כך טורפדה הרפורמה שהיתה אמורה להגדיל את כוחו של הצרכן מול HOT ו-yes

>> קצת לפני השעה 4:00 לפנות בוקר, בלילה שבין יום חמישי לשישי בשבוע שעבר, אחת הרפורמות החשובות של שוק התקשורת - "רפורמת החבילה הצרה" - עוד היתה בחוק ההסדרים. אבל אז החליט פתאום שר האוצר, יובל שטייניץ, בניגוד לעמדת בכירים במשרדו - להסירה מהחוק.



בשנתיים האחרונות עמל הדרג המקצועי באוצר על קידום הרפורמה, שהיתה אמורה לאפשר לצרכן כוח מיקוח מול חברות הכבלים והלוויין. לפי הרפורמה שתוכננה, yes ו-hot היו נדרשות להציע חבילת ערוצים צרה של בין שבעה לעשרה ערוצי בסיס, ולתמחר כל ערוץ נוסף בנפרד. הדבר היה מאפשר לצרכן גמישות רבה יותר בבחירת חבילת הערוצים שעליה היה בוחר לשלם ואפשרות לכוח מיקוח גדול יותר בבואו לרכוש מנוי לאחת מחברות אלה, בעוד שכיום מדובר בחבילה רחבה של כ-50-60 ערוצי בסיס ממנה לא ניתן להפחית ערוצים, אלא רק להוסיף אליה.


תצלומים: אמיל סלמן



אז מה קרה בשעות ובימים שלפני ליל אישור התקציב בממשלה? מדוע החליט פתאום שטייניץ לוותר על רפורמת החבילה הצרה? מבדיקת themarker עולה כי גורמים שונים הפעילו לחצים על שר האוצר במטרה להוציא את הסעיף הבעייתי מבחינתם מחוק ההסדרים. בין אותם גורמים: yes ,hot ויו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזורי, דוד בן בסט.



שטייניץ לא עמד בלחצים



בשבוע שעבר, יומיים לפני אותה ישיבת ממשלה, נועד שטייניץ עם בן בסט. בן בסט התריע בפניו שהנהגתה של חבילה צרה בכבלים ובלוויין תגרום בסופו של דבר לממשלה לפצותן באמצעות מתן היתר לחברות האלה לשדר פרסומות. הוא התריע שהנהגת פרסומת בכבלים ובלוויין תפגע קשות בתחנות הרדיו האיזוריות.



בן בסט הביע אתמול סיפוק על כך ששטייניץ הוציא את החבילה הצרה מחוק ההסדרים. "אני שמח ששר האוצר ואנשי משרדו השכילו להבין את הסכנה הטמונה בחבילה צרה ובפרסומות, ואם יכולתי לתרום את תרומתי הצנועה להבנת הנושא - אני שמח על כך" - אמר ל-themarker.



בכנסת אומרים שבן בסט הוא בעל השפעה רחבה במפלגות הגדולות, ובמיוחד בליכוד. בן בסט מרבה להסתובב במסדרונות הכנסת. מדי יום שישי הוא מארח בתוכניתו בתחנת הרדיו "רדיוס" שרים, חברי כנסת ופוליטיקאים.



במקביל הפעילו נציגי hot ו-yes לחצים על משרד האוצר בדרישה להוציא את החבילה הצרה. הם טענו כי האוצר מבצע שורה של צעדים שיפגעו בהם כמו חבילה צרה, הרחבת ערוצי חינם בטלוויזיה באמצעות ממיר שתפטור את הצופים מהתחברות לכבלים או ללוויין (dtt) ומתן אישור לחברת החשמל להפעיל רשת תקשורת אינטרנט.



hot שכרה את משרד הלובינג גורן-עמיר, ואילו yes שכרה את משרד הלובינג כהן רימון כהן. כזכור, עם בעלי השליטה ב-hot נמנים ארנון מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", ואליעזר פישמן הבעלים של "גלובס".



אחת הטענות של yes ,hot והערוצים העצמאיים היא שהחבילה הצרה היתה צפויה להעלות את מחירם של ערוצים רבים, וייתכן כי צרכנים כבדים יותר או משפחות שצורכות סוגי ערוצים שונים (ערוצי ילדים, ספורט, סדרות וכו') היו בסופו של דבר משלמים מחיר דומה לתשלום הנוכחי עבור חבילה קטנה יותר של ערוצים. בנוסף אומרים בערוצים העצמאיים כי הדבר היה צפוי להביא לסגירה של ערוצים קטנים, שלא היו מצליחים להביא בסיס לקוחות רחב מספיק ברגע שהיו נמכרים כערוצים נפרדים ולא כחלק מחבילה כוללת.



שר האוצר שטייניץ דחה אתמול את הטענות שהופעלו עליו לחצים, והסביר כי הוציא את הסעיף מחשש להיעדר רוב בוועדת הכלכלה. לדברי שטייניץ הוא יבחן בעתיד את הגשת הסעיף, במידה שתהיה אפשרות להעבירו בכנסת.



