העבר לא מלמד על העתיד

מאת סמי פרץ



מאז הורדת הריבית ב-2% בדצמבר בוחנים יותר ויותר לקוחות סולידיים מה לעשות עם תיקי ההשקעות שלהם. בשנים האחרונות הלקוחות הללו לא נזקקו ממש לייעוץ השקעות מקצועי, שכן האפיק השקלי העניק תשואה גבוהה וחסרת סיכון, וגם נזילות. כעת הבנקים מציעים ריביות נמוכות במיוחד על פיקדונות שקליים - בין 1% ל-2.5% - בהתאם לסכום ולמשך ההפקדה. במצב הזה, רבים מנסים למצוא מפלט באפיקי השקעות אחרים, ובראשם קרנות הנאמנות. לקרנות יש תכונה דומה לזו של הפיקדונות: הן נזילות, ותכונה שונה - הן מסוכנות יותר משום שהן נסחרות בבורסה ונתונות לתנודות.



ההשקעה בקרנות הנאמנות היא בעלת סיכון וסיכוי גדולים יותר בהשוואה להשקעה בפיקדונות. בימים אלה, כאשר התנודתיות בשוק המניות גדולה, ניתן להרוויח או להפסיד ביום אחד של השקעה בקרן הנאמנות את הריבית שמעניק פיקדון שקלי בשנה שלמה.



בסניפי הבנקים כבר מורגשת תכונה שמזכירה את זו של 1993, אז נהרו המשקיעים לקרנות הנאמנות. במקרים רבים קיבלו הלקוחות אשראי (שדחפו להם הבנקים) רק לצורך השקעה בקרנות נאמנות, ואחר כך הסתבכו עם חובות עצומים בעקבות נפילת הבורסה ב-1994.



מאז חלו כמה שינויים משמעותיים בתחום. ראשית, הבנקים אינם רשאים לעודד לקוחות לקחת אשראי כדי לרכוש יחידות בקרנות נאמנות. שנית, חוק הייעוץ בהשקעות שהתקבל בכנסת לפני חמש שנים מחייב את הבנקים לספק ייעוץ רק באמצעות יועצי השקעות מורשים.



למרות זאת, עדיין נתקלים הלקוחות בכמה סוגיות שמקשות עליהם את הבחירה במסלול ההשקעה המועדף.



אם הלקוח מחליט להשקיע בקרן נאמנות, עליו לוודא כמה דברים: מהי ההתמחות של הקרן, כיצד מתפלג תיק ההשקעות שלה, אילו עמלות ודמי ניהול כרוכים ברכישת יחידות בקרן ומהם הביצועים של הקרן בהשוואה לקרנות מאותה קטגוריה. גם כאשר ניתנת השוואה לקרנות אחרות, כדאי לבצע אותה על פני כמה תקופות זמן. בהחלט ייתכן שהיועץ בסניף יגיד שהקרן שהוא ממליץ עליה (שאותה מנהל כמובן הבנק שבו הוא מועסק) השיגה את התשואה הגבוהה בשבעת החודשים האחרונים.



במקרה כזה כדאי לבדוק אם ההשוואה מחמיאה לאותה קרן גם בתקופה של שנה, שנתיים או שלוש שנים. גם אם ההשוואה מחמיאה, כדאי לזכור שביצועי העבר אינם מעידים על ביצועי העתיד.



שקלים בודדים ללקוח, 52 מיליון שקל לבנק
מאת עמית שרביט



חברות הויזה כ.א.ל ולאומי קארד הודיעו השבוע על הוספת עמלות חדשות, במסגרת מאמציהן לשפר את הרווחיות לאחר כמה שנים של שחיקה. לאומי קארד הודיעה על הוספת שתי עמלות: עמלת דמי טיפול בסכום של 5.85 שקל כולל מע"מ לחודש, ללא תלות במספר כרטיסי האשראי המחויבים באותו חשבון וללא תלות במועדי החיוב. חישוב גס מראה כי לקוחות לאומי (כ-750 אלף), יגדילו את ההכנסות מעמלות של לאומי קארד ב-52 מיליון שקל בשנה.



