המחוזי: עיקול שרשם הביטוח הלאומי על נכס שרשום על שם בת זוג של חייב - אינו חוקי

>> פעולות עיקול והוצאה לפועל שבהן נקטו מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי (מל"ל) נגד בת זוג של חייב, מבלי שהוכח שהיא חייבת ישירה בתיק, הן "חסרות בסיס חוקי" - כך קבע באחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט ישעיהו שנלר קיבל את ערעורה של בת זוגו של חייב שרכבה עוקל על פי החלטת בית משפט השלום בתל אביב, והצהיר כי רכב שהיה רשום על שמה במשרד הרישוי הוא בבעלותה המלאה.

מס הכנסה והמל"ל נקטו בפעולות שונות לעיקול מטלטלין נגד דליה פלח, בהן עיקול רכבה על ידי המל"ל, לצורך גביית חוב שהיה חב להן בעלה. בעקבות כך, פנתה פלח לבית משפט השלום בתל אביב, וביקשה להצהיר כי הרכב בבעלותה המלאה, וכי אין לביטוח לאומי סמכות לעקל או לתפוס את רכבה לצורך גביית חוב של בעלה לשעבר. בית משפט השלום בתל אביב דחה את הבקשה וקבע כי האישה לא הצליחה להוכיח כי מקור הכספים לרכישת הרכב הוא שלה וכי הרכב הוא בבעלותה.



בערעור נגד מס הכנסה והמל"ל טענה פלח, באמצעות עו"ד בועז פינברג ממשרד גולדמן-ברון, כי הרכב היה רשום במשרד הרישוי על שמה וכי גם במסגרת הסכם גירושין שנחתם בינה לבין בעלה נקבע במפורש כי הרכב יישאר בבעלותה המלאה. לכן, נטען, הרכב אינו יכול לשמש לגביית חובות של הבעל. מנגד טענו מס הכנסה והמל"ל כי מאחר שבני הזוג עדיין נשואים, הרי שהחובות למס הכנסה הם חובות של הבעל והאשה ביחד ולחוד, ועל כן רשאי מס הכנסה להיפרע ישירות מהאשה בגין חלקה בחובות.



"הרישום ביחס למכונית אינו חזות הכל, אולם אין להתעלם ממנו", קבע השופט שנלר. לדבריו, בית משפט השלום יצא מנקודת הנחה שגויה, לפיה קיימת חזקה כי העברת הבעלות לאשה נעשתה לתכלית לא כשרה וכי על בת הזוג לשכנע שלא כך הוא, "בה בשעה שאין יסוד לחזקה זאת".



שנלר ציין גם את העובדה כי בהסכם הגירושין נרשמה מלכתחילה המכונית על שם האשה בלבד. "משכך היה על מס הכנסה והמל"ל להוכיח כי חרף כל האמור, היתה כוונה כי המכונית תהיה רכוש משותף בין בני הזוג, בחינת כוונה לשיתוף ספציפי, אולם זאת לא הוכח כלל ועיקר אלא ההפך מכך", קבע.



עוד קבע שנלר כי תנאי מוקדם לביצוע פעולות עיקול נגד האשה היה משלוח התראה טרם ביצוע העיקול, "התראה הרואה בה כחבה ישירות למס הכנסה או למל"ל". משהתנאי המוקדם לא מולא על ידן, הפעולה "היתה חסרת בסיס חוקי". לאור האמור קבע השופט כי הערעור ביחס למכונית מתקבל וכי "לכאורה לא היה מקום לפעולות שננקטו על ידי המל"ל בכל הקשור למכונית".



שנלר פסק לפלח החזר שכר טרחה בסך 10,000 שקל, מתוכם מס הכנסה חויב לשלם 4,000 שקל והמל"ל 6,000 שקל (ע"א 2841/06).