מוזמביק מתאוששת, אבל השחיתות והפשע מעכבים את התקדמותה

>> כשעתיים טיסה צפונית למפוטו, בירת מוזמביק, על גדות נהר הזמבזי שורץ התנינים, שוכנת העיר טטה. גשר צר התלוי מעל הנהר הוא המעבר היחיד לנתיבי הסחר העיקריים המקשרים בין זימבבואה, מלאווי וזמביה. עד לפני כמה שנים היתה טטה לא יותר מתחנת עצירה מאובקת לנהגי משאיות עייפים. כיום, בזכות ההשקעות הזרות האדירות במה שעשוי להיות שדה הפחם הבלתי-מנוצל הגדול בעולם, היא נהפכת במהירות לעיר שוקקת חיים - עם שלושה בנקים, שלוש חברות השכרת רכב, חצי תריסר מלונות סבירים, בית ספר בינלאומי ונמל תעופה חדש שממנו יוצאות טיסות למפוטו פעמיים ביום.



לאור הביקוש האדיר לפחם מצד כלכלות מתעוררות כגון סין והודו, אזור טטה צפוי למלא תפקיד מרכזי בפיתוח כלכלתה של מוזמביק, שנמצאת בחיתוליה. אחרי מלחמת אזרחים שנמשכה 17 שנה והרסה חלק גדול מהתשתיות במדינה, הלוגיסטיקה עדיין בעייתית.

ואולם הממשל במדינה משקיע משאבים רבים בפיתוחה. בפברואר נפתחה מחדש מסילת הרכבת בין טטה לבין עיר הנמל ביירה, שהושבתה במשך זמן רב וכעת שופצה כליל; קילומטרים ספורים מטטה נבנה כעת גשר חדש שאמור לשחרר את העומס מגשר סמורה מאצ'ל הפקוק, שנקרא על שם הנשיא הפוסט-קולוניאלי הראשון של מוזמביק; ונהר זמבזי מספק שפע של מי צינון לפעילויות הכרייה וכן מקור לחשמל הידרואלקטרי.



במוזמביק פועל המפעל ההידרואלקטרי הגדול באפריקה: תחנת החשמל hcb, שנמצאת בבעלות ממשלתית בסכר קהורה בסה בסונגו, כ-200 ק"מ צפונית-מערבית לטטה. המפעל יכול לייצר יותר מ-2,000 מגה-וואט בשעה ומייצא את מרבית החשמל לדרום אפריקה הסמוכה, כאשר בכפרים הסמוכים לסונגו שוררת עלטה בלילות. סין, המשקיעה השנייה בגודלה במדינה אחרי דרום אפריקה, שוקלת לבנות תחנת כוח נוספת כ-70 ק"מ במורד הזרם מקהורה בסה. בנוסף, שני בתי הכרייה הגדולים באזור, ריוורסדייל האוסטרלי ווייל הברזילאי, מתכננים לבנות תחנות חשמל משלהם סמוך לטטה.



מכה את התחזיות



בסוף מלחמת האזרחים ב-1992 היתה מוזמביק אולי אחת המדינות העניות בעולם. מערכות התחבורה, החינוך והבריאות במדינה נהרסו; ואזרחים רבים בעלי כישורי עבודה נחוצים ברחו מהמדינה. אך כעת כלכלתה נמנית עם אחת הכלכלות שצומחות במהירות הרבה ביותר בעולם. ב-15 השנים האחרונות היא צמחה בשיעור ממוצע של 8% בשנה - שירד מעט ל-6% במשבר הכלכלי ב-2009 - והשנה היא צפויה לרשום צמיחה של כמעט 7%, הרבה מעבר לתחזית הצמיחה של הבנק העולמי לאפריקה הדרומית כולה.



ממשלת מוזמביק נבחרת באופן דמוקרטי והיא יציבה. המדיניות המקרו-כלכלית שלה איתנה, והעיתונות במדינה חופשית למדי. המדינה היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר להתאוששות ממלחמות באפריקה, ונהפכה ליקירת התורמים. השנה יסתכם הסיוע הבינלאומי למוזמביק ב-1.6 מיליארד דולר - מעט יותר ממחצית מהתקציב הממשלתי הכולל. ההשקעות הזרות זורמות למדינה.



אך הדרך שלפניה עוד ארוכה. בכמה טבלאות דירוג בינלאומיות היא עדיין ממוקמת בתחתית: במקום 129 (מתוך 133 מדינות) במדד התחרותיות הגלובלי של הפורום העולמי הכלכלי; במקום 172 (מתוך 182) במדד הפיתוח האנושי של האו"ם; ועדיין בתחתית הטבלה במונחים של תמ"ג לנפש, עם כוח קנייה השווה לפחות מ-1,000 דולר, לפי קרן המטבע הבינלאומית. למרות הנפילה המתוקשרת בשיעור העוני, מ-69% ב-1997 ל-54% ב-2003, מספר החיים מתחת לקו העוני גדל ל-11.7 מיליון באוכלוסייה המונה כ-20 מיליון איש. סקר משקי הבית האחרון, שיתפרסם באוגוסט, אינו צפוי להראות שיפור משמעותי. חוסר השוויון גדל.



יתרה מזאת, מוזמביק, שעד כה זכתה לשבחים בשל מערכות הבחירות החופשיות והשלוות שלה, הורדה מרשימת הדמוקרטיות האלקטורליות של ארגון הפיקוח האמריקאי פרידום האוס עקב טענות לכאורה להטיית הבחירות באוקטובר. על פי הטענות, הנשיא ארמנדו גואבזה ומפלגתו, החזית לשחרור מוזמביק, השיגו יותר משלושה רבעים מהקולות. כוחה של המפלגה השלטת אדיר. השחיתות גדלה, הפשע המאורגן מתחזק, ונראה שלעתים הדבר מתרחש בגיבוי ממשלתי. ביוני נכנס מוחמד באשיר סולימן, תומך במפלגת השלטון ואחד מאנשי העסקים הידועים במדינה, לרשימת סוחרי הסמים הרשמית של ארה"ב.



התורמים הבינלאומיים, הלהוטים להצביע על מוזמביק כעל הצלחה אפריקאית נדירה, מתחילים לדאוג. מוקדם יותר השנה קבוצה של 19 מדינות מערביות איימה בשביתת תורמים אם מוזמביק לא תתחיל ללכת בדרך הישר. רק לאחר שהממשלה הסכימה ליישם את 35 הרפורמות שהציעה קבוצת g19 חזר הסיוע לזרום. ראש ממשלת מוזמביק, איירס אלי, אינו נוטר טינה ואומר כי האיום בשביתה היה "טוב לנו בכמה היבטים, משום שהוא גרם לנו להבין שיש צורך לבחון מחדש כמה מהתוכניות שלנו". בהיעדר הסיוע, הוא יודע שמדינתו היתה מתקשה מאוד לרשום ביצועים כה מזהירים.