מאת אבי שמול
"ההטבות המפליגות של חוק הנגב גורמות לנו לאובדן הכנסות, שאותן נאלץ להשלים באמצעות שחלוף מסים. אני מקווה כי המסים האחרים יתנו פיצוי לאובדן ההכנסות, מבלי שנגלגל זאת על הציבור. אנחנו נחליף מסים במסים. אני עושה הכל בכדי שלא להעלות מסים ב-2002" - כך הציג אתמול מנכ"ל משרד האוצר, אוהד מראני, את ההתחבטויות המלוות אותו באחרונה, במסגרת תיקוני התקציב לקראת הגשתו לממשלה.
לפיכך, ניתן להבין כי יוטלו מסים כדי לפצות על חוק הנגב, אך אלה יחליפו מסים קיימים אחרים. מדבריו של מראני משתמע כי שיעור המסים הכללי לא ישתנה. מראני אמר את הדברים במסגרת הרצאה שנשא בפני תעשייני חיפה והצפון במלון מרידיאן שבחוף הכרמל, תחת הכותרת "האם 2002 תהיה שנת מפנה כלכלי".
מראני מעריך כי בזכות הגדלת גירעון התקציב הנוכחי ב-3% במחצית השנייה של 2002, "אנו יכולים להשיג תחילת צמיחה שתגיע לשיעור שנתי של 2%. אני לא בטוח שנשיג זאת. בכלל, בתחום של הכנסות מדינה ובתחום הצמיחה אנחנו לא יודעים לנבא טוב. גם העובדה שאנו בשנה של משבר כלכלי וביטחוני ואין לנו עדיין תקציב, מעידה על בעייה חמורה".
"יש לנו בעיה שלטונית חמורה מאוד. החוקים הפופוליסטיים עוברים אוטומטית ללא תקציב, ויש בעיה בסדרי העדיפויות של המערכת הפוליטית. החקיקה הפרטית מסמלת את התמוטטות המערכת השלטונית. הכנסת שחוקקה את תקציב המדינה היא אותה הכנסת שמחוקקת חוקים ללא כיסוי ומרוקנת מתוכן את התקציב. זה לא קורה באף פרלמנט בעולם, וזה חייב לעבור טיפול שורש. יש אוסף אקראי של חוקים והחלטות פרטיות היוצר תשבץ שלא ניתן לסגירה. המספרים לא מתכנסים".
מראני הזכיר כדוגמה את חוק הנגב, שלא יביא לדבריו לשינוי המבוקש. "ממשלה שהיתה עובדת נכון היתה מבטלת את כל הטבות המס הגיאוגרפיות", אמר מראני. "מדובר בסכום של 1.7 מיליארד שקל. במקומן, רצוי היה להשקיע בתשתיות של אותם האזורים. תארו לעצמכם מה היה קורה לנגב לו הממשלה היתה מפנה עוד 700 מיליון שקל תשתיות. לדעתי, חוק הנגב לא יגרום לכך שיקרה הרבה. נחכה ונראה בעוד שנתיים-שלוש".
מנכ"ל האוצר קבל על כך שהמערכות הביורקרטיות בישראל הופכות את קידומם של פרויקטים למשימה בלתי אפשרית. לדבריו, מסיבה זו מתעקש האוצר לכלול את הפרויקטים החשובים בתוך חוק ההסדרים. "חוק ההסדרים זה מה שהביא לרוב הרפורמות הטובות ב-15 השנים האחרונות", הצהיר. "כמעט כל דבר גדול וטוב שקרה במשק - קרה בזכות חוק ההסדרים".
"ואולם בכדי שהממשלה תשלב את עצמה בנעשה במדינה, אנו חייבים לרסן את הגידול בהוצאות הממשלה, בשכר הציבורי והממשלתי ובקצבאות", אמר. "לא ייתכן שהשכר הממשלתי צומח כל שנה ב-5% בעת שהמשק לא צומח. זו קומבינציה הרסנית".
"קיימת בעיה גם במערכת הקצבאות המפתה אנשים שלא לעבוד", אמר מראני. "יש קבוצות לא קטנות במשק הישראלי, באזור שכר המינימום, המתלבטים מול האלטרנטיווה. זה נכון שהאלטרנטיווה היא עבודות קשות ללא שכר גבוה, אך לאנשים שמשתכרים שכר מינימום יותר כדאי להשתייך למערכת הקצבאות".
"יש להגביל את הגדלת הקצבאות", אמר מראני, "וזה כולל גם את הנכים. זה לא דבר של מה בכך לתת לנכים 10 מיליארד שקל. תחום הקצבאות של הנכים כיום הוא 10,000-3,000 שקל. לא סביר שקצבאי יקבל יותר מעובד. אסור להיענות לדרישות שלהם. אם ניענה להם זו תהיה קטסטרופה".
מראני: נאלץ לפצות על חוק הנגב ע"י מסים אחרים
הארץ
18.1.2002 / 8:30