עוד נודע כי החלטתו של שטייניץ להוצאת החבילה הצרה נעשתה בניגוד לעמדתו של הממונה על התקציבים, אודי ניסן. ניסן ביקש לבצע רפורמה בשידורי הטלוויזיה למען הצרכן ולכלול בה את החבילה הצרה. מקורות באוצר טענו אתמול כי צעדו של שטייניץ גרם למתח בינו לבין ניסן.



שטייניץ דחה גם את ההערכות שלפיהן קיימת מתיחות בינו לבין ניסן, לנוכח החלטתו להוציא את החבילה הצרה. עוד אמר שטייניץ כי אין סכסוך בינו לבין ניסן וכי בסמכותו של שר האוצר לקבוע מה ייכלל בחוק ההסדרים. דובר האוצר מסר בתגובה לטענות על עימות בינו לניסן: "לא היה ולא נברא".



הגשת חוק ההסדרים היא בסמכותו של שר האוצר. על כן שר התקשורת, משה כחלון, המצדד בחבילה צרה, לא היה מעורב בהוצאת החבילה מהחוק.



כשל השוק עולה לציבור 10 מיליון שקל



טענתו של שטייניץ שהסעיף הוצא מחשש להיעדר רוב עוררה תמיהה בכנסת. לדברי ח"כים פעמים רבות נכללים בחוק ההסדרים סעיפים שזוכים להתנגדות הח"כים, והאוצר נלחם עד כלות כדי להעבירם. עוד ציינו כי יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד), המתנגד להנהגתה של חבילה צרה, אמור לסיים את כהונתו כיו"ר ועדת הכלכלה בתחילת נובמבר, כלומר במועד שחוק ההסדרים יגיע אל ועדת הכלכלה. אקוניס, אגב, הקים ועדת משנה לענייני תקשורת ומינה את עצמו לעמוד בראשה, כך שכל עוד ועדה זו לא תבוטל יהיה לו כוח רב בתהליכי חקיקה בנושאים אלה.



בארגוני הצרכנות טוענים שמדובר בשערורייה, וכי נסיגת הממשלה מהרפורמה המתוכננת היא פגיעה בצרכנים. בארגון אמון הציבור טוענים כי בכל חודש הציבור בישראל משלם 10 מיליון שקל מיותרים משום שאין חבילה צרה. עוד אומרים באמון הציבור כי מחיר חבילת הבסיס בישראל גבוה בכ-177% לעומת מדינות אחרות. בארגון פנו בעניין לשר התקשורת וביקשו את התערבותו בנושא. כמו כן מאיים הארגון בפנייה לערכאות.



במכתב ששלח הארגון לכחלון מציינת מנכ"לית הארגון, גלית אבישי, כי "על פי תחשיבי אמון הציבור בכל חודש שחולף ללא הסדרה של הכשל בשוק משלם הציבור לפחות 10 מיליון שקל, וזאת גם בחישוב שמרני ביותר שבו מגלמים בחישוב את עלות כל טענות החברות, לרבות הטענות בעניין התמלוגים, היעדר הכנסות מפרסומות וחובות התוכן".



אבישי כותבת לשר כי "ההוצאה של משקי הבית בישראל על תקשורת נמצאת במגמת עלייה, ומגיעה על פי סקר הוצאות משקי הבית האחרון של הלמ"ס ל-16.5 מיליארד שקל בשנה, כ-5.3% מסך הוצאות משק הבית. אין ספק שטיפול בכשלי תחרות בתחום התקשורת הכרחי כדי לשפר את הרווחה של הציבור בישראל בכלל, ואוכלוסיות מוחלשות בפרט, ולהגדלת ההכנסה הפנויה שלהם".



היא מוסיפה כי "בדיקת מערך הטיעונים של החברות כנגד ההסדרה מראה שבסופו של יום הטענה המרכזית היא שההסדרה אינה נוחה לחברות ותחייב אותן לקבוע מחירים תחרותיים יותר".



אבישי מוסיפה כי "מדובר בפגיעה ממשית ובלתי סבירה בציבור, שכאמור קיבלה גיבוי מקצועי וכלכלי מכל הגורמים המופקדים על הסדרת התחום, באופן שאינו מותיר פתח לחוסר מעש מצד הממשלה או למראית עין של עשייה. ארגון אמון הציבור בוחן פעולה משפטית בנושא ובהתאם נבקש לדעת אם משרד התקשורת פועל להשלמת חקיקת ההסדר שהוצא מהתוכנית הכלכלית".



גם סגנית שר התמ"ת האחראית על נושא הצרכנות, אורית נוקד, התייחסה אתמול להחלטה ואמרה: "צר לי שנושא החבילה הצרה, שלה השפעה מהותית וקריטית על שוק התקשורת בישראל, הושאר לבסוף מחוץ לחוק ההסדרים. עם זאת, כמי שהיתה חברה בוועדת הכספים כשבע שנים, אני מכירה בכוחם של הח"כים לשנות את המציאות בוועדות עצמן, ולקדם את הרפורמה החשובה שתוריד משמעותית את מחירי המנויים ותשים סוף לתופעה שצרכנים נאלצים לשלם מאות שקלים בחודש, גם אם הם צופים במספר ערוצים מצומצם בלבד".



