בית המשפט הוציא צו ארעי נגד עיריית תל אביב בעקבות תביעת חוכרי קרקעות במתחם יגאל אלון

>> בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא צו ארעי נגד עיריית תל אביב, העוצר את לוח הזמנים שקבעה לבעלי זכויות חכירה לצורך חידוש הליכי חכירה בשטחים שבבעלותה, המשתרעים על מאות דונמים ממזרח לנתיבי איילון. בית המשפט קבע כי על העירייה להשיב לעתירה בתוך שבעה ימים.

את העתירה הגישו כמה בעלי זכויות חכירה שמעוניינים להאריך את החוזים אך מתקשים לעמוד בדרישות העירייה. החוזים שעליהם חתמו ב-1950 יפוגו בסוף אוגוסט 2010. החוזים איפשרו אופציה להארכת החכירה לעוד 49 שנה. כיום, כשהם מבקשים לממש את האופציה, הם נתקלים בנוהל נוקשה של העירייה, המחייב להזרים מיליוני שקלים בתוך זמן קצר.



בנוהל נקבע כי בתוך 14 יום ממועד קבלתו, על החוכר לחתום על בקשה לפיה הוא מסכים לחידוש החכירה. מיד לאחר מכן עליו לבחור שני שמאים מתוך רשימת 16 שמאי מקרקעין שהציעה העירייה. בתוך עשרה ימים על החוכר לשלם את שכר הטרחה לשמאים, ומיד לאחר העברת ההמחאות תפנה העירייה לשמאים לקבוע את שווי החכירה.



מנוהל העירייה עולה כי דמי החכירה המהוונים מהווים 91% משווי הקרקע. השווי ייקבע לפי ממוצע בין הערכות שני השמאים. השמאים אינם נדרשים לנמק את החלטתם, אין אפשרות השגה על השווי שנקבע, ועל החוכר לשלם את דמי החכירה בתוך 30 יום מהקביעה.



את העותרים מייצגים עורכי הדין יצחק מיוחס, אלון אידלמן ושלומית סלע, ממשרד יצחק מיוחס ושות'. בעתירה צוין כי "בקביעת סד זמנים זה, העירייה מאלצת למעשה את החוכרים להסכים לתנאי הנוהל", מפני שאם לא כן "הם מסתכנים באיבוד זכותם להארכת תקופת החכירה".



בעתירה נכתב כי העמדת דמי החכירה על 19% מהשווי "אינה הגיונית וגבוהה פי כמה מהשיעור שנקבע בהחלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל בנושא הארכת חכירה, ועלולה ליצור אפליה בין חוכרי קרקעות מהמינהל לשכניהם החוכרים קרקעות מהעירייה".



בעלי קרקעות אחרים בציר יגאל אלון מנסים לפתוח בהידברות עם העירייה בגין חידוש הסכמי החכירה שמועד פקיעתם קרב. באחרונה פנו עשרה מהם לבית המשפט המחוזי בבקשה למנות בורר בנושא.



בבקשה, שהגישו באמצעות עו"ד דוד בסון ממשרד הרטבי בורנשטיין בסון, טוענים בעלי הקרקעות כי החוזים שעליהם חתמו מקנים להם אופציה לחדש את החכירה ל-49 שנים נוספות, והם אף הודיעו לעירייה שהם מעוניינים לממש אותה. לטענתם, המחלוקת היא על גובה דמי החכירה ולא על עצם זכותם להאריך את החכירה.