לאומי קארד אמנם לא קוראת לעמלה החדשה דמי חבר, אבל למעשה זוהי שיטה שמחזירה אותם בדלת האחורית, ואמורה לפצות את הבנק על אובדן ההכנסה שנגרם לה כתוצאה מביטולם.



כמו כן, לאומי קארד הוסיפה עמלת עסקה בחיוב נדחה בסכום של 40 אגורות לכל תשלום, במקרה שבית העסק פורס את התשלום.



כ.א.ל הוסיפה עמלה חדשה אחת. היא תגבה עמלת דמי שירות חדשה בסכום של שקל אחד כולל מע"מ באופן חד פעמי עבור כל עסקה שמבוצעת בתשלומים.



הלקוחות יחויבו בדמי השירות עבור כל עסקה שתבוצע בתשלומים - ולא עבור כל תשלום בנפרד כמו בלאומי קארד - במועד התשלום הראשון של העסקה שביצע בתשלומים. כמו כן מדובר בעמלה על כל עסקת תשלומים, ולא עמלה על עסקות תשלומים שבהם בית העסק פורס את התשלומים ללקוח.



כלומר, עבור שני תשלומים ישלם בעל כרטיס כ.א.ל יותר מבעל כרטיס לאומי קארד (שקל לעומת 80 אגורות); בעוד שעבור שלושה תשלומים ומעלה המצב הפוך - מחזיק כרטיס כ.א.ל ייהנה מעמלה נמוכה יותר. על פי הערכות לקוח משתמש ב-3.5 תשלומים בממוצע.



לאומי קארד הודיעה במקביל על הקפאת 15 עמלות - מחצית מהעמלות שלה ל-2002. הקפאת הגבייה של 15 עמלות הקיימות בלוח העמלות של לאומי קארד תהיה בתוקף עד סוף 2002. במשך התקופה הזו תבחן החברה את מבנה העמלות הרצוי בהמשך. לאומי קארד הקפיאה עמלות שאינן נמצאות בשימוש באופן תדיר.



כאשר התחרות היתה בשיאה, התפתו לקוחות רבים לקבל עוד ועוד כרטיסים כי זה היה בחינם. אבל כעת זה הרבה פחות חינם, ולכן כדאי לסנן את מספר הכרטיסים, לפי העלות והתועלת שכרוכות בהם.



שני מחירים לרכב אחד



מאת שלומי שפר



מחירוני הרכב מלמדים את הרוכשים כמה צריך להפחית ממחירו של רכב אם הוא היה בעבר, למשל, בבעלות של חברת השכרה או רכב בשימוש מסחרי. אדם הרוכש רכב זה יודע כי הוא ישלם עליו פחות וכך גם מוכר הרכב. אבל מתברר כי חברות הביטוח עושות שימוש במידע זה באופן סלקטיווי.



לא מכבר הוגשה תלונה בעניין למחלקת פניות הציבור בפיקוח על הביטוח. אדם שרכבו עבר תאונת דרכים פנה לשמאי חברת הביטוח בבקשה שזה יעריך את ירידת הערך. החישוב הראה כי אובדן השווי היה של 46% מערך הרכב, בשעה שעל פי החוק רק ירידה של 50% ומעלה מוגדרת כאובדן מוחלט, "טוטאל לוס".



מהתלונה התברר כי חברת הביטוח ערכה את החישוב על פי שווי הרכב במחירון, אך לא הביאה בחשבון שערכה את העובדה שהרכב היה בעבר רכב בשירות של חברת השכרה, כלומר נרכש במחיר הנמוך בכ-17% ממחיר המחירון של כלי רכב רגיל.



אילו היתה חברת הביטוח מחשבת את ירידת הערך על פי נתון זה, היתה ירידת הערך עולה על 50% ואזי היה זכאי בעל הרכב לפיצוי מלא.



לפיכך הוציא הפיקוח על הביטוח הוראה המחייבת את כל חברות הביטוח לערוך את חישובי אובדן הערך של כלי הרכב על פי ערכם הריאלי.



החברות חויבו להביא בחשבון את שווי הרכב בניכוי ההוזלות כאשר הן גובות את הפרמיה וכאשר הן בודקות האם הרכב יוגדר כטוטאל לוס.