משוב השופטים: חריצת דין לא הוגנת

>> סוגיית "המשוב על השופטים" שוב עלתה באחרונה לכותרות, ובנימה צורמת משהו.

תוצאותיו של משוב אינן אלא "גזר דין" הנובע מצירוף עמדותיהם של עורכי הדין ביחס לשופט. גזר הדין ניתן בלא זכות תגובה מוקדמת לשופטים, ללא זכות להשמיע תגובה כלשהי לתוצאות לפני פרסומן ברבים וכמובן בלא שעורכי הדין - החורצים את דינו של השופט, לפחות מהבחינה הציבורית - מחויבים לדין וחשבון אישי.



גזירת הדין על אדם באשר הוא אדם בלא שהוא יודע מי המאשים ובלא שניתנה לו ההזדמנות להשיב למקטרגים עליו בטרם ייחרץ דינו היא מקוממת וסותרת את תחושת הצדק. לשכת עורכי הדין לא היתה נותנת ידה לחריצת דינו של אחד מחבריה בתקשורת ללא דיון הולם ובלא שתינתן לעורך הדין זכות שימוע ראויה. סוגיות הנוגעות למקצועיותו של עורך הדין נידונות בוועדות האתיקה בדלתיים סגורות, ומתבררות באופן שיטתי תוך מתן אפשרות לעורך הדין להשיב לכל טענה וטענה המופנית כלפיו.



חריצת דינו של שופט במסגרת המשוב היא לעתים קשה ופוגענית מחריצת דין במקרה מוגדר בבית הדין המשמעתי. הפרסום במשוב הוא גורף וחל על כל פעילותו של השופט ועל כל פסקי הדין שכתב ויכתוב. פרסום זה פוגע במעמדו הציבורי ובשמו הטוב של השופט, ללא שניתנה לו כל זכות להתמודד עם טענות לגופן.



אין צורך לבטל כליל את המשוב או למנוע מעורכי דין להביע עמדה מבוססת על התנהלותו של שופט, אך עם זאת ראוי שלשכת עורכי הדין תאפשר פרסום הערכות על שופטים רק במקרים חריגים שבהם תוצאות המשוב נבדקו באופן פרטני וניתנה למערכת המשפט ולשופט עצמו זכות תגובה והתייחסות. גם הפרסום יכול שיהיה מוגבל לפנים מערכת המשפט לפחות בשנת המשוב הראשונה, כך שיתאפשר לשופט לתקן ליקויים שנמצאו בעבודתו בלא שכל הציבור יידע על כך.



משוב אמיתי צריך להיות משוב שיוכל לשפר, להעצים ולחזק את הגורם המוערך, ולא לסכל את יכולתו לפעול בעתיד. ניתן להשיג תכלית זו בדרך פחות פוגעת ופחות מעליבה, ותוך התחשבות ברגשות השופטים ובזכותם לכבוד.



הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות' ויו"ר ועדת האתיקה של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין