העיניים בתל אביב, האוזניים בניו יורק

מאת אורי וינברגר



שוק המניות בבורסה בתל אביב איבד השבוע כ-5%, והתאפיין בהיקפי מסחר נמוכים מאוד, שהסתכמו בכ-200 מיליון שקל מדי יום. מתברר כי הודעת הנגיד על הורדת הריבית ב-20 בדצמבר עוררה התלהבות רגעית בלבד. מחזורי המסחר בשבועיים שלאחר ההודעה צמחו לכ-500 מיליון שקל ביום, ושוק המניות השלים עלייה חדה של כ-20% בפרק זמן קצר מאוד.



השבוע שפלו מחזורי המסחר והתעניינות המשקיעים פחתה. היקפי הגיוס הגדולים בקרנות הנאמנות המנייתיות פסקו כליל, וחלק מהמשקיעים אף ניצלו את רמות המחירים הגבוהות למימושי רווח מהירים.



הריבית אמנם שפלה לרמה שטרם נראתה, וכדאיות האפיק השקלי ירדה עקב כך, אך המשקיעים, שפצעי המפולת הגדולה בשוקי המניות בעולם לפני כשנה ומחציתה, עדיין טריים בזיכרונם - אינם ממהרים להפנות את חיסכונותיהם לאפיק המנייתי.



בשבועות הקרובים צפוי גל דו"חות כספיים ל-2001, ואין לדעת איך ישפיע על בורסות העולם. ייתכן כי יתברר שזו השנה הקשה ביותר זה שנים. מנהלי ההשקעות במשק סבורים כי להורדת הריבית חשיבות רבה בהגדלת הכדאיות באפיק המנייתי לאורך זמן.



מנכ"ל קבוצת מיטב, צבי סטפק, ממליץ ללקוחותיו להשקיע 25%-20% בשוק המניות. "תהליך הזחילה" כהגדרתו, של כספי המשקיעים לשוק המניות יואץ כבר בשבועות הקרובים, ועשוי לעודד משקיעים נוספים.







הירידות בשבוע האחרון הן תוצאה של העליות החדות בשבועיים שקדמו לו. אין ספק כי שוק המניות עצבני יותר מבעבר. השפעות הנעשה בעולם חזקות לעת עתה מהשפעות הריבית, והמשקיעים מעדיפים להסתפק בתשואה נמוכה, אך מובטחת, בפיקדונות השקליים, על פני סיכון כספם.



מנכ"ל בית ההשקעות די.בי.אם, רמי דרור, סבור כי תיק ההשקעות של הציבור התרכז בעבר בהשקעות חסרות סיכון בעלות תשואה מובטחת. המשקיעים נהנו מתזרים חודשי קבוע וחסר סיכון, ולכן שוק המניות לא היה אטרקטיווי עבורם. דרור אינו צופה מעבר מיידי של הציבור לשוק המניות, אך על פני זמן צפויה להערכתו הסטת כספים לאפיק זה, שתוביל לעליות בבורסה.



"יציאה מהמיתון - רק ב-2003"בכנס שנושאו התוכנית הכלכלית החדשה שערך שלשום גלובס ייזום העריך הכלכלן הראשי בבנק דסקונט, רמי אמיר, כי המשק הישראלי ב-2002 יוסיף להיות תלוי במתרחש בעולם, ובעיקר בקצב התאוששות הכלכלה האמריקאית. האי ודאות לגבי התאוששות הכלכלה הגדולה בעולם ויציאתה מהמיתון העמוק שבו היא נתונה מאז מארס 2001 - טרם התפוגגה, גם לאחר סדרת הורדות ריבית עקבית והבאתה לשפל של כ-1.5%.



להערכת אמיר, הכלכלה האמריקאית לא צפויה לצאת מהמיתון בקרוב. להערכתו, הצבת הטרור כיעד אסטרטגי של הממשל האמריקאי, המלחמה באפגניסטאן, והאיומים שהיא עלולה לעורר מעצימים את האי ודאות לגבי עתידה הכלכלי של המעצמה וכלכלות אחרות בעולם בעקבותיה.



