היום שבו תצא חברת הציוד הרפואי הישראלית אינסייטק להנפקה ציבורית בבורסה האמריקאית עדיין לא נראה באופק. זה יקרה, במקרה הטוב, רק בעוד שנה וחצי או שנתיים, כשהחברה תצליח לתרגם את הטכנולוגיה המבטיחה שפיתחה למספרים מוחשיים בשורת המכירות.
ואולם כבר כיום יש לאינסייטק חוץ מטכנולוגיה נכס חשוב ביותר במונחי שוק ההון. יש לה את מה שבנקאי ההשקעות בוול סטריט אוהבים לכנות: Equity Story. ובקיצור, יש לה "סיפור" שקל להסביר וקל להבין את ערכו הכלכלי.
הסיפור של אינסייטק פשוט ביותר. החברה לוקחת ציוד רפואי קיים, מערכת תהודה מגנטית (MRI) שנמצאת בכל בית חולים גדול בעולם, והופכת אותו ממכשיר בדיקה והדמיה לסכין ניתוח. ההבדל הגדול הוא שכדי להפעיל את "סכין הניתוח" של אינסייטק, אין צורך לחתוך את הגוף. הניתוח מתבצע בתוך גוף החולה, מבלי להשאיר אצלו אפילו שריטה בעור. מה יותר פשוט וגאוני מזה?
מכיוון שהסיפור באמת פשוט וקל להבנה, לאינסייטק היה קל יחסית לגייס עד היום את המימון לפעילותה. את מרבית הכסף קיבלה החברה מבעלת השליטה בה, אלביט הדמיה, שבשליטת איש העסקים מוטי זיסר. אלביט הדמיה השקיעה עד היום כ-25 מיליון דולר באינסייטק, והיא מחזיקה ב-61% מהון המניות בה.
המשקיעה הגדולה השנייה באינסייטק היא לא אחרת מאשר ג'נרל אלקטריק הגדולה. באמצעות הזרוע הרפואית שלה, GE מדיקל, השקיעה לפני כחודש ג'נרל אלקטריק 10 מיליון דולר באינסייטק לפי שווי חברה נאה של 85 מילין דולר (אחרי הכסף). בנוסף לכך קיבלה ג'נרל אלקטריק אופציה להשקיע 3 מיליון דולר נוספים, ולאחר שתשלים את ההשקעה תגיע לאחזקה של כ-22% מהון המניות.
יתרת המניות של אינסייטק מתחלקות בין עובדיה לבין שני מייסדיה, ד"ר קובי וורטמן המכהן כנשיא ומנכ"ל החברה, ועודד טמיר שאחראי על ענייני הכספים והתפעול. אינסייטק מעסיקה כ-50 עובדים וממוקמת בשני מרכזי פיתוח: בטירת הכרמל ובאור יהודה.
וורטמן וטמיר החלו לפתח את הטכנולוגיה של אינסייטק כבר לפני כ-8 שנים במסגרת חברת דיאסוניקס, שנמכרה על ידי אלביט הדמיה ל-GE מדיקל לפני 4 שנים תמורת 230 מיליון דולר. מאוחר יותר המשיכו השניים את הפיתוח באמצעות אינסייטק שהוקמה ב-99' על ידי אלביט הדמיה. ג'נרל אלקטריק המשיכה לשמור עמה כל העת על קשר באמצעות אחזקה קטנה של כ-5% מהמניות.
טכנולגיית ה-MRI נמצאת בשימוש רפואי כבר כמעט 40 שנה, והיא מבוססת על העיקרון שגרעיני אטומים מגיבים לשדה מגנטי כשהם באים במגע עם גלי רדיו. גרעינים אלו מגיבים בצורה שונה ברקמות שונות בגוף.
אינסייטק לקחה את הטכנולוגיה הזו צעד אחד קדימה. החברה פיתחה מערכת מיוחדת שמורכבת על מכשיר ה-MRI הקיים. מערכת זו ממקדת את הגל המגנטי לאלומה מרוכזת. המיקוד נעשה בשיטה דומה לזו של מיקוד קרני השמש באמצעות זכוכית מגדלת. המיקוד של הקרן מעלה את האנרגיה ובנקודת המוקד נוצר חום גבוה. החום שנוצר בנקודת המוקד ונע בין 60 ל-90 מעלות מסוגל לחרוך רקמות בתוך הגוף. החריכה של הרקמה הפגועה מנתקת אותה מאספקת הדם, ויוצרת נמק מקומי שהורס אותה ומסיר אותה מהאיבר הפגוע. ניקוי הרקמה שהוסרה מתבצע באמצעות מערכת ההפרשות הטבעית של הגוף.
