאמין שהביצוע בשטח יכניס עוד גורמים למהלך. אני מאמין שמה שחשוב זה ההוכחה בשטח שהתוכנית מביאה שינוי חיובי", מסביר סער.
בנוסף לנסיונות לשפר את ההישגים הירודים של התלמידים ואיכות המורים, מתמודד סער גם עם הבעיות במערכות החינוך במגזר הערבי והחרדי, שקיבלו התייחסות מיוחדת בדו"ח של oecd. הדאגה והסכנה הגדולה ביותר בשני המגזרים היא איכות הלימודים והמחסור בלימודי הליבה, שיוצרים תלמידים שלא יכולים להשתלב בשוק העבודה ובמערכת ההשכלה הגבוהה.
"אני מקדיש הרבה זמן לשני המגזרים האלה", אומר סער. "במגזר הערבי כבר הצלחנו ליצור שינוי עמוק מאוד במערכת, באמצעות שינוי המודל לקבלת מורים לעבודה תוך דגש על ממדי האיכות. במגזר הערבי יש יותר ביקוש ממשרות פנויות והיה ניתן לבצע מהלך כזה.
"הורתי לתקצב בתי ספר של הרשתות החרדיות לפי היקף לימוד מקצועות הליבה - דבר שלא בוצע בעבר - ולצד זה קיבלנו מהאוצר תוספת תקנים למפקחים על החינוך במגזר החרדי. אחד היעדים בתוכנית החומש הוא הגדלת הנגישות בהשכלה הגבוהה לציבור החרדי והערבי. אני רואה את עצמי כשר החינוך של המערכת כולה".
דרוש דו"ח ברודט למערכת החינוך
השבועות שקדמו לישיבות התקציב לוו בוויכוחים פומביים על סדר העדיפות של הממשלה, ובקרבות בין האוצר למשרד הביטחון על סוגיית הקיצוץ בתקציב הביטחון והחשיבות שבהשקעה בחינוך. אל המערכה שהובילו שר האוצר יובל שטייניץ וסער, הצטרף בשבוע שעבר גם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שטען כי קיימת עדיפות לחינוך.
"מערכת הביטחון זכתה לתוספות תקציביות משמעותיות בשנים האחרונות. כולנו מודעים לאיומים הביטחוניים ולצורכי המערכת, אך עתיד המדינה עובר דרך טיפוח ההון האנושי ופה היתה שחיקה, ולכן היה חשוב לשנות כיוון", מסביר סער.
סער גם טען באחת מישיבות הממשלה כי למערכת החינוך דרוש דו"ח כמו דו"ח ברודט של מערכת הביטחון, שמיפה את צרכי המערכת, התקציבים הדרושים לה ואת ייעולה. סער אומר כי הוא מתכוון לפעול ליישום דו"ח דומה למערכת החינוך.
"אמרתי שזאת בעיה שיש דו"ח ברודט למערכת הביטחון שמגדיר מה המינימום הנדרש לה, אך אין דו"ח דומה שמגדיר מה סל השירותים המינימלי שהמדינה נדרשת להעניק לאזרחים בתחום החינוך ובהשכלה הגבוהה", טוען סער. "אני בהחלט מתכוון להציב את הסוגיה הזאת על סדר היום הלאומי, כי לשחיקה בהשקעה בחינוך ובהשכלה הגבוהה היתה השפעה שלילית מאוד על הרחבת הפערים בחברה הישראלית. משפחות ורשויות מקומיות חלשות יותר מבחינה כלכלית נפגעות יותר כשיש קיצוצים.
"אני מתכוון לנסות להגדיר סל בסיסי של שירותים לחינוך ולקיים בנושא זה דיאלוג עם האוצר, בנק ישראל והמועצה הכלכלית-חברתית במשרד ראש הממשלה".
בנוסף לתוספת התקציבית, דו"ח ברודט דיבר גם התייעלות במערכת הביטחון. האם תהיה מוכן להתייעלות במערכת החינוך?
"אנחנו כבר בתוך תהליך של התייעלות. התייעלנו ואנו מתייעלים בכל מקום שבו יכולנו. השנה האחרונה היתה הפעם הראשונה שעמדנו ביעדים שנקבעו מבחינת ההתייעלות בהחלטות הממשלה, ובאוצר ראו זאת. במושגים של היום צריך לדבר על יותר שקיפות, יותר דחיפה להישגים ויותר שיפור של כוח האדם בהוראה ובניהול - הם חשובים יותר מאשר התייעלות".
60 מיליון שקל יוקצו לבית הספר החדש לרפואה בצפת
>> המדינה תקצה 30 מיליון שקל לצורך הקמת מבנה זמני לבית הספר לרפואה החדש, שיוקם על ידי אוניברסיטת בר-אילן בגליל - כך הוחלט בדיוני התקציב בממשלה בסוף השבוע. העברת התקציב מותנת בהעברת 30 מיליון שקל נוספים מאוניברסיטת בר-אילן, שאותם היא אמורה לגייס מתרומות.
בית הספר החדש יוקם בצפת וייפתח עד אוקטובר 2010. עוד נקבע בהחלטה כי הוועדה הבינמשרדית, בראשות מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל אורנה בכור, תבחן את המימון הנדרש להקמת מבנה קבוע לבית הספר ותפעולו.
במהלך הדיונים התברר כי השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, שיזם את העברת התקציב, מקדם שיתוף פעולה אקדמי בין אוניברסיטת בר אילן לאוניברסיטת מיאמי לצורך הקמת בית הספר. בשבוע שעבר נפגש שלום עם נשיאת אוניברסיטת מיאמי, פרופ' דונה שלאלה, לשעבר שרת הבריאות בממשל קלינטון. שלום אמר בישיבה כי בית הספר ייצור יותר מ-500 משרות חדשות באזור הצפון.
גדעון סער: "כולנו מודעים לאיומים הביטחוניים אך עתיד המדינה עובר דרך טיפוח ההון האנושי"
ליאור דטל
18.7.2010 / 12:07