כל עלות נוספת תגולגל לצרכן



מי ששמח ביותר בשלב זה על ירידת האיום של החבילה הצרה הן החברות הרב-ערוציות. סמנכ"ל תוכן ורגולציה ב-hot, יורם מוקדי, אמר בעניין כי "הסדרה של נושא כל כך מהותי לא צריכה להיות בחוק ההסדרים, במיוחד כשיש לנושא השלכות רבות על גורלם של ערוצים, על הצופה, ולא במקרה אף רגולטור בעולם לא כפה חבילה צרה. יש רגולטורים ייעודיים, לרבות המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שאמורים להתוות את מדיניות התקשורת.



"גם המדינה הבינה שאין דרך לכפות מחיר ולעולם פיקוח מחירים על ידי המדינה לא יקבע את המחיר הנכון, מה שאומר שאו שהצרכן יינזק - או שהפלטפורמות יינזקו".



גורמים בשוק הביעו תרעומת על כך שהממשלה מחייבת את hot ו-yes מחד להציע חבילות בסיס רחבות, ומאידך טוענת כי מחיר החבילה גבוה. "בממשלה לפחות חסכו לעצמם את הבושה להגיד באותו חוק הסדרים שחבילת הבסיס יקרה מדי, ומצד שני להעלות את התמלוגים. זאת סכיזופרניה לשמה", אמר בכיר בשוק. "בעיית היסוד בטלוויזיה הרב ערוצית היא פשוטה - הממשלה מצד אחד לא מאפשרת רגולציה שמטרתה להוריד מחירים, מתעקשת על הפקות מקור ואיסור פרסום, ומצד שני מתלוננת שהמחירים גבוהים מדי. המועצה מתעקשת, למשל, שאירועי ספורט חשובים יהיו בתוך החבילה. אי אפשר להגיד ל-hot ול-yes 'אנחנו מכריחים אתכם לשדר שידורי ספורט יקרים, ואז גם תוזילו את החבילה'. צריך להחליט על סדר עדיפויות".



הוא הוסיף כי "hot ו-yes לא מייצרות רווחים עודפים, או לא מייצרות רווחים כלל. זה לא הסלולר, ואין פה בעיה של חזירות ורווח של מאות רבות של מיליונים. בסוף צריך לבחור מה הכי חשוב - מחירים נמוכים יותר? הפקה ישראלית? ערוצי ברודקאסט חזקים עם בלעדיות בפרסום? אי אפשר להגיד 'הכל חשוב'.



"אף פוליטיקאי לא רוצה להצטייר כמי שפוגע ביצירה הישראלית, אף פוליטיקאי לא רוצה להתעסק עם ערוצים 2 ו-10. באוצר לא מוכנים להתמודד עם ההשלכות אלא רק עם הצד הפופוליסטי, ורוכבים ומלבים את שנאת הציבור ל-hot ו-yes".



גורם נוסף בשוק הוסיף: "בסופו של דבר, מה שיהיה הכי טוב לחברות הכבלים והלוויין זה חבילה צרה. אם כיום יש למועצה פיקוח על עשרות ערוצים, ועל כל דבר יכולים להגיד שאפשר להתנתק בלי קנס, המועצה תישאר עם פיקוח רק על ערוצי הבסיס ותאבד שליטה, והערוצים הנוספים ייהפכו יקרים מאוד". הגורם הוסיף כי ברגע שתהיה חבילה צרה זה רק עניין של זמן עד שיאושרו פרסומות בכבלים ובלוויין, מה שיביא לפגיעה קשה בגופים אחרים.



"בסוף לא יעבור אחד בלי השני ויתקבל היתר לשדר פרסומות. אז נוכל לראות את ערוץ 10 מתפרק, את רשת מתפרקת ואת ערוץ 9 גם. אמנם גם עכשיו כל הגופים האלה מפסידים, אבל לפחות יש סטטוס קוו", אמר.



במסגרת חוק ההסדרים יספגו hot ו-yes העלאה של התמלוגים שהן משלמות בגין הכנסותיהן מ-1% ב-2010 ל-2% ב-2011 ו-2.5% ב-2012-2013. מדובר בתוספת של 20 מיליון שקל עבור yes וכ-25 מיליון שקל עבור hot בגין הכנסות מטלוויזיה בלבד. גורמים בתחום רמזו כי מדובר במס נוסף, שבסופו של דבר יגולגל על הצרכן.



עוד הוכנס לחוק ההסדרים כי תשתית ה-dtt תורחב וצפויים להצטרף אליה ערוצים נוספים. בחברות רואים בפלטפורמת ה-dtt, לצד ריבוי וגיוון התכנים באינטרנט, את האיומים העיקריים שחלים עליהם בשנים הקרובות.