הרעיון נראה פשוט מבחינה תיאורטית, אבל הביצוע שלו כלל אינו פשוט. החלק הבעייתי הוא להגיע לשליטה מדויקת בקרן, כדי שהחום הרב שנמצא בנקודת המוקד לא ישרוף אברים חיוניים בגוף. תהליך הבקרה חייב להתבצע באופן רציף לכל אורך הניתוח, כולל בקרת טמפרטורה ובקרה על מיקום המוקד בכל רגע נתון.
אחת הדרכים להתגבר על בעיית הכוונון נעשית על ידי "ירי ניסיון" לעבר הרקמה הפגועה בטמפרטורה נמוכה יותר, וזיהוי מקום הפגיעה. לאחר הכוונון הראשוני ניתן להגביר את האנרגיה, ולבצע את הניתוח.
הטכנולוגיה של אינסייטק נראית אולי קצת כמו מדע בידיוני, אבל היא עובדת. באמצעות הציוד של החברה בוצעו עד היום כבר יותר מ-50 ניתוחי רחם וכ-70 ניתוחי שד, והתוצאות, כפי שמקובל לומר במקרים כאלה בזהירות, "מעודדות". נכון להיום החברה מריצה במקביל 3 ניסויים קליניים בכ-10 מרכזים רפואיים בעולם, ובודקת כמה יישומים לטכנולוגיה. שני הניסויים המתקדמים ביותר שעורכת החברה כוללים הסרת גידולים שפירים בשד והסרת שרירנים ברחם, תהליך שעשוי לחסוך את הצורך בניתוח לכריתת רחם. בחברה מקווים לקבל אישור לשיווק המערכת בעבור שני יישומים אלו עד לסוף השנה הזו.
שרירנים ברחם הם בעיה שמתפתחת אצל שליש עד מחצית מהנשים בעולם. השרירן הוא גידול זר שמתפתח ברחם ועלול לגרום לסימפטומים בלתי רצויים. הבעיות שגורמים שרירני הרחם נעות בין חוסר נוחות עם סימפטומים כמו כאבים, דימום, או צורך במתן שתן תכוף, ועד לפגיעה בפוריות.
הניתוח שמתבצע באמצעות המערכת של אינסייטק אורך כ-4-3 שעות. המערכת פוגעת ברקמת השרירן וגורמת להתכווצותה. החיסול הסופי של השרירן מתבצע על ידי הגוף.
היתרונות הרפואיים שטמונים במערכת של אינסייטק כמעט ברורים מאליהם. ראשית, אין צורך לפתוח את הגוף ולחתוך את הרחם. ההימנעות מחיתוך מאפשרת להימנע מסיבוכים רגילים שאופייניים לכל ניתוח. כך למשל, אם יש צורך בתיקון או בניתוח נוסף, אפשר לחזור למכשיר ה-MRI לטיפול חוזר. הגמישות של הטיפול מאפשרת לרופא לטפל בפציינטית בכמה טיפולים במקום בטיפול טראומטי אחד.
יתרון חשוב אחר הוא זמן ההתאוששות הקצר. שלא כמו בהתערבויות פולשניות אחרות שמחייבות אשפוז של כמה ימים בבית החולים ומעקב צמוד של הרופאים, זמן ההתאוששות מניתוח באמצעות MRI הוא אפסי. עם גמר הניתוח יכולה המטופלת לעלות על אוטובוס ולנסוע הביתה.
בצד היתרונות הרפואים מגלמת המערכת של אינסייטק כמה יתרונות כלכליים משמעותיים. ראשית, הטיפול הוא זול בהרבה לעומת הטיפולים קיימים כיום, מכיוון שאין צורך באשפוז.
יתרון חשוב אחר הוא השימוש במערכת ה-MRI הקיימת. בעבור יצרני ה-MRI שעמן נמנות חברות ענק כמו ג'נרל אלקטריק, סימנס וטושיבה, הרחבת טווח הפעולה של המכשיר מספקת כר נרחב לפעילות עסקית חדשה.
הפוטנציאל הכלכלי והע
הבשורה הלא פולשנית של אינסייטק
הארץ
18.1.2002 / 9:04