אמיר אינו צופה תפנית במשק הישראלי ב-2002, הן כתוצאה מהמתרחש בעולם והן כתוצאה מהמאבק המסלים עם הרשות הפלשתינית. אמיר מבקר את מדיניותה הכלכלית של הממשלה, שאינה נוקטת מאמצים כלשהם כדי לסייע למשק להתאושש מהמשבר שבו הוא נתון. לדבריו, אם הממשלה תנקוט השנה צעדים כלשהם שעשויים לעורר את המשק, סימני היציאה מהמיתון ייראו רק בראשית 2003. משמע, ככל שמעורבות הממשלה במשק תתאחר המצב רק יחמיר, ועמו גם האפשרות להתאוששות כלכלית מהירה.



ההאטה בכלכלת ארה"ב תשפיע על רמת הביקושים לתוצרת ישראלית, ולכן צפויה להערכתו פגיעה בחברות מוטות יצוא. הערכה זו מנוגדת להערכותיהם של חזאים אחרים, הצופים כי פיחות השקל יסייע ליצואניות דוגמת כימיקלים לישראל או מכתשים אגן (שכן תקבוליהם בשקלים יגדלו).



פרט להורדת הריבית במשק, ב-2% לפני כחודש, כצעד העשוי לעודד במקצת ענפים מסוימים, אמיר אינו צופה שיפור משמעותי בתנאי המשק. להערכתו, הגירעון יצמח השנה ל-5%-4% בתוצר; האבטלה תעמיק ותסתכם בסוף 2002 ב-9.8%. המשך יצוא ההון יוביל לפיחות ריאלי של כ-5% עד סוף השנה. היציבות במטבע האמריקאי תלויה להערכתו בהמשך התעניינותם של משקיעים זרים במשק הישראלי.



מנכ"ל נשואה זנקס קרנות נאמנות, שי צוקר, מגדיר את המשקיע הישראלי הטיפוסי כפאסיווי, כאחד שאינו מעוניין להרוויח הרבה, אך בשום אופן לא מוכן להפסיד. זאת לעומת אופק ההשקעה ארוך הטווח של המשקיע המערבי, שמודע להפסדים שהשקעות מסוימות עלולות להסב.



גם צוקר מעריך שזליגת כספי הפקדונות השקליים לאפיקים אחרים תימשך לאורך זמן. להערכתו עיקר הכספים לא יופנו לאפיק המנייתי. הסיבות לכך הן האי ודאות השוררת במשק הישראלי, ומתבטאת בהערכותיהם הסותרות של ה"מומחים" כהגדרתו, וכן בשל ההאטה הכלכלית במשק האמריקאי, המתבטאת בתוצאות הרבעון הרביעי של 2001 המתפרסמות בימים האחרונים.



עד ששוק המניות לא יגלה סימני התאוששות, מעריך צוקר, יופנו עיקר ההשקעות לאפיקים אחרים דוגמת המט"חי והמדדי. לדבריו, תשומת הלב מופנת כרגע לוול סטריט ולתוצאות החברות.



"פיחות של 6% - רק תחילת הדרך"
סטפק מעריך שהשפעת הורדת הריבית על המטבע האמריקאי עשויה להיות מיידית. להערכתו, פיחות השקל בשיעור של כ-6% בשבועות האחרונים הוא רק תחילת הדרך. תוך זמן קצר, מעריך סטפק, צפוי הדולר להתחזק ל-4.8-4.7 שקלים, גם אם בדרך יחליט בנק ישראל להתערב, בדיבורים או במעשים (העלאת הריבית).



מנהל מחלקת מט"ח בבנק ישראל, ברי טאף, העריך כי הצעדים האחרונים שנקט הבנק המרכזי לא יגרמו לזעזועים בשוק המט"ח. לדבריו, ביקוש והיצע יקבעו את שער החליפין של השקל, שיושפע ממצב המשק, ממשטר שער החליפין, מהמדיניות הכלכלית של הממשלה וההתפתחויות בעולם. עקב הגמישות במדיניות שער החליפין בשנים האחרונות, המטבע הישראלי חשוף יותר ומושפע ממשברים כלכליים.



לדברי טאף, סל המטבעות רחוק עדיין מהגבול העליון של רצועת הניוד. היקף המסחר במט"ח, מסביר טאף, חצה לראשונה את רמת המיליארד דולר ב-98', ומאז לא שפל ממנה. בשבועות האחרונים גדלו מחזורי המסחר, כתוצאה מהורדת הריבית והסטת כספי המשקיעים לאפיקים הדולריים, לכדי 4-3 מיליארד דולר בימים מסוימים, תוך הת