אבטלת החרדים והערבים - ברכה ולא קללה

ניתן לראות מצבים מסוימים מזוויות הפוכות לחלוטין. כך יש להתייחס גם לבעיות התעסוקה בקרב אוכלוסיות החרדים והערבים בישראל.

ללא קשר לוויכוח מי מממן את מי, כנראה שבשני המגזרים יש אבטלה סמויה המתבטאת בהשתתפות נמוכה בכוח העבודה. ואולם במקום לראות בכך נטל, יש לראות בכך הזדמנות כלכלית נדירה להצמיח את כלכלת ישראל בעשורים הקרובים.

מי שבודק את ההתפתחות הכלכלית של מדינות בעולם, מגיע מהר מאוד למסקנה שבמקרים רבים מנועי צמיחה מרכזיים שלהן היו תוספות של עובדים צעירים לכוח האדם המקומי בענפים שבצמיחה. יפן, למשל, צמחה אחרי מלחמת העולם השנייה כשמיליוני איכרים עברו מהכפרים לערים. תופעה דומה היתה בדרום קוריאה וכך קורה כיום בסין, תאילנד ווייטנאם.

גם אצלנו תוספות כוח האדם היוו מנועי צמיחה מרשימים. תקופות הצמיחה המרשימות של ישראל היו קשורות ליבוא עובדים מחוץ לגבולות המדינה. גלי העלייה בשנות ה-50 וה-60 איפשרו את צמיחת החקלאות והתעשייה הבסיסית. גלי העלייה מרוסיה בשנות ה-80 וה-90 איפשרו את צמיחת ההיי-טק.

בשנות ה-70 נהנתה הכלכלה הישראלית מיבוא עובדים מהשטחים, ואילו בשנות ה-2000 אנו מסתמכים על כניסת מהגרי עבודה, בעיקר מאסיה ומאפריקה. שינויים פוליטיים ואידאולוגיים מצמצמים את יכולתה של ישראל לראות ביבוא מהגרי עבודה מחו"ל או מהשטחים מנוע צמיחה לעתיד הקרוב, ועליית היהודים כיום היא רק ברמת טפטוף ואינה יכולה לשמש בסיס למנוע צמיחה ראוי לשמו.

ישראל צריכה להחליף דיסקט ולאמץ את המודל המזרח האסייתי. היא צריכה לחפש את מנועי הצמיחה העתידיים דווקא בתוך אוכלוסייתה. מבחינה זו ניתן לראות דווקא באבטלה הסמויה והגלויה בקרב החרדים והערבים ברכה ולא קללה. שתי אוכלוסיות אלה הן צעירות יחסית וכוללות אלפים שלא שותפים עדיין בכוח האדם המרכזי של ישראל.

נראה שבקרב אוכלוסיות אלה יש רבים שביכולתם להשתלב בשוק העבודה, ובכך להוות חלק ממנועי הצמיחה העתידיים של ישראל. יש אמנם מכשולים רבים בדרך מסיבות תרבותיות וביורוקרטיות, אך ניתן להתגבר עליהם. כך למשל, דרישות לתעודת בגרות ותואר אקדמי מעיקה על חרדים רבים שלא למדו בחינוך הממלכתי. ואולם ברור לכולם שניתן להיות עורך דין מצטיין, סוחר או בעל חנות גם ללא ידע באלגברה. אברכים שבאים מעולם הישיבות רכשו מיומנויות אחרות כמו יכולת שינון, זיכרון והתמדה שמתאימים להרבה מקצועות ותפקידים במגזר הציבורי והפרטי. חרדים פעילים בתחום הנד"לן, המסחר ואפילו השירותים המקצועיים והקהילתיים בארה"ב, קנדה, בלגיה ואוסטרליה, והם מסוגלים לבצע אותם תפקידים גם בישראל.

אם נהיה יצירתיים ולא נדרוש לשנות את כוח האדם הפוטנציאלי ולהתאימו ל"שטאנצים" קיימים, נוכל לראות דווקא בשתי אוכלוסיות אלה מנוע צמיחה חדש לישראל.

*הכותב הוא מרצה בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל