מה יכולה יעל אנדורן ללמוד מרועי ורמוס

>> שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, מבקשת בימים אלו ממנהלי קרנות הפנסיה וקופות הגמל לוותר לה על תשלום ריבית שנתית של 20 מיליון שקל. הסיבה היא שב-2007, כאשר אריסון הנפיקה איגרות חוב וגייסה מאותן קרנות פנסיה וקופות גמל 1.4 מיליארד שקל ששימשו לרכישת מניות נוספות בבנק פועלים, היא חתמה על שטר נאמנות. השטר כלל מנגנון שקבע כי במקרה של הורדות דירוג האשראי של איגרות החוב תצמח הריבית מ-68 מיליון שקל בשנה ל-96 מיליון שקל.

אריסון טוענת כעת שמדובר במנגנון מעוות, ולכן היא מבקשת מהמשקיעים המוסדיים להתנדב ולתקן אותו כך שיוותרו על 20 מיליון שקל של ריבית בשנה. המשקיעים המוסדיים נוטים להיענות לבקשה זו. במקביל, עידכנה אריסון את אותם גופים מוסדיים כי ייתכן שב-2014 היא תיאלץ לבקש פריסת חובות אם בנק הפועלים לא יוכל לחלק דיווידנד (ראו ידיעה בעמוד 63).



מכל מקום ברור ש"תספורת" של 20 מיליון שקל בשנה, כפי שמבקשת אריסון לעשות, היא לא הסדר חוב של 8 מיליארד שקל שהוביל לב לבייב באפריקה ישראל לפני שנה. ברור גם כי העמיתים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה, המחזיקות באיגרות החוב של אריסון, לא ייפגעו מהותית אם מנהלי ההשקעות יוותרו בשמם על 20 מיליון שקל בשנה.



אלא שמצבה של אריסון ושל בנק הפועלים יציב לאין שיעור ממצבו של לבייב, שהגיע להסדר עם מחזיקי איגרות החוב. אריסון היא האישה העשירה ביותר בישראל והיא מחזיקה בין השאר בנכסים בשווי של מיליארדי שקלים בישראל ובחו"ל. אין כל סיבה לוותר לה על חוב שנטלה כשביקשה לבצר את השליטה בבנק הפועלים. בשבילה מדובר בסך הכל במחיר של עוד דירת יוקרה ברחוב הירקון בתל אביב.



לכן, ראוי שיעל אנדורן, מנהלת קרנות הפנסיה של עמיתים שחשופות לאיגרות חוב בהיקף של יותר מ-400 מיליון שקל, תנהל את המגעים מול אריסון בעקשנות, בלוחמנות וללא מורא. בדיוק כשם שרועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, ניהל את המגעים מול לבייב. המנגנון בשטר הנאמנות מעוות? אריסון (המוכרת) ואנדורן (הקונה) היו צריכות לחשוב על זה קודם.